AIN. בצרפתית, ראשי התיבות של "ספורטאים בודדים ניטרליים" בצרפתית. דגל טורקיז חסר אופי, במרכז עיגול לבן. לשמות שמתחרים תחתיו יש צלצול מוכר – אלכסיי קורובאשקוב, יוליה טרושקינה, איליה שימאנוביץ' – שבדרך כלל משתייך בבירור למדינות ברית־המועצות לשעבר. זו לא מדינה, והם לא מייצגים איש פרט לעצמם. אלו 32 הספורטאים והספורטאיות מרוסיה ובלארוס שלא היו מוכנים לשלם את המחיר הפוליטי של הפלישה לאוקראינה וסיפוח שטחים בה, והעדיפו לנתק את עצמם מהמולדת שהוועד האולימפי פסל כדי להגשים את החלום האולימפי שלהם.
אכן, רוסיה ובלארוס נעדרות מהמשחקים בפריז. לא תראו את הדגלים שלהן או את שמן. שום דבר לא השתנה מאז תחילת מארס 2022, כששתיהן הורחקו ממשחקי החורף הפראלימפיים בבייג'ינג, כשבועיים אחרי תחילת המלחמה. הרוסים עוד ניסו לגרום להרחקת ישראל מפריז בטענה שמדובר במקרה דומה, אבל כמובן נכשלו בכך. החזית הבינלאומית האחידה גם הקשתה על ערעורים אפשריים או שינוי בהחלטה, שלא לדבר על העובדה שהלחימה נמשכת ורוסיה עדיין מנסה להכניע את אוקראינה בתמיכה פעילה של בלארוס.
רק חלון אחד נשאר לספורטאים, שעבדו כל החיים בשביל להתחרות במשחקים האולימפיים: אתה יכול להגיע לפריז אם לא הבעת תמיכה ברורה בפלישה לאוקראינה, ותיאלץ להשתתף בלי סמלי, צבעי ושם המדינה שלך, גם מחוץ לתחרות. הוועד גם לא הותיר מקום למי שתמך במלחמה או מחזיק בקשרים לכוחות הביטחון הרוסיים והבלארוסיים.
המטרה הייתה להימנע מענישה קולקטיבית, ולתת הזדמנות לספורטאים שלא קשורים ישירות למלחמה לזכות בתארים אולימפיים, אבל למרות שמדובר כביכול בתנאים די פשוטים – שבכל זאת הכעיסו את האוקראינים שרצו חרם מלא – ספורטאים מעטים עברו דרך הפתח הזה.
מכסות וסולידריות
ראשית, הוועד קבע מראש מכסות – 55 ספורטאים רוסים, 28 בלארוסים. בסופו של דבר, הגיעו לפריז 17 בלארוסים ו־15 רוסים. שנית, אגודות ספורט רבות ברוסיה מחוברות חזק לצבא וכפופות לו, בראש ובראשונה צסק"א ודינמו מוסקבה, כך שהספורטאים המשתייכים אליהן היו פסולים מראש. מעבר לכך, באוקראינה נחשף בשנה שעברה כי משרד ההגנה הרוסי משלם משכורות לחלק מהספורטאים האולימפיים כדי שיקדמו את מעמד הצבא, כמו למשל המתעמל דניס אבליאזין שהתחרה בטוקיו, ומעניק להם דרגות כבוד. חלקם גם השתתפו במדים בטקסים רשמיים, מה שסייע לוועד האולימפי לאתר אותם במהלך בדיקות הרקע. אגב, ארגון זכויות אדם מהאג פירסם בשבוע שעבר דוח הטוען כי רק חמישה מהרוסים עומדים בתנאים.
וישנו גם עניין הסולידריות: ספורטאים משתי המדינות, בעיקר רוסיה, נקטו בעמדה פטריוטית וסירבו לכללים שנקבעו, כשברקע התנהל קמפיין לחץ ציבורי שקרא להם לוותר על המשחקים. חלק מאיגודי הספורט ברוסיה טענו כי מדובר בתנאים משפילים, ואחרי שהוועד האולימפי מצא 36 מתחרים רוסים שרשאים להגיע לפריז, רובם דחו את ההצעה, כולל מענפים כמו התעמלות וג'ודו. איגוד ההיאבקות הרוסי הצהיר: "איננו מקבלים את הליך הבחירה הלא ספורטיבי, שמטרתו הוא לפגוע באחדות של הנבחרת שלנו".
מדבדב דווקא הגיע
מי כן הגיע? בעיקר טניסאים וחותרי קאנו. דניל מדבדב, המדורג חמישי בעולם שזכה באליפות ארה"ב ב־2021, הוא השם המוכר ביותר מבין אלו שכן יצאו לפריז. כבר שנים ששחקן הטניס לא חי ברוסיה אלא במונטה קרלו, וכשנשאל על ההשתתפות במשחקים, מדבדב ענה: "החלטתי בשביל עצמי שבכל פעם שבה אוכל להשתתף באולימפיאדה, אהיה שם ואייצג את מה שאני יכול לייצג. גם אם זה לא תחת הדגל, אני יודע מי אני ומדוע אני משחק טניס".
איבן ליטבינוביץ' הבלארוסי, האלוף האולימפי המכהן בטרמפולינה, ביקש להשיג את הקריטריון בתחרות במסגרת גביע העולם שהתקיימה בקוטבוס. כאן נכנס מכשול נוסף שהוצב בפניו: גרמניה, אחת הפעילות הבולטות נגד הרוסים במערב אירופה, סירבה להעניק אשרות כניסה לו וליאנה לבדבה הרוסייה, בגלל טענה אוקראינית שלפיה השניים תומכים במלחמה (הנושא רגיש במיוחד מאחר שאמה של אחת מחברות נבחרת הטרמפולינה של אוקראינה נהרגה בהפצצה רוסית). על פי דיווח באתר SW הגרמני, שני המתעמלים פנו לספרד, שהעניקה להם אשרת כניסה לאזור נטול בקרת דרכונים באיחוד האירופי, ומשם הם הגיעו לגרמניה והתחרו. ליטבינוביץ' יתמודד גם בפריז.
רוב ספורטאי ה־AIN עדיין לא התחרו. אלו שכן עשו זאת מבלי לעורר רעש מיוחד. ברוסיה, בינתיים, לא משדרים את המשחקים לראשונה מאז 1984, אז הגוש הסובייטי החרים את התחרויות בלוס־אנג'לס. זו המציאות של מעצמת הספורט – שמאז 2018 לא מתחרה בתור רוסיה במשחקי הקיץ והחורף. נראה שזה מחיר שהיא מוכנה לשלם.
ליאל עבדה מדבר לפני יפן
(צילום: התאחדות לכדורגל)
פורסם לראשונה: 01:30, 30.07.24
