תיעוד הירי בג'ייקוב בלייק
א. ספורט זה החיים. ספורט הוא אמנות, ואמנות מחקה את החיים, וספורט ואמנות הם מצוף מגומי שאמור לתת לנו שכבת הגנה שמאפשרת לנו לחמוק לכמה רגעים מהנגיעה בחיים. אבל יש רגעים שההצגה אינה יכולה להימשך, שאנחנו חייבים לגעת בחיים. כששומר חוק יורה שבע פעמים בגבו של איש שחור ומשתק אותו בעוד ילדיו של הגבר השחור יושבים במושב האחורי של המכונית, זה לא רגע למשחקים. זה קורה בימים שהמשטרה יודעת שהעיניים פקוחות למעשיהם. כשרחובות אמריקה עדיין בוערים מהתוצאות האחרונות של הגזענות השיטתית והבריונות המשטרתית. אלוהים יודע מה הם עשו לפני כן.
ב. זהו רגע קריטי בחייה של אמריקה. בעוד מספר חודשים ייערכו הבחירות. הקיטוב בשיאו. יש מי שמזהיר מפני מלחמת אזרחים, מנשיא שלא יפנה את כסאו אם יפסיד. שחקני הכדורסל באמריקה, בתמיכה מלאה של מאמניהם, החליטו שנמאס להם עם המחאה הפסיבית, שהם לא הולכים לשעשע אף אחד בעוד האחים שלהם נרצחים ביד קלה.
בלייק נורה ביום ראשון לאחר שהתערב בוויכוח בין שתי נשים. אחד הכדורים פגע בו בעמוד השידרה ושיתק אותו. התקרית אירעה כ-45 דקות נסיעה מהיכן שמילווקי מקיימת את משחקי הבית שלה. גם קבוצת הבייסבול של מילווקי החרימה את המשחק שלה בתגובה לתקרית. משחקים של ליגות אחרות, מ-WNBA ועד טניס בוטלו, ובינתיים ב-NBA נערכה פגישת שחקנים בה הכיוון הוא עזיבת הבועה באורלנדו וביטול של העונה כולה.
ג. השחקן היעיל עד עכשיו בפלייאוף הוא דוק ריברס, מאמן הקליפרס. ריברס נשאל בהקשר של הירי בג'ייקוב בלייק לאחר הניצחון של קבוצתו במשחק מספר חמש נגד דאלאס. "אני מסתכל על הוועידה הרפובליקנית וכל מה שאני שומע שם זה את טראמפ וכולם מדברים על פחד", אמר ריברס. "אנחנו נהרגים, עלינו יורים, מאיתנו מונעים מלגור בקהילות מסוימות, אותנו תלו ואתה ממשיך לשמוע על פחד. (משתנק מבכי) זה מדהים שאנחנו ממשיכים לאהוב את המדינה הזו, והמדינה הזו לא אוהבת אותנו חזרה". זה מדהים איך התוקפן תמיד מוצא דרכים ותירוצים כדי להסביר את ההתנהגות שלו דרך הקורבן. למה תקפת יהודים? כי הם שולטים בעולם. ולמה שחורים? כי הם מפחידים אותי. ונשים? מפתות אותי.
ד. הילד שאל: "אבא, יושבים לראות את יאניס נגד אורלנדו?", אמרתי שבטח. אחרי כמה דקות הוא שאל למה אין משחק. ופתאום המצוף הזה, קרם ההגנה נגד החיים האמיתיים, הלך לאיבוד. איך מסבירים לילד בן שמונה שכל חייך סובבים סביב איך לסוכך עליו, על ג'ייקוב בלייק, ואיך מי שאמור לשמור עליך רוצח אותך, ושחורים ולבנים, ולמה אנשים לא שווים, רק בגלל צבע העור שלהם. ובלילה, כשהתחבקנו, הבן שלי אמר: "אבא, גם אתה שחור. ויהודי. זה מסוכן?"
ה. כל הסיפורים הגדולים קרו לפני שנולדתי. הנפות האגרוף, ועלי. כל האירועים שעזרו לי לעצב את חיי ואת הדרך שבה אני מסתכל על העולם ובונה את עולם הערכים והמוסר שלי. ככה זה מרגיש בלייב. מעולם לא הייתי גאה יותר להיות אוהד ספורט מאשר אתמול בלילה כשההצגה נגמרה בגלל עקרונות. מעולם לא הייתי גאה יותר בספורט ואסיר תודה לו כאב.
