רז הרשקו דמעה, כצפוי, אחרי שזכתה במדליית הכסף האולימפית בפריז. הג'ודוקא הישראלית הפסידה לביאטריס סוזה הברזילאית בגמר, אבל יכולה להתהדר בכך שעלתה על הפודיום - בתום יום קרבות כמעט מושלם מבחינתה.
"לא יודעת על מה אני בוכה יותר - על ההפסד בגמר או על זה שזכיתי במדליית הכסף", אמרה הרשקו הנרגשת. "אני מתרגשת, חסרת מילים. עברתי המון כדי להגיע לרגע הזה, שמונה שנים ארוכות מאוד. אחרי טוקיו לא ויתרתי - הכל במטרה לבוא ולעשות את הכי טוב שלי בבמה הגדולה, ולתקן את מה שנעשה בטוקיו".
משפחתה של רז הרשקו חוגגת את המדליה
(צילום: קובי קואנקס)
זו הפעם הראשונה בהיסטוריה שישראל זוכה בשלוש מדליות בג'ודו באולימפיאדה אחת. המדליה של הרשקו הייתה המדליה ה-16 של ישראל במשחקים האולימפיים: 3 זהב, 3 כסף, 10 ארד. ענף הג'ודו לבדו סיפק תשע מ-16 המדליות הללו: 3 כסף ו-6 ארד
הרשקו הוסיפה: "שמחה לרגש את המדינה ולהביא שמחה לישראל. זאת הייתה התפוצצות רגשות. הזכייה לא הפתיעה אותי ולא שעשיתי את מה שעשיתי. שמחתי שהבטחתי את מקומי בגמר, הרגשתי שזה הערב שלי, אבל לצערי זכיתי בסוף רק במדליית הכסף. תחושת פספוס קלה, אבל מאוד-מאוד שמחה. מרגישה שיכולתי לקחת את הזהב, אבל יחד עם זאת זה מאוד משמח לעמוד על הפודיום האולימפי. התרגשתי לראות את הקהל הישראלי שבא לעודד אותי, אני רוצה להודות להם.
כשנשאלה האם הזכיות של אתמול (ענבר לניר בכסף ופיטר פלצ'יק בארד) הורידו ממנה לחץ, השיבה הרשקו: "לא ירד ממני הלחץ. הלחץ שלי תמיד היה קיים. שמחה שבכל זאת הצלחתי להביא מדליה. אני בטוחה שסבא וסבתא שלי מסתכלים עלי מלמעלה וגאים בי".
הג'ודוקא הישראלית סיכמה: "המדליה של ענבר ושלי מוכיחה עד כמה אנחנו גדולות בענף במושגים עולמיים, אבל תמיד אפשר לרשום עוד ועוד שיאים. מחר יש את התחרות הקבוצתית, ניתן את הכל. אפשר לעשות הכל אם מאמינים בזה".
הדוד (שהוא כמובן גם מאמנה), שני הרשקו, היה נרגש אף הוא: "גם רז וגם ענבר לניר הראו בשנה האחרונה הרבה מחויבות. אין דבר שהן לא יכולות לעשות. כל מה שנראה לי שמפריע, אני מזיז אותו הצידה. אני רוצה לנוח ורק אז נראה מה ההמשך. אני מאוד אוהב את המדינה, ואוהב את הג'ודו אבל יש עוד דברים מסביב".
