מי גדול יותר: לברון או מייקל?

למה לברון / יאיר קטן

בגלל השלמות

חשבתי להתחיל את הטור במילה "מצטער", אבל אין לי על מה להתנצל. אנשים לא יסכימו, ייעלבו, אפילו ייפגעו אישית, אבל הם צריכים לכבות את הווידיאו (ואז לתרום אותו למוזיאון לתולדות הטכנולוגיה) ולהתחבר לעולם החדש.

מייקל ג'ורדן הוא הטוב בדורו ובכל הדורות שלפניו. אבל ספורט הוא עניין אורגני שמתפתח ומתמקצע עם הזמן. לברון היה שולט בעידן ג'ורדן, ג'ורדן היה רק אחד מהמובילים אם היה משחק בעידן לברון. לא מדובר בשחקן כדורסל, אלא באנדרואיד. שלמות פיזית, דומיננטיות אתלטית, מנטליות שלא בנויה לאסוף חברים או לשמור על נאמנות, אלא לנצח, להביס, לפרק בכל צורה אפשרית. כל זה מגיע קומפלט עם ארגז כלים מלא, ובו היכולת לבצע בצורה הטובה ביותר כל פעולה אפשרית על הפרקט.

השחקן המושלם ביותר אי פעם(צילום: רויטרס)

תארים? לג'ורדן היו יריבות נפלאות, אבל הוא מעולם לא פגש מישהי כמו סן-אנטוניו, שבשיאה שיחקה כדורסל קבוצתי שחרג מגבולות הדמיון, או יריבה בדמות גולדן סטייט שהמציאה מחדש את הענף. לברון התמודד עם שתיהן, וגם ניצח. הבחירה בג'ורדן רומנטית, הבחירה בלברון מציאותית. בעיניי הם בכלל לא שיחקו באותה ליגת NBA, אבל אם חייבים לשים אותם תחת מטריה אחת, לברון הוא זה שלא יירטב.

למה מייקל / רז שכניק

בגלל הצמרמורת

לפני הכל, חייבים להבהיר: עצם ההשוואה למייקל ג'ורדן והזכרת שני השמות בנשימה אחת ממש הם הישג ענק ללברון ג'יימס, שעד להופעתו – ולמרות קובי בראיינט העצום באמת – איש לא האמין שבכלל יהיה ניתן להתווכח עם הקביעה שמספר 23 המיתולוגי של צפון קרוליינה והבולס הוא הגדול בכל הזמנים ואין עוד מלבדו.

אפשר לצלול להשוואות סטטיסטיות מכאן ועד סקוטי פיפן, שהדהים באחרונה עם האמירה שלברון במובנים רבים עוקף את ג'ורדן. הצלילה תעלה בערך את הממצא הבא: ג'ורדן היה סקורר גדול יותר וגם מגן טוב יותר, אבל ג'יימס הוא שחקן אול-אראונד טוב יותר ואפילו יעיל יותר לקבוצות השונות שאותן הוביל. אם תוכנת מחשב הייתה משרטטת את השחקן האידיאלי, היא הייתה בונה משהו שדומה יותר ללברון, לא לג'ורדן.

הכי מרגש(צילום: גטי אימגס)

אבל גם כדורסל, בסופו של דבר, הוא הרבה יותר מסטטיסטיקה. ועכשיו תגידו את האמת: מי באמת מרגש אתכם יותר, מייקל או לברון? מי העביר בכם צמרמורות כמו משחק ה־63 נקודות נגד הסלטיקס בגארדן או משחק השפעת המונומנטלי של נגד הג'אז? התשובה ברורה. ג'יימס הוא קינג. ג'ורדן – ואת זה לארי בירד אמר – הוא התגלמות האלוהות בכדורסל.