"תמיד אמרתי שהוא ככל הנראה ייזכר כרכז השלישי הכי טוב בהיסטוריה, אבל אני חושב שהוא אפילו עלה מקום אחד ויהיה השני בכל הזמנים. הראשון הוא כמובן מג'יק (ג'ונסון). מה שהוא עושה, אין שום רכז שאי פעם עשה את זה. אף אחד, אף אחד", כך החמיא מאמן וושינגטון סקוט ברוקס לראסל ווסטברוק אחרי המשחק ההיסטורי של הכוכב שלו בניצחון 141:154 על אינדיאנה הלילה (בין שני לשלישי).
ווסטברוק סיפק את אחת מהשורות הסטטיסטיות הכי מרשימות שנראו אי פעם, כשסיים עם טריפל-דאבל יוצא דופן של 14 נקודות, 21 ריבאונדים ו-24 אסיסטים. שני האחרונים אגב שיאי קריירה מבחינתו.
זו הפעם השלישית בהיסטוריה בלבד ששחקן ב-NBA מסיים עם 20 ריבאונדים ו-20 אסיסטים לפחות. ווילט צ'מברליין היה הראשון שהיה חתום על הנתון החריג, עבור ווסטברוק זו הפעם השנייה בקריירה.
"במשך שמונה שנים הייתי בר מזל לראות אותו עושה הרבה מאוד דברים שנראו לפעמים על-אנושיים", המשיך ברוקס. "רכזים לא עושים את מה שהוא עושה. הם לא בנויים בצורה הזו. יש כמה שקולעים יותר טוב, יש כמה שכנראה יכולים לעשות דברים אחרים יותר טוב, אבל אין אף אחד בהיסטוריה של המשחק שיכול לעשות מה שהוא עושה מבחינה סטטיסטית. הוא ברמה של שחקן שהליגה מעולם לא ראתה".
זה היה טריפל-דאבל מספר 32 העונה של ווסטברוק ו-178 בקריירה, והוא רחוק שלושה בלבד משיא כל הזמנים של אוסקר רוברטסון. כשנשארו שבעה משחקים לסיום העונה קשה להאמין שהוא לא יהפוך לשיאן עוד לפני הפלייאוף, בטח כשמבינים שהוא סיפק טריפל-דאבלים ב-18 מתוך 22 משחקיו האחרונים.
"באופן אישי אני מרגיש שאני הפליימייקר הטוב ביותר בליגה", אמר בסיום ווסטברוק, שרושם העונה שיאי קריירה בריבאונדים (11.3) ואסיסטים (11.2). "כל לילה אני מנסה למצוא דרכים להשפיע ולתרום לקבוצה שלי. כרכז אתה חייב להפוך את השחקנים מסביבך לטובים יותר. ואני מרגיש גאה מאוד כשאני מצליח לעשות את זה".
המשחק הלילה הבטיח שהוא בכל מקרה יסיים את העונה עם ממוצעי טריפל-דאבל, הפעם הרביעית בחמש העונות האחרונות שהוא עושה זאת. רוברטסון הוא היחיד מלבדו שחתום על ההישג, והוא עשה זאת פעם אחת בלבד, בעונת 1961/2.
אגב, וושינגטון סיימה את המשחק כולו עם 50 אסיסטים – שיא מועדון עבורה והכי הרבה לקבוצה במשחק אחד מאז 1990.
