כל אולימפיאדה והסיפור הפוליטי שלה. כל משחקים אולימפיים מתמזגים עם המציאות באותה נקודת זמן שבה הם מתקיימים. לפחות מהזווית הישראלית, מדובר בסוג של היסטוריה די עגומה: לראשונה מאז קום המדינה המשלחת שלנו תיכנס לאירוע הספורט הגדול בעולם במצב של מלחמה קשה וארוכה, בכמה חזיתות - תקופה של תופת בלתי פוסקת שחלק ניכר מהעולם לא מצליח לקלוט את חומרתה והשפעתה הגלובלית.
מטבע הדברים, כל אחד מהספורטאים בכחול-לבן יודע מה מונח הפעם על הכתפיים שלו, מבין את גודל האחריות. זה צו-8 של ממש בקרב על התודעה, על זקיפות הקומה הלאומית. יותר מתמיד, אנחנו צריכים הישגים להתגאות בהם מול ידידים ואויבים כאחד - והאולימפיאדה היא הבמה האולטימטיבית להרמת המורל. יש לנו מספיק כלים כדי להשמיע את "התקווה" בפריז בריפיט.
2 צפייה בגלריה
". זה צו-8 של ממש בקרב על התודעה, על זקיפות הקומה הלאומית". רוט שחמורוב
(צילום: עוז מועלם)
באופן אישי, אני לא יכולה שלא לחזור 52 שנים אחורה, לאותו 5 בספטמבר מצמרר ב-1972 במינכן, לטבח י"א הספורטאים. הייתי במצב הכי אומלל שיכול לקרות לספורטאית. בת 19, תמימה, שרואה את מסוק החטופים שאמור, לפי המידע, להנחית אותם במדינה ערבית. מיד לאחר המראת המסוק נקראתי לשיחה עם ראשי המשלחת האולימפית, שביקשו ממני: "קחי שני כדורי הרגעה, לכי לישון, וכשתקומי תייצגי אותנו בחצי הגמר כמו גדולה". כל כך פשוט, כל כך בלתי הגיוני.
מה, איך עולים להתחרות ככה? שאלתי את עצמי. הרגשתי נורא, אך שמרתי את הדברים בסוד. זו הייתה משימה בלתי אפשרית במצב נפשי רעוע. לשמחתי, אם אפשר לקרוא לזה ככה בסיטואציה הקשה הזו, בהמשך היום ראשת הממשלה גולדה מאיר הורתה למשלחת לחזור מיד ארצה. ברצינות, האם במצבי דאז יכולתי באמת להתנתק מהאסון שפוקד את המדינה ופשוט להצליח? החידה הזו מלווה אותי עד היום.
למרות קווי הדמיון המסוימים, אז ועכשיו, אני באמת מאמינה שהספורטאים שיש לנו כיום קורצו מחומר של אלופים, של ווינרים. אני בטוחה שכל אחד מהם יוציא מעצמו 200 אחוז. אין יותר מרגש מלהביא מדליה כשמצב הרוח הלאומי בשפל. ראינו באירוויזיון במאלמו, שוודיה, דוגמה מוחשית לאופן שבו עובדת שנאה בתחרות בינלאומית רבת משתתפות, ואיך הנציגה הישראלית, עדן גולן, התעלתה ונתנה ביצוע מופלא שכבש את הצופים בבית על אפם וחמתם של השופטים העוינים.
2 צפייה בגלריה
דוגמה מוחשית לאופן שבו עובדת שנאה בתחרות בינלאומית רבת משתתפות. גולן על במת גמר אירוויזיון 2024
(צילום: Sarah Louise Bennett, באדיבות EBU)
גם מבחינה ספורטיבית נטו, זו ככל הנראה המשלחת הישראלית המבטיחה והאיכותית בתולדות המשחקים האולימפיים. קחו את ארטיום דולגופיאט, אלוף העולם והישראלי הראשון שינסה להגן על תוארו כאלוף אולימפי. ספורטאי חד-פעמי שעומד בראש קבוצה איכותית ומיוחדת של ספורטאים נפלאים.
הפעם, לאור האבטחה הקפדנית, הנציגים שלנו בפריז לא יוכלו להתערבב עם שאר המשלחות. זה לא הולך להיות טיול שנתי ולא מפגש חברתי. סוג של בידוד כמו בימי הקורונה בטוקיו, רק בנסיבות שונות. צריך להיערך לכך.
ולסיום, רבים מתעניינים במצב בריאותי ושואלים לשלומי, ואני רוצה להודות לכולם. אחרי המשבר שחוויתי בגלל כליה לא מתפקדת, אני מרגישה טוב סוף-סוף. רק במדינה שלנו יכול לקרות סיפור מרגש כזה ששלוש מלאכיות אמיתיות יקראו על הבעיה ויציעו לי כליה. לדבריהן, הן העניקו מתנה לעצמן. כך הן רואות את החיים. רונה בלומנפלד משער הגולן היא שנבחרה. רק בגלל עם כזה, בזכות שלוש מלאכיות כאלה, מגיע לנו להצליח.
הביא לפרסום: אבינעם פורת
