לשניהם יש כבר שלל תארים וגם מדליית ארד מהתחרות הקבוצתית עם נבחרת ישראל במשחקים האולימפיים בטוקיו, אבל היום (חמישי) ענבר לניר ופיטר פלצ'יק התקדמו עוד מדרגה בהיכל התהילה של הספורט הישראלי, כשזכו במדליות כסף וארד באולימפיאדה בפריז. אלא שבדרך לתהילה הם עברו דרך לא פשוטה, כל אחד והתמודדויות שלו.
7 צפייה בגלריה
פיטר פלצ'יק ענבר לניר
פיטר פלצ'יק ענבר לניר
פיטר פלצ'יק וענבר לניר. מעוררי השראה
(צילום: עוז מועלם)

לעבור קושי אחר קושי

בגיל 32, אחרי קריירה ארוכה ועשירה בהישגים, הג'ודאי פיטר פלצ'יק עשה את זה בגדול וזכה במדליית ארד באולימפיאדה במשקל עד 100 ק"ג. פלצ'יק לא היה אחד המועמדים הבולטים לעלות על הפודיום, אבל כולם ידעו שביום נתון הוא מסוגל לכל דבר - והוא הצליח בענק.
בקמפיין הנוכחי בדרך לפריז, פלצ'יק (32) הפך לג'ודאי הבכיר של ישראל מבין הגברים. באליפות העולם 2023 הגיע לשיא הקריירה עם זכייה במדליית ארד באליפות העולם שנערכה בקטאר. אבל ב-2024 הוא לא רשם הצלחות גדולות, לא עלה לקרב על המדליה באליפות אירופה בשל פציעה, ובסבב העולמי הודח כמה פעמים בשלבים המוקדמים. ההצלחה היחידה בשנה הזו הייתה בגראנד פרי קזחסטן - עד היום.
ענבר לניר ופיטר פלצ'יק, לאחר הזכייה במדליות
(צילום: עוז מועלם)
7 צפייה בגלריה
דניאל פיטר פלצ'יק תאומים
דניאל פיטר פלצ'יק תאומים
דניאל ופיטר פלצ'יק עם התאומים. אתגרים לא פשוטים בדרך להורות
(צילום: דנה קופל)
אתגרים הם לא דבר שזר לפיטר פלצ'יק. הוא עלה מחצי האי קרים עם אימו בגיל תשעה חודשים, לאחר שאביו נפטר ממחלה קשה. אימו עזבה את הארץ עקב קשיי פרנסה והוא עבר לגור עם סבו וסבתו בראשון לציון. בגיל 5 סבל מבעיות בריאותיות וסבו, כדי לעזור לו להתחזק, שלח אותו להתאמן במועדון הג'ודו של פבל מוסין - בלי לדעת שזה יסתיים בסופו של דבר במדליה אולימפית.
מה שהתחיל כחוג לילדים הפך למקצוע, ובגיל 15 הצטרף פלצ'יק לנבחרת ישראל. כבר באליפות אירופה הראשונה שלו לקדטים הוא סיים במקום חמישי, מרחק ניצחון ממדליה. "מאותו רגע התחלתי להאמין בעצמי, ידעתי שאני מסוגל להיות הכי טוב. התחרות ההיא שינתה לי את דרך המחשבה, והחלטתי ללכת עם הג'ודו הכי רחוק שאני יכול - ולהגיע לפסגות הכי גבוהות", סיפר בזמנו. פלצ'יק נשוי לדניאל ואב לתאומים גולן ורפאל, שנולדו לאחר שתי הפלות וטיפולי פוריות, כשבקרוב אמורה להצטרף גם בת.
