קשה לצפות בדני אבדיה משחק במדי וושינגטון וויזארדס. זה לא מכיוון שהמשחקים נערכים באמצע הלילה, או שהאולמות ריקים בעקבות מגפת הקורונה ויש תחושה של משחק אימון, וגם לא בגלל אבדיה עצמו. אמנם עברו רק ארבעה משחקים מפתיחת הקריירה של הישראלי בן ה-19 ב-NBA, אבל כבר אפשר לקבוע - וושינגטון וויזארדס לא מתאימה לאבדיה.
הבחירה של וושינגטון באבדיה הפתיעה את כולם. הציפייה בערב הדראפט הייתה ששיקגו תיקח אותו במקום הרביעי, ואם לא אז אולי קליבלנד, אטלנטה, דטרויט או ניו יורק ניקס. זה לא שרוב הקבוצות המוזכרות הרבה יותר טובות מהוויזארדס (למעט אטלנטה), אבל אין להן כוכב אחד גדול, ובטח לא שניים כמו לוושינגטון (ראסל ווסטברוק ובראדלי ביל). בשקט בשקט, בפמליה של אבדיה קיוו שבסופו של דבר דווקא סן אנטוניו תיקח אותו במקום ה-11.
הספרס הוא המועדון המושלם עבור אבדיה, הן מבחינת המאמן גרג פופוביץ', שידוע כחובב שחקנים בינלאומיים (טוני פארקר ומאנו ג'ינובילי הם הדוגמאות הבולטות), פילוסופיית המשחק שלו, שהיא הכי קרובה לכדורסל האירופי, וגם מבחינת הסבלנות והעובדה שבאופן כללי מדובר במועדון מצליח ומנצח, סיטואציה לה רגיל אבדיה מתקופתו במכבי תל אביב.
עכשיו תיקחו את כל מה שנכתב בפסקה הקודמת על סן אנטוניו ותהפכו את זה ב-180 מעלות. מה קיבלתם? וושינגטון וויזארדס. קבוצה לא מצליחה, שמחפשת את הזהות שלה, עם המון שחקנים צעירים, אמנם הרבה מאוד כדורסלנים בינלאומיים אבל בלי שיטה ברורה ותוכנית פיתוח. והדבר הכי גרוע מבחינת אבדיה הוא שכל אחד משחק עבור עצמו, בעיקר שני הכוכבים. אם תרצו משחק אמריקאי טיפוסי.
אחרי ערב הדראפט הרוב המוחץ של הפרשנים בארץ אמר שמדובר בהזדמנות טובה עבור אבדיה, שכן וושינגטון נמצאת בבנייה מחודשת אחרי שנים של כישלונות, ראסל ווסטברוק "המנהיג" בדיוק הגיע על חשבונו של ג'ון וול "הסורר", ביל הוא חבר טוב לקבוצה ובכלל הייתה הרגשה שאבדיה יוכל להשתלב בצורה טובה במועדון, אחרי שקיבל כל כך הרבה מחמאות ממנהליו.
הדעה הרווחת הייתה שווסטברוק, שמסתכל בעיקר על הסטטיסטיקה האישית שלו (חובב טריפל-דאבלים ידוע), כן ימסור את הכדור, ואבדיה יוכל ליהנות מהפירות. בפועל, ווסטברוק אמנם מוסר, אבל לא תראו שם מסירות חכמות או יעילות, אלא בעיקר כאלה שמגיעות אחרי חדירות ראש בקיר, ולא תוך כדי הנעת כדור יעילה, מה שמכריח את אבדיה ושחקנים אחרים בקבוצה להתאים את עצמם לרכז הבלתי צפוי, ולא להפך.
ביל, "החבר הטוב לקבוצה", כבר עצבני וסירב לדבר הבוקר עם התקשורת אחרי ההפסד 115:107 לשיקגו. הוא רואה את עצמו כתחנה אחרונה (1 מ-12 מחוץ לקשת בשלושת המשחקים האחרונים), בעיקר ברגעים שווסטברוק נח על הספסל.
בעיה נוספת היא שווסטברוק וביל הם לא היחידים שמשחקים כדורסל לא חכם. בעקבות התסכול של שאר השחקנים מכך שהם בקושי רואים את הכדור, בכל פעם שבה תומאס בראיינט לצורך העניין מקבל מסירה, הוא גם מחליט לזרוק אותו לסל.
אחרי שהאשמנו את ווסטברוק, ביל, בראיינט ובעצם את כל העולם, גם לאבדיה עצמו יש אחריות. נכון לעכשיו הוא משחק כדורסל נסוג, נע בעיקר על קשת השלוש, חושש לחתוך, לחדור או חלילה לבקש את הכדור בכוח, חושב יותר מסירה ולצערו מנסה לשמור בשביל כולם, באחת מקבוצות ההגנה הגרועות בליגה.
כשעומרי כספי הגיע לליגה הטובה בעולם, בדוחות הסקאוטינג נכתב שהקליעה שלו חשודה. אז מה כספי עשה? עבד קשה מאוד על הזריקה, שלמרות הטכניקה המוזרה שלה הפכה לכלי הנשק העיקרי שלו. טוב, לא? כנראה שלא. כל העבודה הקשה הזאת ניוונה לאורך השנים את האיכויות האחרות של הפורוורד, שלאורך הקריירה שלו ב-NBA נשען בסופו של דבר על אותה קליעה, לצד חיתוכים לסל.
אם הסיפור הזה נשמע לכם מוכר אתם לא טועים. גם על אבדיה נכתבו אותם דברים בדוחות הסקאוטינג, וגם הוא עבד ועובד קשה מאוד על הנושא, ובינתיים מראה שאסור להשאיר אותו לבד (53 אחוזים עונתי מחוץ לקשת), אבל לאבדיה יש עוד כל כך הרבה יכולות התקפיות, אותן הראה במכבי ת"א בעונה שעברה ובטח באליפות אירופה עד גיל 20 שנערכה בארץ בקיץ 2019.
את אותן איכויות אנחנו פשוט לא רואים עכשיו, והחשש הוא שאם הוא ימשיך להסתמך רק על הזריקה, ולא יעשה דברים נוספים בהתקפה (בקבוצה עם שני שחקנים כל כך דומיננטיים כמו ווסטברוק וביל זה קשה), הוא יתנוון גם כן.
בקרוב שני שחקנים משמעותיים שנלחמים עם אבדיה על דקות משחק יחזרו לכשירות מלאה. אחד מהם, דאוויס ברטאנס, כבר קלע לפנות בוקר 20 נקודות, ורוי האצ'ימורה אמור לשוב בתקופה הקרובה. אם אבדיה לא יצליח לקבע את מעמדו ברוטציה עד אז (כרגע מקבל הרבה דקות גם בעקבות אותן היעדרויות), בעוד כמה שבועות הוא עשוי להיות בבעיה גדולה.
אבדיה צריך להבין שבסוף היום בארה"ב מסתכלים על טור הנקודות שלך בשורה הסטטיסטית, בעיקר אם נבחרת גבוה בדראפט ואתה נחשב לאחד השחקנים היותר איכותיים באותו שנתון. אם הוא ימשיך לזרוק יחסית מעט לסל ולקלוע בחד ספרתי, יהיה לו קשה מאוד להתפתח בליגה ולעמוד בציפיות של כולם, ובעיקר של עצמו, כי ברור שהוא יכול לתת הרבה יותר.