לפני שבוע קליי תומפסון נתן תצוגה הירואית עם 54 נקודות בניצחון של גולדן סטייט ווריורס, אבל נדחק הצידה ואף אחד לא דיבר עליו. הסיבה? ממש באותו ערב, דונובן מיצ'ל קלע 71 נקודות בניצחון של קליבלנד קאבלירס. אנחנו רואים העונה יותר ויותר שחקנים קולעים יותר מ-50 נקודות במשחק, עד ש-54 נקודות כבר לא הרשימו אף אחד, כולם התרכזו במיצ'ל.
העונה הסדירה של ה-NBA טרם הגיעה לקו האמצע, וראינו כבר 14 פעמים ששחקנים קולעים 50 נקודות ומעלה בערב. בכל העונה שעברה היו 19 פעמים כאלה. בעונות 2014/2015 ו-2015/16 היו 14 כאלה ביחד. מלבד מיצ'ל שקלע 71, יש את לוקה דונצ'יץ' שקלע שלוש פעמים יותר מ-50 נקודות, כולל תצוגה של 60 נקודות מול ניו יורק ניקס. ג'ואל אמביד קלע גם הוא פעמיים מעל 50 נקודות. אבל מה הסיבות לכך? חלק טוענים שההגנות חלשות, חלק טוענים שזה בגלל שהכוכבים בלתי ניתנים לעצירה ויש אפילו תיאוריה על כך שזה חלק ממגמה בספורט האמריקאי כולו, שהופך ליותר התקפי ואטרקטיבי עבור הצופים.
הנטייה הראשונית היא להגיד שזה בגלל מהפכת השלשות, אבל לא רק. בשמונה מ-14 המקרים, השחקן שקלע יותר מ-50, קלע לפחות שש שלשות. בסוף שנות ה-90 קבוצות היו קולעות בין ארבע לשש זריקות מחוץ לקשת בממוצע למשחק. לפני עשור עלינו ל-7.2. העונה קבוצות קולעות 12.2 שלשות בממוצע למשחק, מתוך 34.3 ניסיונות. מנגד, שחקנים כמו ג'ואל אמביד ויאניס אנדטוקומבו כמעט ולא קולעים מחוץ לקשת (אנדטוקומבו קלע 55 נקודות, שיא קריירה, מול וושינגטון, ללא שלשה אחת). גם קצב המשחק לא הפך להיות מהיר יותר בצורה פתאומית, כך שלשחקנים אין יותר הזדמנויות לקלוע. קבוצות ה-NBA קולעות העונה 113.8 נקודות למשחק, הכי הרבה מאז עונת 1969/1970.
מאמן גולדן סטייט סטיב קר מצא את האשם: משחק ההגנה. "הגנות המעבר נהיו חלשות במיוחד, בכל לילה אתה רואה ששחקנים נעמדים ולא עושים מספיק הגנה, לא רודפים אחרי מי שצריך לרדוף אחריו. משחק ההגנה הפך להיות מאוד נרפה ומצד שני יש לך שחקנים כל-כך מוכשרים, אז מקבלים שחקנים שקולעים המון נקודות".
התלונות על משחק ההגנה שהפך לנרפה לא חדשות, למעשה אפשר למצוא בגוגל כתבות כמו "מה קרה להגנות ב-NBA?" שנכתבו ב-2009. הטענות הללו עלו מספר פעמים בעשור הקודם. בכתבה בנושא שפורסמה ב-2018 ב"דה רינגר" אמר דאנטה קנינגהם, אז בסן אנטוניו ספרס, "החוקים מיטיבים עם ההתקפה. אני חושב על טוני אלן שלמדתי ממנו הרבה, הוא לא היה עוזב את השחקן שהוא היה שומר עליו, הוא היה יכול ליצור עימו מגע. היום אתה לא יכול לגעת בשחקנים, ישר ישרקו נגדך".
אלא שבראד בוטקין מ-CBS ספורט, בדק ומצא שהעונה נשרקות 20.5 עבירות בלבד בממוצע למשחק, למעשה רק בשמונה עונות בתולדות ה-NBA נשרקו פחות עבירות. בוטקין טוען כי זה לא ההגנה ולא השיפוט, אלא כוכבים כל-כך מוכשרים שאי אפשר לעצור אותם. "מעולם לא היה בליגה כמות כזאת של כישרון, גם לא בשנות ה-80 וה-90, לא היו זמנים טובים יותר לאוהדי ה-NBA". הקבוצות פשוט נותנות את הכדור לכוכבים שלהן, וההגנות לא מצליחות לעצור אותם".
אם אתם בקטע של סטטיסטיקות מתקדמות, אז מדד ה-USAGE RATE ("שיעור שימוש" בתרגום חופשי) יכול להסביר כמה דברים. המדד הזה בודק את המעורבות של השחקנים בהתקפה, ו-15 שחקני ליגה מסיימים לפחות 30 אחוזים מההתקפות של קבוצתם. במילים אחרות: מוסרים רק לכוכבים ומקווים לטוב. אפשר לראות את זה היטב במשחק בו לוקה דונצ'יץ' קלע 60 נקודות מתוך 126 של דאלאס, כ-47 אחוזים מהנקודות של הקבוצה. חוץ ממנו, היו עוד שלושה שחקנים שקלעו בספרות כפולות.
בעיית הימורים
מתברר שלא רק ב-NBA המספרים עולים בצורה קיצונית, בליגת ה-NHL הממוצע לכל קבוצה עלה ל-3.17 שערים למשחק, הממוצע הגבוה ביותר מאז 1993/94. יותר מהעונה שעברה בה לכל קבוצה היו 3.14 שערים במשחק. בארבע העונות האחרונות מתוך חמש הממוצע היה מעל שלושה שערים. גם בפוטבול מכללות יש עלייה גדולה בכמות הנקודות. זה גורם לבעיות גם אצל סוכני ההימורים. יש לא מעט הימורים על סך כל השערים/נקודות/סלים במשחק (הימור אנדר\אובר), והעונה סוכני ההימורים לא מצליחים לתת יחסים ריאליים.
ב-51.5 אחוז מהמקרים, ההימור הנכון על מספר הנקודות ב-NBA היה "אובר" (כלומר שייקלעו יותר נקודות ממה שסוכנויות ההימורים חשבו). מדובר בשיעור הגדול ביותר מאז עונת 2012/13, אז רק התחילו לבדוק סטטיסטיקות של הימורים.
אחד האחראים על סוכנויות ההימורים בלאס וגאס אמר ל-AP: "אנחנו צריכים להיות עם עין אחת פקוחה על כל העסק הזה, תמיד יש שינויים. זה חלק מהאתגר שלנו, האמת שאף אחד לא יודע איפה זה ייעצר".
