בתחילת השבוע שודרו שני הפרקים האחרונים של הסדרה הדוקומנטרית הנצפית ביותר בתולדות ESPN, "הריקוד האחרון", שמספרת על עונתו האחרונה של מייקל ג'ורדן במדי שיקגו, אך גם מתעסקת לא מעט בשאר העונות של הגדול מכולם כשחקן הבולס.
אחד הסיפורים בהם עוסקים בהרחבה בסדרה הוא הספר "חוקי ג'ורדן", שחשף לא מעט מהדברים שקורים בחדר ההלבשה של הבולס בתחילת שנות ה-90' והכתים מעט מהתדמית, עד אז הנקייה לחלוטין, של הכוכב הגדול.
בדוקו, ג'ורדן טוען שאין ספק מי היה המדליף ונוקב בשמו של חברו לקבוצה הוראס גראנט, כשכבר אז היו לא מעט שמועות וטענות כי פורוורד/סנטר העבר הוא המקור לפרטים העסיסיים מבפנים.
גראנט עצמו הגיב על הדברים גם בסדרה עצמה ושלל את הטענות, אך עשה זאת בצורה מרוככת, בטח ביחס לטון התקיף בו השתמש בראיון שנתן לתחנת הרדיו ESPN 1000. "שקר, שקר, שקר... אם לאמ-ג'יי יש משהו נגדי, בוא נסגור את זה כמו גברים", אמר גראנט. "בוא נדבר על זה, או שאפשר לסגור את זה בדרך אחרת. אבל לשקר ולטעון שאני המקור מאחורי הספר? סם סמית' (מחבר הספר) ואני תמיד היינו חברים טובים, אנחנו עדיין כאלו, אבל יש קדושה לחדר ההלבשה ובחיים לא הייתי מספר שום דבר שקורה שם. אז למה אמ-ג'יי תמיד מסמן אותי כמלשין?"
"זו רק טינה. אני אומר לכם, זו רק טינה. ואני חושב שהוא הוכיח את זה בכאילו דוקו שלו. כשאתה אומר משהו עליו הוא הולך לחתוך אותך, הוא ינסה לעשות לך רצח אופי".
גראנט התקיף המשיך: "צ'ארלס בארקלי, הם היו חברים טובים במשך 20 או 30 שנה, ואז הוא אמר משהו על הניהול של מייקל בשארלוט, ומאז הם לא דיברו. הנקודה שלי היא שהוא טען שאני המלשין, אבל עדיין אחרי 35 שנים הוא חוזר לעונת הרוקי שלו וטוען שנכנס לחדר של אחד מחבריו ולקבוצה וראה קוקאין, מריחואנה ונשים. הנקודה שלי היא: למה לעזאזל הוא החליט להעלות את זה? מה הקשר של זה למשהו? אני מתכוון, אם אתם רוצים לקרוא למישהו מלשין, זה נשמע לי כמו חתיכת מלשין".
שחקן העבר גם ביקר את הסדרה עצמה והפרטים שהושמטו ממנה: "כן, היה נחמד מאוד לצפות בה, אבל מי ששיחק איתו יודע ש-90 אחוז ממנה היה בולשיט מבחינת העובדות שהוצגו שם. זו לא האמת – הרבה דברים שג'ורדן אמר על שחקנים אחרים, אותם שחקנים הגיבו לו על זה. אבל כל זה איכשהו נערך מחוץ לסדרה הדוקומנטרית, אם אתם באמת רוצים לקרוא לה דוקומנטרית".
