אולימפיאדת פריז עוד לא הסתיימה, אבל המשלחת הישראלית כבר חוגגת שש מדליות - מספר שיא בכל הזמנים. שלוש מתוכן הושגו על מזרן הג'ודו, גם זה הישג שיא, עם מדליות כסף לענבר לניר (עד 78 ק"ג) ורז הרשקו (מעל 78 ק"ג), ומדליית ארד לפיטר פלצ'יק (עד 100 ק"ג).
הערב (ראשון) חזרה משלחת הג'ודו לישראל - כמו גם נבחרת השחייה - וקיימה בנתב"ג מסיבת עיתונאים בהשתתפות יו"ר איגוד הג'ודו משה פונטי, מאמן נבחרת הנשים שני הרשקו והמדליסטים פלצ'יק, לניר והרשקו. מאמן נבחרת הגברים אורן סמדג'ה, שבנו עומר ז"ל נפל ברצועת עזה בחודש יוני, שב לארץ כבר שלשום.
מדליסטית הכסף רז הרשקו אמרה: "אני מאושרת להגשים את החלום שלי. זו מדליה אולימפית והיא שלי, זה פשוט מטורף. כן יש לי קצת תחושת החמצה על הגמר, כי באמת הרגשתי שאני ממש קרובה לזהב ובסוף זה לא קרה, וזה ביאס אותי קצת. אבל אני כן מסתכלת על הדברים החיוביים, זה משהו שחלמתי עליו הרבה שנים, וזה לא היה פשוט. לא הכל היה ורוד ושמח. כל יום הייתי צריכה לעבוד ולהתאמן הכי קשה. הרבה בזכות שני, שהראה לי את הדרך והאמין בי גם כשלא האמנתי בעצמי".
צפו: נבחרת ישראל בג'ודו נוחתת בנתב"ג
(באדיבות ONE)
"אני חושבת שהמדינה עברה ימים ממש לא פשוטים מאז 7 באוקטובר, וזו הדרך שלי לבוא ולהראות לכולם באיזו מדינה אנחנו חיים", סיכמה הרשקו. "אלה המדים שאני יכולה לשים, להילחם איתם על מזרנים בחו"ל ולהראות לכולם שעם ישראל חי. ותודה למשה שנותן ונתן לנו את האפשרות לבוא ולהילחם ולשים את הלב על המזרן. באמת תודה לכולם, פשוט תודה".
מדליסטית הכסף ענבר לניר אמרה: "רציתי להגיד תודה לכל מי שבא, למשפחות ולחברים הקרובים. אני חושבת שלייצג את המדינה בימים האלה זו שליחות מדהימה".
"זה לא משהו שחשבתי עליו כשהתחלתי עם הג'ודו בגיל 6", היא ציינה, "לא חשבתי ש-18 שנה לאחר מכן אשב פה עם מדליה על הצוואר יחד עם פיטר ורז. אני לא מאמינה שאני נמצאת בסיטואציה הזו. אני רק אנצל את ההזדמנות לשלוח חיבוק חם לכל אזרחי המדינה, לכל מי שנפגע בגוף ובנפש, למשפחות החטופים". לסיכום אמרה: "תודה לכל צוות האימון והאנשים שמלווים אותנו. אמנם אנחנו אלה שחוזרים עם המדליה הביתה, אבל יש הרבה אנשים מאחורי הקלעים שבוחרים לא לקחת קרדיט למרות שהכי מגיע להם בעולם".
מדליסט הארד פיטר פלצ'יק אמר: "כשהגענו לכפר האולימפי היינו בתוך בועה. לא עניין אותנו שום דבר אחר, אלא רק המשימה. הגענו לשם בתחושת שליחות, ידענו שהמשחקים האולימפיים האלה מיוחדים מההיבט הזה, כי אנחנו ידענו את הטרגדיה הכי גדולה בתולדות מדינת ישראל. הייתה לנו אחריות גדולה וידענו בכל קרב שיש לזה השלכות. המטרה הגדולה ביותר הייתה להניף את דגל ישראל כמה שיותר גבוה, על אפם ועל חמתם של כל אלה שרצו להחרים אותנו".
