בפעם השישית במשחקים הפראלימפיים, ישראל עולה על הפודיום! השחיין עמי דדאון סיים הערב (ראשון) במקום השני בגמר ה-150 מטר מעורב אישי בדרגת נכות SM4 וזכה במדליית הכסף, המדליה השנייה שלו במשחקים לאחר שבשישי זכה זהב ב-100 מ' חופשי.
דדאון בן ה-23 סופר כבר חמש מדליות פראלימפיות בקריירה, אחרי שלפני שלוש בטוקיו קטף שתיים מזהב ואחת מכסף. בשישי, כאמור, הוא זכה ברביעית שלו והיום הוסיף עוד אחת.
"רציתי לסיים את המשחה יותר מהר", אמר דדאון לאחר המשחה. "התחלתי טוב בגב, אבל לצערי נחלשתי קצת בחזה ולא סגרתי כמו שרציתי. הצלחתי להשיג את מדליית הכסף. היה יום לא פשוט לעם ישראל. שישה מחטופיינו נרצחו בשבי חמאס, עוד פיגוע נוראי שגבה עוד שלושה אנשים. זה השפיע עלי. אני חי את הארץ, את המדינה שלנו. אני רק רוצה למסור תחומים לכל משפחות החטופים שנרצחו ולכל המשפחות של השוטרים שנרצחו".
עוד הוסיף: "אנחנו נלחמים בכמה חזיתות, אבל לפחות בחזית שלי אני מקווה שניצחנו. אני רוצה למסור תנחומים גם לנדב לוי על פטירת אביו כאן בפריז. לא קל בשבילינו כנבחרת. אני מקווה שהוא יתגבר על זה. לבשורות המשמחות מהבוקר: לחותרים מורן סמואל שניצחה פעם ראשונה בקריירה, מדליית זהב, בגיל 42 זה מטורף. לסלאח ושחר שזכו במדליית ארד מפתיעה מאוד. כל הכבוד, תודה לכם, אתם אלופים, תודה שייצגתם אותנו בכבוד".
"היה לי מאוד קשה לעשות את הסוויץ' במיוחד אחרי הטקס המרגש שהיה לי ביום שישי. בסופו של דבר אנחנו ספורטאים, זה מה שאנחנו עושים. הבנתי שאנחנו צריכים לייצג את המדינה לא משנה מה ולא משנה כמה זה כואב ולעשות את זה בשביל האנשים שלנו".
"מה אפשר מבחינתי עוד? ב-200 חופשי אני עושה פה שיא עולם, ב-50 חופשי אני גם מחזיק בשיא העולם. אלה מקצים חזקים שלי. אני מקווה בהם לא פחות מתצוגה טובה מבחינתי. אני מקווה שנשמע קצת גם בשורות טובות במדינה חוץ מהספורט".
דדאון, שמתאמן באיל"ן חיפה אצל יעקב ביננסון, נולד פג עם שיתוק מוחין ונכות בארבע גפיו. הוא התחיל לעסוק בספורט בגיל שש, תחילה כפעילות שיקומית ופחות כספורט תחרותי. ביננסון אף אמר לדדאון הנער שהוא לא רואה בו שחיין מקצוען. אבל דדאון לא ויתר, וברגע שהחל לעבוד קשה יותר באימונים, דעתו של המאמן השתנתה והוא נכנס לנבחרת.
מדובר באחד השחיינים הטובים ביותר בעולם בדרגת הנכון שלו. באליפות העולם לפני שנתיים זכה בשלוש מדליות זהב ושנה לאחר מכן הוסיף עוד ארבע - כולן בצבע שמעלה את הספורטאי למקום הגבוה ביותר בפודיום. בנוסף, כאמור, הוא מחזיק בשלושה שיאי עולם בדרגת הנכות S4 במשחי החופשי: 50, 100 ו-200 מטר.
בקיץ שעבר, אחרי שלל המדליות מאותה אליפות העולם, התראיין דדאון ל"ידיעות אחרונות" ו-ynet וחשף שהמציאות שונה מאוד עבורו אחרי אותן תחרויות. תהילה בארץ? יותר רחמים. "ברגע שאני במים אני ספורטאי עילית עם ארבע מדליות זהב. כשאני חוזר לארץ אני בסופו של דבר אדם נכה, שלפעמים מתייחסים אליו אחרת, לפעמים מרחמים עליו", סיפר בגילוי לב. דדאון היה רוצה שאנשים יתייחסו אליו אחרת - והמדליה היום תהיה ספתח מצוין עבורו לקראת השינוי כלפיו.
בחיים עצמם, השנה האחרונה הייתה מאוד מאתגרת עבורו. אחרי אותה אליפות עולם, הוא שיתף שהוא זקוק למנוחה אחרי שנתיים מאוד הישגיות עבורו, כדי להגיע לפריז רעב ומוכן. אחת המטרות שלו הייתה למצוא עוד דברים שהם לא רק השחייה והאימונים. באליפות אירופה שהתקיימה השנה הוא זכה במדליית כסף במשחה 150 מעורב (בשונה מהשחייה האולימפית, כאן ירד סגנון הפרפר).