מדליית הכסף האולימפית של הג'ודוקא רז הרשקו, המתחרה בקטגוריית המשקל הפתוחה לנשים (מעל 78 ק"ג), היא כזו שריגשה מדינה שלמה, אבל לא הפתעה. מבין הספורטאים הישראלים הנמצאים במשלחת למשחקים האולימפיים בפריז, אין ספק כי הרשקו הייתה העקבית מכולם בקמפיין הנוכחי - עם מדליה או קרב עליה כמעט בכל תחרות.
למעט תחרויות בודדות, הרשקו התמידה בהישגיות לקראת פריז 2024, והראתה שהשאירה מאחוריה את האכזבות שחוותה בתחילת הדרך בקטגוריית המשקל הפתוחה, כולל באולימפיאדת טוקיו, שם הודחה בשמינית הגמר.
משפחת הרשקו חוגגת את המדליה דליה של רז
(צילום: קובי קואנקס)
הרשקו כבר זכתה במדליית ארד אולימפית עם הנבחרת, בתחרות הקבוצתית, אבל הפעם ההישג רשום באופן בלעדי על שמה. בשלוש השנים בדרך לבירת צרפת, הג'ודאית בת ה-26 סגרה לא מעט מעגלים. למשל, באליפות אירופה שנערכה לפני כשלושה חודשים, אחרי ששנתיים רצופות (2022 ו-2023) היא הגיעה עד לגמר אבל הפסידה בו, היא לא הסתפקה עוד במדליית הכסף ונתנה את כל כולה עד שעלתה למקום הגבוה ביותר על הפודיום.
באליפות העולם אשתקד היא זכתה במדליית ארד, אחרי שלפני שנתיים, בקרב על אותה מדליה, ספגה עונש שלישי ביזארי לחלוטין על כך שסידרה את הקוקו שלה, מה שנחשב אז בעיני השופטת כבזבוז זמן. השיא בהתקדמות של הרשקו הגיע כשעלתה במהלך השנה החולפת למקום הראשון בדירוג העולמי במשקל שלה, הישג שלא הרבה ג'ודאים ישראלים זכו להגיע אליו.
הפכה להשראה
בחיים שמחוץ למזרן, הרשקו הפכה מזמן לדוגמה לנשים רבות. "זה מחמם לדעת שמוצאים בדרך הזאת הזדהות או השראה", היא סיפרה בריאיון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet בשנה שעברה. "אני מקווה שאמשיך להוות מודל. מעולם לא הייתי עם מסכות ואני יודעת שצריך לדבר על הכל ולפתוח כדי להרגיש שלמים. הבנתי שספורט הישגי זה יותר הפסדים וכישלונות מאשר ניצחונות. כולם רואים את הניצחון, רק שעד הפודיום יש 80 אחוז של אי-הצלחות".
"הייתי שמחה אם היה לי מישהו כזה, שישתף ככה, כשהייתי יותר צעירה", היא הוסיפה אז. "שהיה אומר לי שהעולם לא חרב אם הפסדת ושזה חלק מהדרך. אני מנסה כמה שיותר להנחיל את מה שהרגשתי לדור הצעיר יותר וגם לבוגר. אני מקבלת הודעות גם מאמהות ואבות, ועדיין מובכת מזה שעוצרים אותי ברחוב, אבל אני תמיד עונה ומודה להם".
"ירדו עליי שאני שמנה, כינו אותי 'אבו-גבר'"
הרבה לפני שהפכה לכוכבת בג'ודו העולמי, חוותה הרשקו בגיל הנעורים קשיים רבים ואף סבלה מגילויי בריונות בבית הספר. "היו לי הפרעות קשב וריכוז בלימודים, ובנוסף ברמה החברתית היו יורדים עליי בבית הספר, שאני שמנה ושאני מתעסקת בג'ודו", היא סיפרה. "זה פגע בי, היו מכנים אותי 'אבו-גבר' וכל הדברים האלו. לא היו לי הרבה חברים, בעיקר התעלמו ממני והקניטו אותי. היו אפילו דברים שניסיתי לעשות לעצמי. אבל אז עברתי טיפול, והמסר שלי לכולם הוא שהכי חשוב שתישארו מי שאתם. הלכתי עם הדרך שלי, המשכתי להיות מי שאני תמיד".
הרשקו השוותה הערב את הישג השיא של ישראל בג'ודו, שאותו קבעה בברצלונה 1992 יעל ארד - מי שהעניקה לה היום את המדליה כיו"ר הוועד האולימפי בישראל - ושיחזרה אתמול ענבר לניר. אפשר להניח שהיא לא תסתפק בכך, אלא תמשיך בכל הכוח ללוס אנג'לס 2028, מובילה כראש החץ את הנבחרת של שני הרשקו, שהוא במקרה גם הדוד שלה. אבל רז הוכיחה מזמן שעם כל הכבוד לקשר המשפחתי, היא לא הייתה צריכה שום פרוטקציה כדי להתקדם עד לרגע החשוב מכל.
