ספורטאים אולימפיים רבים נאלצים לפנות לפלטפורמת "אונליפאנס", המשמשת בעיקר דוגמני פורנוגרפיה, כדי לפרסם תוכן מיני מפורש תמורת תשלום, כשהמטרה היא לממן את חלומם להשתתף במשחקים האולימפיים.
בעוד שהאולימפיאדה, הבמה הספורטיבית הגדולה בעולם, מכניסה מיליארדי דולרים מזכויות שידור, מכירת כרטיסים וחסויות, רוב הספורטאים נאלצים להתמודד לבדם עם הוצאותיהם הכספיות. הוועד האולימפי הבינלאומי (IOC) לא הביע דאגה מהמצב, והדובר מארק אדמס טען כי "ספורטאים, כמו כל האזרחים, רשאים לעשות מה שביכולתם".
ספורטאים כמו ג'ק לואר הבריטי, שזכה במדליית ארד בקפיצה למים גם בפריז וגם לפני שלוש שנים בטוקיו, פנו ל-"אונליפאנס" כדי לשרוד כלכלית. לואר פרסם תמונות שלו בתחתוני "ספידו", וטוען כי הפלטפורמה היא "קרש הצלה" עבורו.
ספורטאים אולימפיים נוספים, כולל החותר רובי מנסון (ניו זילנד), קופצת המוט אלישה ניומן (קנדה) והקופצים למים טימו בארת'ל (גרמניה), דייגו בלזה איסיאס (מקסיקו) ומתיו מיצ'ם (אוסטרליה), מצאו יציבות כלכלית ב"אונליפאנס". מיצ'ם, ההומוסקסואל המוצהר הראשון שזכה בזהב אולימפי, הרוויח דרך הפלטפורמה פי שלושה מסכום שקיבל כספורטאי מוביל.
התמריץ הכספי אכן יכול להיות משמעותי. קופץ המוט הצרפתי אנתוני אמירטי זכה לתהילה בלתי צפויה לאחר שאיבר המין שלו הפיל את המוט במוקדמות. לפי TMZ, אתר למבוגרים הציע לו סכום של שש ספרות כדי להציג את "כישרונו" בפלטפורמה שלו.
ארגון Global Athlete, שהקימו ספורטאים במטרה ליצור איזון בשליטה בספורט, גינה את מצב המימון האולימפי. "כל מודל המימון לספורט האולימפי פגום. ה-IOC מגלגל כעת יותר מ-1.7 מיליארד דולר בשנה והם מסרבים לשלם לספורטאים שמשתתפים באולימפיאדה", אמר מנכ"ל הארגון רוב קוהלר.
בעוד שכוכבים כמו מייקל פלפס וסימון ביילס יכולים להרוויח מיליונים, רוב הספורטאים נאלצים לשלם מכיסם על אימונים, ציוד, הוצאות מחיה ואפילו כרטיסים נוספים למשפחותיהם באולימפיאדה. "הוועד האולימפי מנסה לשכנע את הספורטאים האלה שחייהם ישתנו לאחר שיהפכו לאולימפיים - אין דבר רחוק יותר מהאמת. העובדה היא שרוב הספורטאים נותרים בחובות, מתמודדים עם דיכאון, והם הולכים לאיבוד ברגע שהם פורשים מענף ללא מסלול תעסוקה עתידי", אמר קוהלר.
חלק מהספורטאים, כמו ניומן, מגוננים על בחירתם ב"אונליפאנס". "מעולם לא אהבתי שספורטאים חובבים לא יכולים להרוויח הרבה כסף, כאן נכנסו כישורי היזמות שלי", סיפרה מי שעשתה בפריז היסטוריה כשהפכה לקנדית הראשונה אי פעם שזוכה במדליה אולימפית בקפיצה במוט (ארד).
אחרים, כמו איסיאס שלא הצליח להעפיל לאולימפיאדת פריז, מרגישים מדוכאים מהחוויה וטוענים כי הם עושים זאת רק מתוך צורך כלכלי. "אני מאמין בתוקף שאף ספורטאי לא עושה את זה כי הוא אוהב את זה. זה תמיד יהיה כי אתה צריך את זה", סיפר המקסיקני.
מיצ'ם, כמו ניומן, מציע לשנות את החשיבה: "עם 'אונליפאנס', ספורטאים למעשה מספקים מוצר או שירות, משהו בעל ערך עבור הכסף שהם מקבלים. זה הופך את הספורטאים ליזמים". עם זאת, הדיון ממשיך להעלות שאלות אתיות ומעשיות לגבי מימון הספורט האולימפי ורווחת הספורטאים.
טבוגו: "אני לא שחצן כמו נואה ליילס"
(באדיבות one)
פורסם לראשונה: 13:58, 10.08.24