7 צפייה בגלריה
פיטר פלצ'יק עם מדליית הארד מאולימפיאדת פריז 2024
פיטר פלצ'יק עם מדליית הארד מאולימפיאדת פריז 2024
פלצ'יק עם מדליית הארד בפריז
(צילום: עוז מועלם)
גם הדרך בקריירה לא הייתה קלה, פלצ'יק סבל משתי פציעות חמורות והייתה תקופה שבה כבר החליט לפרוש והפך לשומר ברים. אולם הוא חזר לג'ודו וב-2020 הפך לאלוף אירופה ועלה למקום הראשון בדירוג העולמי. הוא הגיע לטוקיו 2020 כמדורג רביעי בעולם, אבל הפסיד ברבע הגמר. פלצ'יק תיקן את ההפסד עם הזכייה במדליה קבוצתית יחד עם נבחרת ישראל המעורבת, והפך למדליסט אולימפי. הוא נבחר להיות נושא דגל המשלחת בטקס הפתיחה, יחד עם השחיינית אנדי מורז. הוא גם ספג איומים על חייו וקיבל מיילים מזעזעים מרשת איראנית, אבל לא הניח לאיומים הללו להוציא אותו מריכוז.
"לרגע לא פחדתי מהאיומים, נישא את הדגל הכי גבוה שאפשר. אנחנו מוכנים ובעיקר מפוקסים", סיפר. "זו גאווה ענקית מבחינתי שהדגל קרוב ללב שלי, אף אחד לא יצליח להזיז אותי או כל ישראלי אחר מהמטרה שלשמה הגענו לפה - ייצוג המדינה לצד הישגיות גבוהה ככל האפשר".
7 צפייה בגלריה
פלצ'יק זכה בארד
פלצ'יק זכה בארד
פלצ'יק. התעלה מעל לציפיות
(צילום: עוז מועלם)
פלצ'יק סבל מחוסר יציבות השנה עם מדליה אחת בסבב העולמי, אבל הצליח להגיע כמדורג 11 לאולימפיאדה. הוא הראה הרבה אופי בניצחון בשמינית הגמר על אורליין דיסה הצרפתי בניקוד זהב, למרות הקהל הביתי, ואחרי תשע דקות ניצח אותו בעונשים. הוא היה קרוב להפתיע את המדורג ראשון בעולם זלים קוסטוייב האזרי, אבל שופטי הווידאו ביטלו לו את הווזארי ופלצ'יק נשר לבית הניחומים, כמו שקרה לו בטוקיו 2020. אולם בניגוד לאולימפיאדת טוקיו, הפעם פלצ'יק עשה את זה כמו גדול וניצל את כל הניסיון שלו כדי לזכות במדליה מפתיעה, הישג שיא בקריירה העשירה.
"הייתי ילד קטן וחוצפן שלא הזיז לו כלום, ובא לי פשוט לחבק את אותו ילד קטן שפשוט אהב את הספורט הזה ואהב לעשות איפונים, ולהגיד לו: תמשיך, ילד. תמשיך בכל הכוח. אל תעצור, אל תוותר", סיכם פלצ'יק לאחר ההישג. "פעמיים שכבתי על שולחן הניתוחים והייתי שבר כלי, פעמיים הרמתי את עצמי מהמצולות. הייתי שומר ברים, הייתי הכל מהכל. הייתי אנדרדוג. הכל מתנקז היום לרגע הזה".

הילדה מיהוד שהגשימה את החלום

ענבר לניר הייתה אחת התקוות הגדולות של המשלחת הישראלית לאולימפיאדה, והיא עמדה בציפיות: הג'ודאית בת ה-24 הבטיחה מדליה ראשונה למשלחת כשעלתה לגמר בקטגוריית המשקל עד 78 ק"ג, ובסופו של דבר זכתה במדליית הכסף לאחר הפסד לאליצ'ה בלאנדי מאיטליה.
7 צפייה בגלריה
ענבר לניר
ענבר לניר
ענבר לניר. מדליית כסף ראשונה לישראל אחרי 32 שנה
(צילום: עוז מועלם)
האמת היא שזה לא צריך להפתיע אף אחד. לניר הגיעה לפריז כשהיא נמצאת בשיא הקריירה ומדורגת במקום השלישי בעולם. גם פודיום בתחרויות גדולות זה לא משהו זר עבורה, ב-2023 הפכה לאלופת העולם אחרי ניצחונות על כל היריבות החזקות במשקל שלה, וגם עלתה לפסגת הדירוג העולמי. ב-2024 התחרתה פחות וזכתה "רק" במדליית הארד באליפות אירופה, אבל זה היה כדי לשמור כוחות לאולימפיאדה. היום (חמישי) ראינו שזה השתלם לה בגדול.
