יש ישראלי אחד באולימפיאדת פריז שעוד לא יצא לו דבר אחד חיובי במשחקים – אבל בקטע טוב. תכירו את קובי ברק (43), חבר הסוכנות הישראלית למניעת סימום בספורט (NADO ISR), ובודק הסמים היחיד מישראל בפריז. אם הוא גם היה תופס את הג'ודוקא האפגני מוחמד סמים שהשתמש בסטרואידים, זה בכלל היה מושלם.
"הגעתי לזה דרך לימודי תואר שני בביולוגיה באוניברסיטת ת"א", מספר ברק. "הכרתי שם דוקטורנט שעבד בסוכנות והוא לקח אותי לשם. ההכשרה מתבצעת בסוכנות, ואין דרישות סף או תואר ספציפי שצריך כדי להתקבל, למרות שלרוב הבודקים יש תארים אקדמיים. מה שהם חיפשו זה מישהו עם רקע כמו שלי – הקמתי עמותות למען בעלי חיים, הייתי בתפקידי ניהול, וזה התאים להם".
איך נראה יום עבודה אולימפי?
"אנחנו 350 בודקים ו־700 מתנדבים מכל העולם. המתנדבים הם אלה שקוראים לספורטאים לבדיקות בכל תחרות ואנחנו מבצעים אותן. אני הייתי למשל בשחייה, בדמינטון, איגרוף וטיפוס. ישנו גם מתחם גדול בכפר האולימפי שבו אנחנו עובדים, שם המשמרת ארוכה יותר, הרבה בדיקות. זה מאוד משתנה, יכולה להיות עבודה של ארבע עד שמונה שעות ביום. אנחנו מסבירים לספורטאי על הבדיקה, הוא נותן שתן, ואנחנו מעבירים לצנצנות גדולות מיוחדות של WADA (הסוכנות הבינלאומית למניעת סימום בספורט) עבור הבדיקה".
ברק, שעבד גם במשחקי האירופיים בפולין בשנה שעברה, עובד במשרה כמעט מלאה בסוכנות הישראלית למניעת סימום ועוסק בחינוך בנושא והעברת הדרכות לאיגודים וספורטאים. "הסוכנות הישראלית היא גוף שהתפתח והפך למקצועי בסטנדרט עולמי. אני רואה באירועים בינלאומיים עד כמה היכולות שלנו גבוהות. עברנו הכשרה מקצועית, וכיום אנחנו בטופ של התחום בעולם. מהרצאות בודדות, הגענו בשנה האחרונה ליותר ממאה הדרכות בארץ. אנחנו רוצים למנוע סימום לא מכוון, להסביר את ההשלכות".
לפעמים יש לברק זמן אחרי הבדיקות לתפוס תחרות או שתיים, הוא גם הצליח לראות מקרוב את מישה זילברמן בטורניר הבדמינטון, אבל החוויה הייחודית ביותר שעבר לא הייתה באחד האולמות או המסלולים. ברק: "הספורטאים ממושמעים מאוד ולא עושים בעיות, אבל הייתה תקרית אחת. המתנדבים הם אנשים מן השורה, שמקבלים הכשרה על תפקידם באותו הרגע, ומנהל הבדיקות אמר לי שיש בעיה בזימון לבדיקה של מתעמל מצפון־קוריאה. ניגשתי לבניין שלהם בכפר האולימפי, ומתברר שגם המשלחת של פלסטין שוהה שם. נכנסתי למעלית עם שני ספורטאים פלסטינים, דגל פלסטין ענק, הם מדברים ביניהם בערבית. לא רשום עליי שאני מישראל, אז הם לא ידעו ונפרדו לשלום באנגלית.
"המשכתי לקומה של צפון קוריאה, פתרתי את הבעיה שנוצרה, ואיש המשלחת שלהם הודה לי על הטיפול, שעזרתי לו והייתי סבלני. הוא נתן לי סיכה של המשלחת הצפון־קוריאנית ושאל מאיפה אני. עניתי 'ישראל', והוא צחק, עשה תנועה של M16 והתחיל להגיד 'פיו פיו פיו'. אחר כך הוא הסביר איכשהו, הוא לא ממש מדבר אנגלית, שפוליטיקה לא מעניינת אותו בכלל, רק לאכול טוב".
מרוץ חימוש בתחום הסימום
תגיד, באמת אפשר להיות חיוביים בבדיקה אחרי אכילת בשר נגוע, תירוץ פופולרי של ספורטאים?
"בהחלט, אך הסבירות נמוכה מאוד. אמנם רוב הסימום בעולם הוא מכוון, אך יש מקרים של סימום לא מכוון. אנחנו יודעים שיש במקרים חריגים סימום בטעות ולכן חשוב להבין את החוקים והרגולציה על כך".
אבל יש גם סימום שהוא מאוד מכוון.
"יש מרוץ חימוש קבוע בין אנשי מקצוע שמנסים לשכלל שיטות לעקוף את המערכת, לבין WADA שמנסה לעלות על זה. המטרה היא לשפר את השיטות לאיתור החומרים".
יש לך קשר עם המשלחת הישראלית?
"רשמית לא, אבל אנחנו מדינה קטנה, כבר הכרתי חלק מהספורטאים בארץ בבדיקות והדרכות, אז הם אומרים שלום. עקבתי אחרי ההישגים שלהם".
כסף טוב יש בזה?
"בוא נגיד שמי רוצה להיות מיליונר, שלא יהיה בודק סמים באולימפיאדה. העבודה לא קשה, אבל היא מעניינת וחשובה. אנחנו זוכים לראות תחרויות גדולות ואת הספורטאים הכי טובים בעולם, ואם לא היינו נמצאים, כמות המשתמשים בסמים הייתה משמעותית יותר גדולה. כמו שהנוכחות של השומר בקניון גורמת לאדם לחשוב פעמיים אם להיכנס עם נשק, אנחנו מונעים שימוש בחומרים אסורים. בלעדינו, כל האולימפיאדה הייתה נראית אחרת".
פורסם לראשונה: 01:30, 08.08.24
