רגע לפני המשחקים הפראלימפיים (28 באוגוסט), אחת התקווה הגדולות של המשלחת הישראלית למדליה, לוחם הטאקוונדו אסף יסעור, הגיע לאולפן ynet כדי לספר על הציפיות, ההכנות וההתרגשות הגדולה.
"אני הולך ברחוב ואנשים שאני לא מכיר אומרים לי 'בלי זהב, אל תחזור'. אז יש יש את הציפייה ויש את הרצון מהסביבה שאני אתן בראש, ויביא את ההישג הכי טוב שיכול להיות. אני יודע מה אני צריך לעשות, מבין שגם זו תחרות, ובכל תחרות מחדש אני צריך להביא את עצמי. לשים את הכל בצד", סיפר יסעור.
איך הרגשת כשראית את המשלחת האולימפית חוזרת עם שבע מדליות מפריז?
"קודם כול, התרגשתי מאוד לראות את זה בתור בתור צופה מהצד. בתור ספורטאי, לראות את הנבחרת הישראלית נותנת בראש ומשחקת אותה ומביאה מדליות. שוב, אין לי מה להלחיץ את עצמי מכל דבר שקורה סביבי. אני יודע מה העבודה שלי, עשינו הכנה מצוינת ואני מרגיש טוב. כל התקופה הזאת, אני מנסה להיות בסביבה טובה ומרימה, ותמיד להיות במצב רוח הכי טוב שאפשר".
כמה זה חשוב לך להביא מדליה בתקופה הזאת, במיוחד כשאתה גר ברמת הגולן שספג הבוקר מטח רקטות כבד?
"זה ייתן עוד משמעות, מעבר לזכייה רגילה. מעבר לכל הישג. זה החלום של כל ספורטאי וזאת פסגת השאיפות שלי. הייתי בתחרות בסין יומיים אחרי שפרצה המלחמה, יש לי אח בגולני. התקשרתי למשפחה, שאלתי אותם אם כדאי להתחרות. אמא שלי אמרה לי לנצח ולהניף את הדגל. מה שעניין אותי באותו יום זה להשמיע את ההמנון, זה כל מה שעבר לי בראש".
ראינו את אבישג סמברג נשברת אחרי ההפסד בפריז, דיברתם? כמה היא מחזקת אותך לקראת התחרות שלך?
"קודם כול, להגיד רגע מילה על אבישג. היא ספורטאית ברמה הכי גבוהה שיש. אנחנו מאוד מאוד גאים בה, מאוד אוהבים אותה. היא חזרה לארץ וכמובן ישבנו ודיברנו, והיא מחזקת והיא אפילו נותנת טיפים, כי היא הייתה שם בכפר האולימפי. היא אמרה לי להביא אוכל מהבית".
מילה על הספורט הפראלימפי. אתה מרגיש את השינוי הזה בשנים האחרונות, שיש יותר אנשים שמזהים אותך ברחוב, ויש יותר ספונסרים?
"כן, בוודאי שכן. זה תהליך טבעי שקורה, הספורט הפראלימפי מקבל את הבמה ואת החשיפה. מרגישים את אהבת הקהל. אני מקווה שאביא בפריז את הביצוע הכי טוב שלי".
פורסם לראשונה: 10:17, 21.08.24