לניר ממשיכה את המסורת הישראלית בג'ודו, והיא הג'ודאית השישית שזוכה במדליה אולימפית אישית (לא כולל נבחרת הג'ודו בתחרות הקבוצתית בטוקיו 2020). בעבר סיפרה כי הגיבורה שלה היא ירדן ג'רבי, שזכתה במדליית הארד בריו 2016.
7 צפייה בגלריה
ענבר לניר
ענבר לניר
התנסתה בצעירותה גם בבלט. לניר
(צילום: עוז מועלם)
לניר התנסתה בכל חוג אפשרי, בין השאר גם בבלט, עד שהגיעה לאולם ג'ודו והתאהבה בענף מהרגע הראשון. הכוח המתפרץ והאגרסיביות הפכו אותה מגיל צעיר מאוד לפוטנציאל אדיר בענף הפיזי. כשהייתה בת 13 היא ראתה מסלון ביתה כיצד ירדן ג'רבי זוכה באליפות העולם בברזיל ומניפה את הידיים למעלה, והחליטה שהיא הולכת בעקבותיה. עשר שנים לאחר מכן נסגר המעגל עם נגינת "התקווה" בדוחא, קטאר, מה שהכניס את לניר למועדון מצומצם (שגיא מוקי וג'רבי) של אלופי עולם כחול-לבן בג'ודו.
לניר גדלה ביהוד כילדת סנדוויץ' בין שני אחים. בשל האימונים האינטנסיביים והיציאה לתחרויות היא למדה לבגרויות מחוץ למסגרת הבית-ספרית, ושירתה בצבא כמש"קית שלישות. לפני הפריצה הגדולה וכדי לממן לעצמה את העיסוק התובעני בג'ודו היא עבדה כמלצרית וכבייביסיטרית, עד שהצליחה לגייס ספונסר - מה שהוריד ממנה לחץ ואיפשר לה להתרכז בתחום שבו תהפוך לימים לאלופת עולם.
7 צפייה בגלריה
לניר והרשקו
לניר והרשקו
עבדה כבייביסיטרית כדי לממן את הג'ודו, והפכה למדליסטית אולימפית
(צילום: עוז מועלם)
לניר דיברה בעבר בפתיחות על נושא דימוי הגוף כג'ודאית. "תמיד הייתי גבוהה, עם שרירים ובולטת, וזה הפריע לי. עד היום זה מפריע לי. אבל ההבדל בתפיסה הוא שהגוף שלי מסוגל לעשות דברים מטורפים. הוא לא נראה כמו הבחורות הרגילות שיש להן מיליוני לייקים באינסטגרם, ואני חייבת להיות גאה בו וחייבת לקבל אותו", אמרה באחד הראיונות.
לפני שנתיים שיתפה לניר בפוסט באינסטגרם שלה: "עד גיל 12 לא הייתי מוכנה להרים משקולת ששוקלת יותר משני קילו ושהצבע שלה לא היה ורוד. פחדתי להיות שרירית. פחדתי להיראות גברית. היה לי חשוב להיות יפה, החלום שלי היה שהבנים בכיתה יריבו מי יזמין אותי לסלואו בבת-מצווה הקרובה. האמנתי שאם הידיים שלי גדולות משלהם הסיכויים שלי הולכים ופוחתים. במועדון שלי הייתי הילדה היחידה והתאמנתי רק עם בנים, לא הייתה לידי ספורטאית בוגרת כדי לקבל את ההוכחה שאם אעשה לחיצת חזה לא יחשבו שאני בן בטעות. עד היום אני עומדת מול המראה ועפה על עצמי. כי השרירים שלי הם התכשיטים הכי יפים שלי".
"אני כותבת את הפוסט הזה לאותה ילדה בת 12 שהייתי, ולאותן ילדות שמתלבטות אם לקחת את המשקולת הכבדה יותר כי הן מפחדות מאיך שהגוף שלהן ייראה", היא הוסיפה, "להיות חזקה זה כל כך יפה, והיופי האמיתי מגיע מבפנים. וכשתעמדי עם המדליה על הצוואר בתחרות הכי חשובה בחיים שלך, את תגידי לעצמך תודה על ההחלטה לבחור להיות חזקה".
פורסם לראשונה: 18:03, 01.08.24