זה היה היום הספורטיבי ההישגי ביותר של משלחת ישראל לדורותיה. שתי מדליות בהפרש של כמה דקות וחיוכים מאוזן לאוזן מצד שני הגיבורים הגדולים עד כה בכחול-לבן - ענבר לניר ופיטר פלצ'יק.
לניר הפכה אתמול (חמישי) לג'ודוקא הראשונה מאז יעל ארד ב-1992 שמגיעה לגמר אולימפי על מזרן הג'ודו וענדה על צווארה מדליית כסף יוקרתית. פלצ'יק רשם יום קרבות אדיר אף הוא וזכה בארד האולימפי.
ענבר לניר ופיטר פלצ'יק, לאחר הזכייה במדליות
(צילום: עוז מועלם)
החיבוק החם בין השניים, רגע אחרי מסיבות העיתונאים וכשברקע מגדל אייפל - הסמוך לאולם הג'ודו שאמפ דה-מארס, ריגש לא רק את המשלחת הישראלית, אלא מדינה שלמה. בריאיון משותף הם מסבירים את כל מה שעבר עליהם במהלך היממה האחרונה עד לרגע בו עמדו על הפודיום בפריז.
"בכיתי כל היום"
"אני בכיתי כל היום. זה היה יום ארוך, קשה ומלא אמוציות ואיפונים", אומר פלצ'יק בלי למצמץ וזורק מבט לעברה של לניר. "אני רוצה ברגע המיוחד להקדיש את המדליות שלנו לכל המשפחות שאיבדו את יקיריהם, לכל החיילים שנמצאים בכל מקום ומחרפים את נפשם ולחטופים שבעזה כבר מעל 300 ימים, שיחזרו אלינו כמה שיותר מהר. מקווה שהמדליות האלו יעלו קצת חיוכים אצלם".
לניר, שאת פניה "מעטר" פנס אותו ספגה בקרב הראשון שלה על מזרן הג'ודו בפריז, הוסיפה: "אני שומעת מה קורה במדינה, מקווה שהחדשות האלה יחזקו. רוצה לשלוח חיבוק גדול למדינה שהכי יקרה לי בעולם". פלציק המשיך: "זכות גדולה לייצג את המדינה ברגע הכי קשה שלה, זה לא מובן מאליו. זכות אדירה לראות את הדגל הישראלי במשחקים האולימפיים ולענוד את המדליות הללו. אגיד משהו שגם ענבר תזדהה איתו, היה ברור לכולנו שהמשחקים האלו מיוחדים, שיש הרבה מאוד אחריות". לניר אישרה: "הכי רצינו שדגל ישראל יהיה הכי גבוה בעולם, להשמיע את התקווה. לצערנו לא הצלחנו לעשות את זה הפעם, אבל יש עוד אולימפיאדה".
פיטר, לענבר תהיה עוד אולימפיאדה, מה איתך?
"תהיה"
לניר: "ברור, הוא עוד צעיר".
פלצי'ק: "תודה כפרה עלייך, אופטימיות זה דבר חשוב. האנרגיות שלנו הדהדו בכל האולם. דניאל אשתי כותבת לי תמיד ברכה ושיר לפני כל תחרות, הפעם היא שלחה לי שיר של אדית פיאף. אתם יודעים מה זה אומר? הוא מדבר על דרך ללא חרטה. לא משנה איך היום זה היה נגמר, עם או בלי מדליה, השארתי את הלב שלי על המזרן".
לניר: "חד משמעית".
פלציק: "יש שם חתיכות של לב".
לניר: "גם של עיניים".
פלציק: "השארנו הכל, וזו החותמת שלנו שהדרך שלנו הייתה ללא חרטה. משהו סימבולי שלפני הקרב האחרון שמעתי את השיר הזה וכולי הייתי צמרמורת".
חגיגות בבית משפחתה של ענבר לניר
(צילום: עידו ארז)
תספר לנו על ההתרגשות יחד עם המאמן אורן סמדג'ה, שאיבד את בנו עומר שנפל בעזה.
"וואו. העובדה שהוא פה איתי - אני שוב מתרגש ובוכה מזה. זה לא מובן מאליו, הוא איבד את הדבר הכי יקר לו. עמוק בלב התפללתי ואני מכיר את אורן סמדג'ה ואת המשפחה המדהימה שלו. ב-99.99 אחוז ידעתי שהוא יהיה פה איתי. החיבור מצח במצח אחרי הניצחון בקרב על הארד והרגע של ההתפרקות מזקק את כל החוויות והתחושות ביום הזה. חשוב לי להגיד שזה בשביל עומר ז"ל וכל המשפחה של אורן".
ענבר, לך היה יום אדיר והפסדת רק בגמר.
"באתי חדורת מטרה לגמר. הייתי כל-כך בטוחה שאני הולכת לנצח וזה לא עבד כמו שצריך. אני עוד אעשה את החושבים שלי עם המאמנים, יהיה לנו את הזמן לנתח את הקרב. עכשיו הזמן לחגוג, לא בכל יום חוגגים מדליה אולימפית. אולי אם לא הייתי זוכה במדליה אולימפית ומפסידה בקרב, אז היה לי פרצוף יותר חמוץ. תקשיב, איזה קהל מטורף, השם שלי, אל-אל ישראל, האולם רעד מהם".
פלצ'יק: "וואו. העובדה שאורן סמדג'ה פה איתי - אני שוב מתרגש ובוכה מזה. זה לא מובן מאליו, הוא איבד את הדבר הכי יקר לו. החיבור מצח במצח אחרי הניצחון בקרב על הארד והרגע של ההתפרקות מזקק את כל החוויות והתחושות ביום הזה"
פלצ'יק: "הבוז של הקהל הצרפתי בקרב שלי רק הטריף אותי".
"דברים טובים קורים שנהנים"
שמונה מדליות אולימפיות חוגג הג'ודו הישראלי, אחת נוספת תוכל להגיע כבר היום, כשרז הרשקו - אחת התקוות הגדולות של המשלחת - תיכנס למעגל התחרויות. "לתת לה טיפ?", נשאלת לניר ועונה: "שתיתן בראש, היא מסוגלת היום להכל".
פלצ'יק ממשיך: שרק תיהנה. דברים טובים קורים שנהנים ועושים מכל הלב".
לניר: "שתהיה היא ולא תשאיר שום דבר מאחור. שתביא את הזהב".
לסיום, מחר התחרות הקבוצתית. אם תעברו את מונגוליה, מחכה לכם צרפת המארחת עם טדי רינר האימתני.
לניר: "קטן עליך".
פלצ'יק: "בטוקיו היה לי יום מיוחד בקבוצתי, הרגשתי שאני יכול לנצח כל אחד, וניצחתי את כולם. חיכיתי שלוש שנים לקרב הזה, בשבת יהיה לי מפגש וקרב מיוחד איתו".