עוד הוא הוסיף: "ברמה האישית עברתי תקופה לא פשוטה לפני האולימפיאדה, ברשתות הותקפתי על ידי בוטים איראניים בכל פוסט. היו חדירות לפרטיות, לקחו פוסט שלי מתחילת המלחמה וניסו דרכו להחתים על איזושהי עצומה שחתמו עליה המון אנשים בחו"ל, ניסו ממש להחרים אותי במשחקים האולימפיים. כשנודע לעולם שאני נושא הדגל, הדבר הזה העלה הילוך. אני רוצה להודות לכל מי שתפקד בגזרות האלה,.
זה כל כך לא מובן מאליו שהצלחנו לעשות את זה", אמר פלצ'יק. "הרגשנו שהמון אנשים בעולם לא רצו שישראל תשתתף במשחקים האולימפיים. למרות זאת, הבאנו עד כה שש מדליות אולימפיות, אחת מזהב, השמענו את התקווה. זה הניצחון הכי גדול של מדינת ישראל - על הבמה הכי גדולה, מול מיליארדי צופים".
6 צפייה בגלריה
"יש כל כך הרבה אנשים שתומכים בצורה אדירה". פלצ'יק לצד אשתו ההריונית, דניאל, עם החזרה בארץ
(צילום: יאיר שגיא)
"אני רוצה להגיד תודה רבה לאשתי דניאל, המלכה שלי, שכתבה פוסט מרגש מאוד בקבוצת פייסבוק 'מאמאצחיק'. המסר העיקרי הוא שלצידנו, אנחנו שנמצאים בפרונט, יש כל כך הרבה אנשים שתומכים בצורה אדירה", הוא הוסיף. "תודה למשפחה המדהימה שלי, לצוות המקצועי שלי, שפונטי דיבר עליו ברגישות כזאת. גיא פוגל, גולן פולק שליווה אותי אישית".
מאמן נבחרת הנשים, שני הרשקו, אמר: "אני רוצה להודות למשפחה שלי שנמצאת כאן בהרכב כמעט מלא. תודה לפונטי, שאנשים אולי לא יודעים - אבל אני בצורה כזאת או אחרת ביחד איתו מאז סוף שנות ה-80. זה פשוט משוגע. הקריירה המשמעותית שלו כמאמן ואחר כך כיו"ר, עברנו אותה יחד. הג'ודו עושה משהו שאף ענף אחר לא יכול לעשות".
יו"ר איגוד הג'ודו הישראלי, משה פונטי, אמר: "בכל אולימפיאדה מנסה איגוד הג'ודו לעשות את הטוב ביותר, והאולימפיאדה הזו, שהיו לנו רק שלוש שנים לפניה, הייתה הטובה ביותר. בריו היו לנו שתי מדליות, בטוקיו מדליה אחת ובפריז שלוש מדליות - זה מטורף, מה שקרה, וזה הכל בזכות המאמנים והצוות". על ההצלחה של נבחרת הנשים אמר פונטי: "נבחרת של שבע נשים שמגיעות לאולימפיאדה, מתחרות ועושות הכל כדי להצליח - זה הישג מטורף לנשים".
פונטי פרץ בבכי כשדיבר על סמדג'ה: "אציין את אורן סמדג'ה שהיה חניך שלי, שקשה לי לדבר עליו. אני מכיר אותו מגיל 4, לקחתי אותו כשהיה בן 17 כספורטאי. אימנתי אותו והאמנתי בו בכל מחיר, שהוא יביא מדליה אולימפית, והוא זכה בה בגיל 22. קרה אסון, אני לא יודע איך אבא קובר את הילד שלו. זה קשה, אורן נמצא במקום אחר לגמרי. אני מקווה מאוד שהוא ייצא מזה ויחזור לאמן את הגברים".
בנוגע לשני הרשקו אמר יו"ר האיגוד: "על שני אני יכול להגיד הרבה דברים. אני יודע מי זה שני, גם הוא היה חניך שלי וזה פשוט מטורף שיש לנו שתי ספורטאיות בגמר האולימפי. זו הייתה הצלחה מדהימה". עוד אמר פונטי: "אני רוצה להגיד שכל הספורטאים והספורטאיות שהתחרו עשו הכל כדי לנצח והם היו מצוינים, לא רק אלה שהביאו מדליות".
