טורניקה "טוקו" שנגליה הוא הפורוורד האידיאלי לכל קבוצת יורוליג. הוא אתלט, חזק, יכול לקלוע מכל טווח וגם השליטה שלו בכדור טובה מאוד. הקשיחות שלו מהווה יתרון גם בהגנה וגם בהתקפה, מה שהופך אותו לאתגר מבחינת כל יריבה שנקראת בדרכו. ובכל זאת, בגיל 32 מוצא את עצמו הגאורגי המצוין עם מעט תארים יחסית למעמדו ולא מעט פספוסים.
הקריירה של שנגליה התאפיינה בהרבה חוסר מזל. הוא היה הכוכב הבלתי מעורער של באסקוניה, אבל לא לקח חלק במשחק האליפות הדרמטי שלה בעונת 2019/20 בעקבות פציעה (היה ה"אוהד" היחיד שישב ביציע – עם קביים – בעקבות הגבלות הקורונה באותם זמנים). אחרי שלוש שנים מצוינות בבאסקוניה הוא עבר לצסק"א, אבל תוך שנה וחצי עזב אותה בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה, שגרמה להשעיית הקבוצות הרוסיות מכל התחרויות האירופיות.
נכון לעכשיו נראה ששנגליה מצא את המקום הנוח מבחינתו בווירטוס בולוניה. הוא לקח הימור לא קטן כשעבר אליה באמצע עונת 2021/22, אך הוא האמין בפרויקט שהלך ונרקם במועדון הפאר המתקמבק, ואכן בסיום אותה עונה וירטוס זכתה ביורוקאפ והשיגה את הכרטיס ליורוליג לאחר 14 שנות היעדרות.
חוזר להיות טוקו של פעם
בעונה שעברה וירטוס לא בדיוק הבריקה, והייתה רחוקה מלתפוס את המקום בשמינייה הראשונה ולהגיע לפלייאוף היורוליג. האיטלקים סיימו במקום ב-14 בלבד, עם מאזן של 14 ניצחונות לעומת 20 הפסדים. גם שנגליה לא היה בדיוק בשיאו, וסיים עם 9.4 נקודות בממוצע למשחק, זאת אחרי חמש שנים בהן לא ירד ממוצע דו ספרתי.
בקיץ, שהיה אחד המשוגעים ביורוליג בכל הנוגע להעברות, דובר על כך שפנאתינייקוס המתחמשת תצליח לשים את ידה על שנגליה, שהמניות שלו היו יחסית בירידה. בווירטוס לא היו מוכנים לשמוע על כך והכחישו זאת מכל וכל.
נראה כי כמו קבוצתו, גם שנגליה היה צריך למצוא מחדש את מקומו בטופ של הכדורסל האירופי, וזה לא לקח לו הרבה זמן. עד כה משווה העונה הפורוורד את ממוצע השיא שלו בנקודות (15.9 למשחק – 6.5 יותר מ-2022/23) ובריבאונדים (6.1). בנוסף, ממוצע האסיסטים שלו, לפחות לבינתיים, הוא הגבוה ביותר שהוא רשם אי פעם ביורוליג – 3.8.
רק פעם אחת העונה קלע שנגליה מתחת לעשר לנקודות, והוא אחד השחקנים הבולטים בווירטוס שנמצאת בעונה מצוינת ומתייצבת במקום השני, מתחת לאלופת היורוליג, ריאל מדריד.
כאב הראש של מכבי ת"א
מאז שעזב את באסקוניה, שנגליה לא בדיוק מצטיין נגד מכבי ת"א - עד המשחק האחרון ביניהן. בעונה שעברה הוא קלע 12 בניצחון הדרמטי באיטליה, בעוד במשחק שנערך ביד אליהו, בו הובסה וירטוס ב-31 הפרש, הוא קלע 5 כשזכורה בעיקר התקרית בה ניסה לעלות ליציע ולהתעמת עם אוהדי הצהובים שקיללו אותו. גם כשהיה בצסק"א הוא לא בדיוק הצליחו לבלוט נגד מכבי ת"א, כאשר במשחקים בהם לא היה פצוע, הוא סיים עם תצוגות אנמיות.
הערב (רביעי, 22:00) השתיים נפגשות שוב והוא יקווה לשחזר את ההצגה מהמשחק באיטליה לפני חודש (27 נקודות ו-8 ריבאונדים). באותו משחק, שנגליה עשה ככל העולה על רוחו על הפרקט והמחיש עד כמה החיסרון של מכבי ת"א בשחקן מסוגו הוא גדול. הוא חזק מדי בשביל השחקנים הנמוכים ממנו ומהיר מאלה הגבוהים ממנו ואם אכן יציג את אותה יכולת שהוא מציג לאורך העונה – הקבוצה של קטש תהיה בצרות.
החותמת החסרה
כאמור, שנגליה כבר נמצא שנים בטופ של הכדורסל האירופי, אך ללא תואר משמעותי שרשם על שמו. למעשה, יש רק אחד כזה שיכול להבדיל בין קריירה מפוארת לבין כזו שמדיף ממנה ריח של פספוס – זכייה ביורוליג.
הוא עבר בזמנו לצסק"א כדי להגדיל את סיכוייו לשים את ידיו על התואר הנכסף, אך אז הגיעה כאמור אותה פלישה רוסית לאוקראינה והוא נאלץ למצוא לעצמו בית חדש. אם שנגליה יצליח להוביל את וירטוס לזכייה ביורוליג – בה לא זכתה מאז עונת הבכורה של המפעל ב-2000/01 - הקריירה שלו בהחלט תיזכר כמפוארת.
נכון לעכשיו קשה לראות את וירטוס, או כל קבוצה אחרת, מאיימת על ריאל מדריד הסופר דומיננטית, אבל היורוליג בשנים האחרונות כבר הרגילה אותנו לכך שברגעי ההכרעה הקלפים נטרפים. תשאלו את אולימפיאקוס של העונה שעברה.
