את שנת 2018 החלה הטניסאית היפנית נאומי אוסקה, אז בת 20 בלבד, במקום ה-68 בעולם. היא סיימה אותה במקום הרביעי, כשבחודש ספטמבר של אותה שנה הדהימה את העולם כשניצחה בגמר אליפות ארה"ב הטעון והזכור לא רק בגללה (תשאלו את סרינה וויליאמס והשופט שהיא צרחה עליו) את מלכת הטניס הנשי.
זה המשיך ביכולת נהדרת גם באוסטרליה עם זכייה בגראנד סלאם שני ברציפות, אך מאותו רגע משהו פתאום התחיל לחרוק. אוסקה החלה להיכשל פעם אחר פעם (לא עברה מאז את הסיבוב הרביעי בשום מייג'ור) ולא הצליחה למצוא את הנוסחה שעבדה לה כל כך טוב.
אבל דווקא עכשיו, בימים הטרופים של חזרת הטניס לאחר פגרת הקורונה הכפויה - נראה שאוסקה נאבקת בשתי חזיתות: הראשונה, לחזור ליכולת שיא, זו שהביאה אותה לפסגת הטניס. השנייה, נגד הגזענות. היפנית בת ה-22, יחד עם סרינה, הן שתי הנשים היחידות שנכנסו לדירוג 100 הספורטאים הכי מרוויחים בעולם של פורבס, כשאוסקה אף עוברת את האמריקאית הוותיקה ומדורגת מעליה. כאחת הטניסאיות המפורסמות בעולם - עם הישגים מטורפים וקריירה שלמה שנמצאת לפניה, אוסקה לא מפחדת מכלום. לא במגרש הספורטיבי, ולא במגרש הפוליטי.
בחזית הראשונה, נראה שהיא נמצאת בדרך הנכונה. בטורניר ההכנה לאליפות ארצות הברית, טורניר סינסינטי, היא הצליחה בתום שבוע של הופעות מוצלחות להגיע עד הגמר. בסופו של דבר היא פרשה מהקרב על התואר בעקבות פציעה בשריר הירך ברגלה השמאלית כדי להגיע כמה בכושר מלא לפלאשינג מדו. מי שזכתה בתואר היא הבלארוסית ויקטוריה אזרנקה, גם היא אחת שפסגת הדירוג לא זרה לה ומנסה לשוב לטופ העולמי.
המאבק השני, המחאה נגד הגזענות בארצות הברית - הוביל את אוסקה לפרוש (זמנית) מחצי גמר סינסינטי, דבר שגרם לדחיית הטורניר ביום אחד, לאחר שכל יתר השחקנים הצטרפו אליה. בסופו של דבר היא חזרה לשחק באיחור של יום וניצחה. היא הפכה לטניסאית הראשונה שהתבטאה בנושא, ופרצה את הדרך לשאר.
"זה יהיה צעד בכיוון הנכון"
בעקבות המהלך, היא העלתה פוסט נוקב שהסביר את הנקודה שרצתה להעביר: "לפני שאני ספורטאית, אני קודם כל אישה שחורה, וכאישה שחורה אני מרגישה שיש עכשיו הרבה נושאים בוערים שדורשים טיפול וחשובים יותר מאשר לראות אותי משחקת טניס. אני לא מצפה שפרישה שלי תגרום למשהו דרמטי, אבל אם אני אתחיל שיח בספורט שהוא ברובו לבן, זה יהיה צעד בכיוון הנכון".
הציוץ של אוסקה
אלא שהמחאה לא פסחה גם על הגראנד סלאם שמתקיים במדינה, והמארגנים הכריזו כי הוא מוקדש לה בסימן - Black Lives Matter. אותה סיסמה שמובילה את המחאה מופיעה בשלטי ענק במגרשים מרכזיים, כאשר בשורות הראשונות באצטדיון ארתור אש, ישנם ציורים של 18 אמנים שחורים שונים.
הראשונה שהרימה את הכפפה היא נאומי אוסקה, שעלתה למגרש במשחקה הראשון עם מסכה שעליה שמה של בריאונה טיילור, שנורתה בזמן שישנה על ידי קצינים שנכנסו לדירתה בלואיוויל ב-13 במרץ במהלך חקירת סמים. בסיום המשחק, כאשר אוסקה התראיינה, סיפרה כי הכינה שבע מסכות שונות, אותן היא מתכוונת להחליף אחרי כל משחק בתקווה שתגיע לשלב הגמר ותוכל להציג את כולן. "הייתי רוצה שכולם ידעו שניתן להימנע מזה לחלוטין", אמרה. "זה לא צריך לקרות. אף אחד ממקרי המוות הללו לא היה צריך לקרות. ומבחינתי אני מרגישה שאני פשוט רוצה שכולם ידעו יותר את השמות".
זה לא הגיע משום מקום. אוסקה מעורבת גם מחוץ למגרש, וכשהחליטה להשתתף בהפגנות במיניאפוליס וחזרה הביתה ללוס אנג'לס, היא קיבלה על כך הרבה תגובות חיוביות. כמובן שבצד השני היו את המבקרים שטענו שהיא לא צריכה להיות מעורבת בפוליטיקה ופשוט להמשיך לשחק. היפנית לא נשארה חייבת, וכעבור כמה ימים פרסמה בחשבון הטוויטר שלה, המונה למעלה מחצי מיליון עוקבים, תשובה: "אני שונאת אנשים אקראיים שאומרים שספורטאים לא צריכים להתעסק בפוליטיקה ופשוט לבדר. ראשית, מדובר בנושא זכויות אדם. שנית, מה נותן לך יותר זכות לדבר ממני? לפי ההיגיון הזה אם אתה עובד באיקאה מותר לך לדבר רק על ספות מסוג גרונליד?".
משתמשת בכוח שלה להעביר מסרים למעל מחצי מיליון עוקבים
אוסקה היא אחת שאומרת בקול רם מה היא חושבת. פעם עצרה מסיבת עיתונאים כדי לשאול כתב: "אנשים אומרים לי שכשאני מדברת אני לא מזיזה את הפה. זה באמת ככה?". ואז עקצה כשאמרה: "אבל אתה יכול לשמוע את המילים כשהן יוצאות מפי, נכון?". היא לא מהססת להתבדח על חשבון כתבים. "נולדת באוסקה... אז איך שם המשפחה שלך הוא אותו שם?", שאל אותה עיתונאי בארה"ב. "כל מי שנולד באוסקה שם המשפחה שלהם הוא אוסקה", היא ענתה. "האם זה נכון?", תהה הכתב בקול, את קולות הצחוק שלה היא לא הצליחה לעצור וענתה "לא".
בכלל, היא מגיבה באופן אישי לתגובות רבות ככל האפשר ברשתות החברתיות. היא מזכירה שלא היה לה טלפון עד גיל 18, כי "תמיד הייתי עם אבי ולא היו לי חברים", ונראה שעכשיו היא משלימה את הפערים.
עם כל המטען הזה מאחוריה והמאבקים הבלתי פוסקים בחוסר הצדק והשוויון, אוסקה רוצה לחזור למצב שהישגיה ידברו בעד עצמם, בטח כמי שהפכה להיות הטניסאית האסיאתית הראשונה – גבר או אישה, שדורגה מספר 1 בעולם, והשחקנית היפנית היחידה שזכתה בגראנד סלאם. ובינתיים היא ממשיכה לקטוף ניצחונות, לא רק על המגרש.
