אלה המשחקים האולימפיים הראשונים שבהם הקהל נחשף לגלשן ה-IQ פויל, ומאזור התחרויות במארסיי הוא מצטלם ומתקבל בצורה מוזרה אצל הצופים בבית, בטח אחרי שהורגלנו לדגם ה-RSX - דגם שסידר לישראל לא מעט הישגים בעבר. אמש (רביעי) הנציגים הישראלים, שרון קנטור ותום ראובני, סיימו יום רב תהפוכות עם המון סיבות לאופטימיות, כשאלופת העולם מדורגת במקום השני הכללי וראובני שלישי, מרחק נגיעה מהפסגה. אז רגע לפני שהם עולים ליום השיוטים האחרון, הנה המדריך המלא עבור הדגם יוצא הדופן הזה - והאם הוא כאן כדי להישאר?
"אחרי אולימפיאדות לונדון, ריו וטוקיו, אז התחרו בדגם ה-RSX, קם דגם מקביל שהוא ה-IQ פויל והוא קיבל דחיפה מאיגוד השייט הבינלאומי והוועד האולימפי הבינלאומי, שבחרו בו בסופו של דבר לדגם בפריז 2024", מסביר ערן סלע, רכז הנוער באיגוד השייט הישראלי. "הרציונל הוא שמלבד העובדה שהדגם יהיה יותר אטרקטיבי לסיקור תקשורתי, הוא יהיה יותר מהיר. זה גלשן שההופעות בו צריכות להיות גבוהות, יצטלם יותר טוב ויראה שיש התפתחות בעולם השייט".
2 צפייה בגלריה
קנטור
קנטור
האם זה יסתיים על הפודיום? שרון קנטור
(צילום: AP Photo/Carolyn Kaster)
הגלשן, שקשור לפויל, אמור לרחף מעל המים ובכך לדחוף קדימה את הגולש. ומה זה פויל אתם שואלים? זהו גלשן רוח עם סנפיר אנכי, העולה מעל פני המים, שהצופים בגולשים בו מהצד יחשבו שהם עפים באוויר, לא פחות, כחצי מטר מעל המים ברגע שהגלשן והרוח חוברים זה לזה.
החיסרון שלו, לפי סלע, הוא שהגלשן בנוי בצורה שבה הוא אמור לרחף, תמיד למעלה. אם הוא לא עף, הוא פשוט עומד במקום. "זה מה שראינו אתמול בשיוט שבו השתתפה שרון, הגלשן נעצר", מסביר סלע. "בדגמים הקודמים זה הפוך. ברוח חלשה הם נוסעים בסדר, וברוח חזקה הם נוסעים מהר - אבל הרבה פחות מהר מהפויול. עשו גלשן שהוא זז מהר מאוד או שהוא לא זז לשום מקום".
בדגם ה-RSX, למשל, אפשר היה לקיים שיוטים בכל התנאים, ולרוב הגולשים המשיכו להתחרות והיו מסתדרים לא רע ברוב תנאי מזג האוויר. הפעם, לפי הסטטיסטיקה עליה מצביע סלע לימי רוח אפשריים לשיוט, הכמות ירדה.
2 צפייה בגלריה
ראובני
ראובני
מרחף מעל המים ואטרקטיבי בהרבה מקודמו. ראובני במארסיי
(צילום: Phil Walter/Getty Images)
הדגם הזה, בשונה מלא מעט דגמים שנצפים בימים אלה או כאלה שיכנסו למעגל התחרויות בהמשך, לא רק עובד בשני מצבי קיצון - רוח חזקה וללא רוח, הוא רגיש לשינויים שקורים תוך כדי השיוטים. "אם בדגם ה-RSX הרוח הייתה משתנה בעוצמה של 30-20 אחוז לדוגמה, עדיין היו מסיימים את השיוטים והכל היה בסדר. אתמול, כמו שראינו, הרוח ירדה בעוצמה לאזור ה-50 אחוז והגלשן נעמד לגמרי, כך שהגולשות לא הצליחו לסיים את השיוט".
השאלה היא האם הרצון להדגיש את האטרקטיביות פוגע בתחרותיות? סלע בוחר להקביל את עצירת השיוטים לטניס, שבו לא משחקים בגשם, אלא שבשונה מהטניס אי אפשר לחזור לאותה הנקודה שבה היו הגולשים לפני כן. "זה הופך את השיוטים ליותר קשים פיזית. אלה דברים שקורים, יש פשוט שופט שמחליט דברים. הוא ראה שהרוח נחלשת, ועל פי דעתו אף גולשת לא תצליח לסיים את השיוט שלה בתום ה-90 דקות שהוקצבו. ועדיין, ברור שיש על הביטול שלו מחלוקת סובייקטיבית".
ביטול שיוטים, ולא רק ספציפית ב-IQ פויל, הוא לא משהו חדש. במהלך התחרויות והסבבים בעולם הם קורים כל הזמן, וברור שהנציגים הישראלים נתקלו בהם לא פעם במהלך הקריירה. אלא שהפעם, עקב העובדה שמדובר במשחקים אולימפיים וכל שיוט מוצלח מקרב לפודיום מדובר בעניין "קיצוני מאוד" כדברי סלע.

גלשן ה-IQ פויל - מה שצריך לדעת

  • הסנפיר גורם לגלשן להתרומם ולרחף מעל המים. המטרה: שהות ארוכה באוויר תוך צמצום המגע עם המים
  • מרחק השיוט גדול יותר בדגם הזה, אבל זמן השיוט התקצר מ-25 ל-15 דקות בגלל המהירות הגבוהה. בניגוד לדגמים הקודמים, הפעם התווספו גם מקצי מרתון וסלאלום.
  • הפויל נותן יתרון למשקל: אם במיסטרל גולשים (גברים) שקלו 70 ק"ג ו-75 ניול פרייד, כאן מדובר על 80.
  • הפויל מגיע למהירות מסחררת של 30 קמ"ש בזכות המבנה שלו – כפול מהניל פרייד.
  • אין רוח? אין שיוטים. הפויל זקוק לרוח, בדגם הקודם התקיימו שיוטים גם עם רוחות חלשות.
  • ניתן לקיים שמונה שיוטים ביום, בהשוואה לשלושה בניל פרייד. תחרות תימשך 20 שיוטים במקום 13-12.
  • לגבי המחיר – אין הרבה הבדל לעומת הדגם הישן יותר: בשביל גלשן כזה תיפרדו מ-40 אלף שקל.