השחיין עמי דדאון זכה ביום שישי במדליה פראלימפית ראשונה בפריז 2024 ורביעית בקריירה (שלוש זהב) עם ניצחון בגמר 100 מטר חופשי - ולאחר מכן ריגש את המדינה כששאג את "התקווה" עם דמעות בעיניים. בהמשך המשחקים ינסה דדאון בן ה-23 לזכות בשלוש מדליות זהב נוספות (50 מ' חופשי, 200 מ' חופשי ו-150 מ' מעורב אישי).
הבוקר (ראשון) סיפרו הוריו יפה ויאיר באולפן ynet על המשמעות הרבה שבנם מעניק לזכות לייצג את ישראל בימים האלה. "זה נראה מדהים, מאוד מאוד מרגש לראות את זה בלייב, כי בטוקיו לא הצלחנו לראות בגלל הקורונה. נשארנו בארץ וראינו את זה מהטלוויזיה", סיפרה יפה על הרגע שבו בנה ניצב בראש הפודיום ו"התקווה" הושמעה.
"זה היה מאוד מאוד מרגש לראות את ההתרגשות שלו, לשמוח ביחד איתו. אנחנו מדינה בטראומה, זה לא פשוט, ואני חושבת שכל המתח, כל הכעס, כל התקווה, כל השמחה - הכל יצא ביחד".
אני מניחה שמבחינתו זה היה הרבה יותר מרגש לעשות את זה עכשיו מול קהל, וכמו שאמרנו קודם, במיוחד בעת הזו, בתקופת מלחמה.
יאיר: "נכון. אני חושב שעמי הוא פטריוט אמיתי. באמת מגיל צעיר תמיד הוא חלם לייצג את המדינה בכבוד. והדגל וההמנון - בשבילו זה הכול. מעבר להישגים האישיים, עמי גם מאוד מאוד רצה לייצג את המדינה בכבוד, במיוחד בתקופה המורכבת הזאת. הוא כל הזמן דיבר על זה שהמסע הזה לפריז הוא גם בשבילו אישית כדי להגשים חלומות, אבל הכי הכי חשוב זה גם לייצג את המדינה בכבוד ולהיות איזשהו שגריר לכל אותם אנשים שקשה להם, ולהראות שגם בתקופות קשות אפשר באמת לראות את האור בקצה המנהרה, כמו שהוא אמר".
יפה: "חשוב לי לציין שהלב שלנו עם משפחות החטופים ועם הבשורה הקשה הזו שקיבלנו, זה מאוד מאוד עצוב. ואני מקווה שהחטופים יחזרו במהרה והמצב שלנו ישתנה ויהיה טוב עם בשורות טובות".
עמי בינתיים לא מתראיין גם כי הוא ממשיך לשחות. הוא מודע לחדשות הקשות?
יפה: "האמת היא שהבוקר לא שוחחתי איתו, שוחחתי איתו אתמול בלילה. יש פעמים שהוא ככה בין משחה למשחה מגיב וכן מתקשר עם מי שכותב לו, אבל יש פעמים שהוא אחר כך פשוט מתנתק כדי להתרכז במקצה הבא, והיום יש לו 150 מעורב, ונאחל לו בהצלחה".