תרשמו: חמישה במרץ, פיניקס נגד דאלאס
למעבר של קווין דוראנט לפיניקס יש שתי משמעויות: KD מודה בכשלון וסוגר סופית את פרויקט ברוקלין, וגם דוראנט מכיר למעשה בכך שהוא לא זכר האלפא של עולם הכדורסל. הוא שחקן ייחודי ומיוחד, מכונת התקפה משוכללת שהתפתח גם בהגנה, אבל קווין דוראנט הוא לא שחקן שאתה שם על הגב והכתפיים שלו קבוצה. זה לא באופי שלו. את שנות הכדורסל הטובות ביותר שלו הוא נתן ככינור שני לקרי.
הפרס שמקבל דוראנט על הכנות שלו, הוא סוג של רפליקה למעבר שלו מהכמעט באוקלהומה לאליפויות בגולדן סטייט. הנטס אמנם היו גבוה בדירוג הפלייאוף למזרח, אבל זה היה ברור, גם מניסיון של שנים קודמות, שאין להם את הכלים והעומק כדי לנצח את שתי הבכירות, בוסטון ומילווקי. המצב במערב הרבה יותר נוח. יש שם הרבה קבוצות טובות: דנבר, דאלאס, קליפרס, ממפיס, אבל אין שם אף סופר קבוצה. כולן פגיעות. לא פלא שהקבוצות הללו היו כולן מעורבות בטריידים האחרונים. כל אחת מהן ידעה ששובר שוויון בדמות ארווינג או דוראנט יכול לנתק את הקבוצה מהחבורה הזאת.
פיניקס היא כעת המועמדת החזקה ביותר במערב. היא בעיקר הימרה על העתיד שלה בטרייד עם ברוקלין, אבל לא ממש ויתרה על תחמושת רצינית מההווה. מיקל ברידג'ס תמיד יהיה מיקל ברידג'ס - שחקן התקפה לא יציב וסטופר בהגנה. קאם ג'ונסון נתן לסאנס מהירות בהתקפה, אבל לא ממש יציב והשנים הטובות של ג'יי קראודר כבר נמצאות מאחריו. מנגד, פיניקס (שגם, כזכור, עוברת לבעלות חדשה ובריאה יותר) מקבלת בתמורה את אחד הסקוררים הגדולים בהיסטוריה של המשחק, כאשר לידו דווין בוקר (אחד הסקוררים הגדולים בליגה נכון לעכשיו), מכונת אסיסטים בדמות כריס פול, ועוד סנטר, אייטון, עם ידיים ורגש של מנצח.
שוב נודד בעקבות הטבעת
למה לדוראנט לעבור לעוד קבוצת כוכבים? כי שעון החול שלו סופר לאחור. דוראנט רוצה אליפויות, בכל דרך. וגם צריך להבדיל: דוראנט שיחק בברוקלין (ובמידה מסויימת גם באוקלוהומה) עם שחקני כדורסל מעולים עם אישיות גבולית. ג'יימס הארדן מעולם לא היה מחויב למשהו בכדורסל חוץ מהסטטיסטיקה שלו, ולהחליף את ווסטברוק בארווינג זה כמו לעבור מעיראק כדי לגור בסוריה. הקומבינציה של שחקנים מעולים וחסרי אגו עם מחויבות למשחק, צוות אימון וניהול מעולה - שסידרה לדוראנט שתי אליפוית בגולדן סטייט - מזכירה קצת את המצב הנוכחי בפיניקס. כשכל זה מתווסף לדרייב האובססיבי של כריס פול לקחת אליפות לפני שהוא פורש.
דוראנט חובר בחזרה לפול ובוקר, ששיחקו איתו בשתי נבחרות שונות של ארצות הברית, ולמונטי וויליאמס, שהיה עוזר מאמן שלו באוקלהומה ובנבחרת. הוא אמור להרגיש נוח, וגם לחוש אסיר תודה לפיניקס שהצילה אותו בשניה האחרונה מטביעה בברוקלין (אם לא הספיקו ווסטברוק, הארדן וארווינג, עכשיו הוא היה אמור להסתדר עם בן סימונס?).
הטעות הגדולה של קיובן
דוראנט צריך לשלוח תודה ענקית לקיירי ארווינג, שחירב את המועדון השלישי בקריירה שלו, אחרי קליבלנד ובוסטון, והפעם, ייאמר לזכותו, עשה עבודת חירוב יסודית. נזכיר: כל זה קרה כשלנטס יש מאזן של 22:32. הדרישה של ארווינג לעבור הולידה את אפקט הדומינו שמביא את דוראנט לפיניקס, ומשחרר את ווסטברוק מהלייקרס ולברון תמורת דיאנג'לו ראסל. זה בטוח הרבה יותר מעניין. כשברקע עדיין מרחפת לה האלופה מגולדן סטייט.
מארק קיובן, הבעלים של דאלאס, עוד לא יודע את זה אבל הוא עשה את טעות חייו בעולם הכדורסל. ארווינג הצליח להקסים אותו, לגרום גם לו לחשוב שהוא יהיה זה שיציל אותו מעצמו. הוא הימר על ארווינג כאחד שיצליח לשכנע את לוקה דונצ'יץ' להישאר בדאלאס בסוף החוזה. בהצלחה. נכון להיום דאלאס ופיניקס מדורגות במקומות 5-4 במערב. אם זה יישאר כך, הן ייפגשו בסיבוב הראשון של הפלייאוף. בהצלחה עם זה. קיירי ארווינג אולי היה חלום הביעותים של קווין דוראנט, אבל בסופו של דבר הוא העיר אותו ונתן לו עוד אפשרות, כנראה אחרונה, לזכות באליפות.
