יום המשחקים האולימפיים השישי ייצא היום (חמישי) לדרך, כאשר תחרויות האתלטיקה ייפתחו רשמית עם מקצי הליכה לגברים ולנשים. אז לפני שנשלב להילוך גבוה, אל המסלולים המהירים, המשוכות, הריצות הארוכות והקפיצות לגבוה, אלה השמות שצפויים לככב על קו הזינוק בדרך אל הפודיום.
אין מי שיאתגר אותו
אפשר לומר בוודאות שמונדו דופלנטיס, אמן קרקס מעל הרף, הוא יורשו של בולט כמלך האתלטיקה. קשה לעשות הקבלה מדויקת בין ספרינט לקפיצה במוט, אבל כמעט כל מה שהם נגעו בו הפך לזהב.
דופלנטיס הוא חיה מוזרה. כשהשוודי מגיע לאצטדיון, הוא יודע יותר מכל אחד אחר מה תהיה תוצאתו. מאוד מזכיר את סרגיי בובקה בגדולתו. ההבדל בין השניים: בעוד שבאליפויות העולם בובקה לקח 6 מ־6 זהב, באולימפיאדות הוא יצא רק עם אחת. דופלנטיס, פלא חדש יחסית בתחום, מתחרה נגד עצמו ועומד על 1 מ־1 במשחקים האולימפיים. פרט להבלחה אחת של יריבו הצרפתי רנו לאווילני בעשור הקודם, אין מי שיאתגר את דופלנטיס, למעט מד הסנטימטרים. ההבדל בין דופלנטיס ליריביו הממוצעים הוא כ־25 ס"מ, תופעה חסרת תקדים. העולם שייך לו.
המשימה של חסן
מה גורם לאדם להחליט להתחרות בסדרה של שלושה מרחקי ריצה מאתגרים, ועוד באולימפיאדה? כנראה לנסות להשיג משהו שאף אחת לא עשתה קודם. סיפאן חסן, ההולנדית תוצרת אתיופיה, תשתתף בפריז בסדרה רצחנית של ארבעה מקצים בתוך תשעה ימים (אחד מהם במוקדמות), שבהם תרוץ כ־62 ק"מ. רק ספורטאי אחד זכה באולימפיאדה אחת במרתון פלוס 5,000 ו־10,000 מ', הקטר הצ'כי אמיל זאטופק בהלסינקי־1952. זה שם ענק להצטרף אליו.
היינו צוחקים אלמלא עשתה זאת כבר בטוקיו־2020. גם שם היא ניסתה לקחת את הטרבל, בלי הצלחה, אבל הניצחונות שלה ב־5,000 וב־10,000 מ' מוכיחים שצריך לקחת אותה ברצינות. פיית' קיפייגון ניפצה לה את החלום ב־1,500 מ' והשאירה אותה עם הארד. הפעם היו דיבורים על כך שתנסה ללכת על ארבע מדליות זהב. לבסוף ויתרה על ה־1,500, אבל היא החליפה זאת במרתון! לא סתם קוראים לה "המשוגעת של הריצות הארוכות".
פרשן האתלטיקה ד"ר גלעד ויינגרטן לא מאמין שהיא תצליח. "לא רק לחשוב על ההתאוששות הקצרה בין ריצה קשה אחת לקשוחה עוד יותר, אלא גם על שדה המתחרות הבלתי נגמר. תראו את קיפייגון, תראו את האתיופית טיגיסט אספה, האישה הראשונה שירדה מ־2:12 שעות במרתון, תראו עוד כמה כישרונות שלא היו קודם לכן ותבינו".
שיגעון מסביב לכדור
יש מקצועות שתמיד יהיו קלאסיקות. ספרינטים, למשל. ויש טרנדים. רק ככה אפשר להסביר את שיגעון הדיפת כדור הברזל בעשור האחרון. הרי אדם משליכים את הכדור שמשקלו 7.26 ק"ג לנקודה הכי רחוקה שאפשר. איש העשור ושיאן העולם (23.56 מ'), שהוא גם האלוף האולימפי ואלוף העולם, האמריקאי ראיין קראוזר, משקיף על השטח ממרום נתוניו: 2.01 מ' גובה ו־133 ק"ג. בנוסף למתחרה בן ארצו ג'ו קובאץ', פרץ האיטלקי לאונרדו פאברי, שלקראת האולימפיאדה: החליט להפסיק עם פיצה ופסטה, עבר לסטייקים והוריד 25 ק"ג ממשקלו.
דו קרב על משוכות
מה קורה כאשר שתי הגדולות בהיסטוריה נפגשות על שדה אחד? לסידני מקלופלין־לברון האמריקאית יש יתרון על פמקה בול ההולנדית ב־400 מ' משוכות, אבל נראה שטרם נאמרה המילה האחרונה. בול, אתלטית השנה באירופה בשנתיים האחרונות, עשתה זינוק ענק מאז טוקיו, בעוד האמריקאית עברה פציעה ממושכת (אם כי חזרה חדה).
שתי רצות־על, שתי יבשות, פוטנציאל השיפור דומה. נקודה אחת משותפת: שתיהן הורידו את גבול היכולת ב־400 משוכות מ־52 שניות פלוס לפחות מ־51. סידני מחזיקה בשיא העולם 50.65, פמקה רצה 50.95. קצה הפוטנציאל שלהן לא ברור. ברקע מחכים למעבר שלן ל־400 החלק, שם ממתין לשבירה שיא העולם של המזרח־גרמנית מריטה קוך (47.60) מ־1985.
מהר יותר, מהירה יותר
באין יוסיין בולט אחר באופק, כבר חמש שנים שעולם הספרינטים שם מבטחו בנואה ליילס. הוא לא היחיד, אבל האמריקאי בן ה־27 הוא כוכב ביותר ממקצוע אחד.
ליילס צבר רק מדליה אולימפית אחת בקריירה הארוכה שלו, ארד ב־200 בטוקיו, אלא שהפעם מנבאים לו אפשרות משמעותית לדאבל ב־100 וב־200 מ', עם אופציה לתוספת בשליחים. ב־100 הוא קבע לאחרונה שיא אישי 9.81 שנ' ומפגין יציבות מדהימה, וב־200 הוא על 19.31 שנ' (התוצאה השלישית בהיסטוריה), 12 מאיות מה־19.19 האדיר של בולט. ליילס גם מכניס אופי, צבע וכיף שהיו חסרים מאז שבולט פרש. האם הוא יהפוך את המסלול בסטאד דה פראנס?
אצל הנשים, השאלה היא אם תוכתר מישהי חדשה כמהירה בעולם, במרוץ שבו תיפרד אחת האצניות הגדולות בהיסטוריה מהמסלול. כבר כמה שנים שעולם הספרינטים מחכה לכישרון העצום, בעל סיפור החיים המורכב, שקארי ריצ'רדסון מארה"ב שלא רצה בטוקיו בגלל שימוש במריחואנה. הפעם שקארי נמצאת בתקופת חיים אחרת, עם הזמן החמישי בהיסטוריה, 10.65 שנ'. מצד שני, שלי־אן פרייזר־פרייס, הג'מייקנית הגדולה־קטנה (1.52 מ' גובה), תערוך הופעת פרידה 16 שנה אחרי זכייתה הראשונה בבייג'ינג־2008 - במקביל לזהב הבכורה של בן ארצה בולט.
האם נהר הסן בפריז בטוח לספורטאים האולימפיים?
(צילום: עוז מועלם)
