גם לכריס פול, אחד השחקנים הכי מוערכים ב-NBA בשני העשורים האחרונים, זה קרה. את ההודעה על כך שיעבור מפיניקס לוושינגטון, במסגרת הטרייד ששלח את בראדלי ביל לסאנס בתחילת השבוע שעבר, הוא גילה מבנו בן ה-14. בהודעת טקסט. במהלך טיסה. "האמת, הופתעתי", הוא ניסה להיות פוליטיקלי קורקט בראיון שהעניק ל"ניו יורק טיימס" - עוד לפני שהועבר שוב, הפעם לגולדן סטייט. "רק יום קודם דיברתי עם הג'נרל מנג'ר של פיניקס, ג'יימס ג'ונס, והוא לא אמר שום דבר בנושא. הראיתי את ההודעה לאשתי, כולנו היינו בשוק".
"שוק" זו מילה אולי עדינה למעברים התכופים, המיידיים ולפעמים הבלתי מוסברים שקבוצות מבצעות בשנים האחרונות בכל הקשור לטריידים. לא רק כדי לשפר את הסגל אלא גם כדי "להרוויח" כמה שיותר משחקן בעל שווי כולל גבוה בשוק - לפני שתגיע הירידה ולא יהיה ניתן "לסחור" בו.
2 צפייה בגלריה
כעת אף אחד לא מוגן. פול שומר על ביל
(צילום: Christian Petersen / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
המקרה של פול הוא דוגמא טובה. הרכז בן ה-38 היה אחד מהפנים של הקבוצה לאורך השנים האחרונות. אלה לא רק 12 ההופעות שלו באולסטאר או הממוצעים המרשימים, אלא גם העובדה שהוליך את פיניקס עד לגמר ה-NBA ב-2021 ונחשב גם כיום אהוב האוהדים.
פיניקס פשוט ראתה הזדמנות להחתים שחקן כמו ביל - כשוושינגטון נואשת להעביר אותו (ויש שיגידו מחויבת) - ולא היה אכפת לה מה באמת פול או האוהדים חושבים על זה. "זה חלק מהעסק, ומה שאתה מבין זה שאף אחד לא חייב לך כלום", הודה פול באותו ראיון עיתונאי. "לא משנה מה המעמד או המספרים שלך, לא אתה קובע את עתידך".
פול ופיניקס חוו עונה קשה שהסתיימה בהדחה בחצי גמר המערב, אבל רוב הפרשנים הניחו שהוא ימשיך עם הסאנס. ההנהלה חשבה אחרת. עד לפני שבוע, עד כמה שזה יישמע מופרך, פול אפילו שקל פרישה. "באמת שלא היה לי מספיק זמן לעבד את זה עדיין", אמר פול. "יש כאלה שמעבירים את זה בלי בעיה, לי עדיין קשה לעכל". לשמחתו, הוא כעת במקום אחר.
מהיום למחר
הסיפורים הללו מוכרים וידועים. שחקן העבר, ג'ארד דאדלי, למשל, היה באמצע אימון שגרתי באולם של לוס אנג'לס קליפרס. כשסיים אותו, הוא פתח את הטלפון וגלה ברשתות החברתיות שהועבר למילווקי. "אפילו לא ניסיתי לבדוק את זה", שחזר בזמנו ל-ESPN. "פשוט רציתי לבכות. אני ממש לידכם, ואף אחד מהצוות המקצועי לא אמר לי כלום אימון שלם? התקשרתי לסוכן שלי והוא ענה לי: 'כן, אתה כבר לא שם'. עזבתי את האולם ופתאום המאמן של הקליפרס על הקו. אפילו לא עניתי".
אנס קאנטר, למשל, הועבר בטרייד מיוטה לאוקלהומה סיטי ב-2015 וכעבור שנתיים מהת'אנדר לניו יורק. "הדרכתי במחנה לנוער באוקלהומה ובאמצע האימון, אמרו לי שיש לי טלפון דחוף. באותו רגע אמרו לי שאני עובר לניקס. המשפט הראשון שלי היה: 'אוי, אלוהים'. בסוף האימון ניגשתי עם הילדים לאמצע ואמרתי להם: '1-2-3, ניקס'. הם היו בהלם", נזכר הטורקי.
שחקנים, כמו שכבר הבנתם, הם סחורה ומועברים בתמורה לסחורה אחרת. הערך שלהם זה החוזה שלהם וכמובן הביקוש. כדי שטרייד יאושר, מלבד הסכמת הקבוצות, צריך להשוות פחות או יותר את החוזים ובמקביל לדאוג שהמועדונים לא עוברים את תקרת השכר. זו גם הסיבה שלעיתים קבוצות שהולכות לבנייה מחדש - כמו וושינגטון כעת - יעבירו בטרייד את השחקן הטוב ביותר שלהם, עם החוזה הכבד ביותר, בתמורה לשחקן עם חוזה גדול אך נגמר - דוגמת כריס פול - ואז ישחררו אותו לחופשי (או בטרייד אחר). כך יפנו המון מקום בתקרת השכר ויוכלו להסתכל קדימה לעבר בנייה מחדש.
שוק בשר?
לעשרה שחקנים בהיסטוריה של ה-NBA - וביל ביניהם – לא הייתה את הדאגה הזו. היה להם סעיף בחוזה נגד טריידים שהקנה להם שליטה מוחלטת בקביעת עתידם והיעד הבא במקרה שקבוצתם תחליט להעביר אותם טרייד. כדי להיות זכאי לסעיף הזה, שחקן צריך להשלים שמונה עונות בליגה ולפחות ארבע עונות בקבוצה שבה הוא חותם מחדש. ביל הוא אחד משלושה שחקנים שוויתרו על הסעיף כדי להישלח בטרייד למקום אחר, וכעת אין אף שחקן עם סעיף כזה.
ויש את עניין הכוכבים הגדולים. אלה שלפעמים לא ממש מרוצים במועדון שבהם הם חתומים ודואגים בעצמם שיעבירו אותם בטרייד. זוכרים את מקרה ג'יימס הארדן ב-2021? האיש והזקן פשוט ירד בכל מקום על קבוצתו דאז, יוסטון, עד שזו ממש אולצה לשלוח אותו לברוקלין. ומה נגיד על קווין דוראנט? שראה שפרויקט הגלאקטיקוס בנטס לא ממש מצליח ודאג שזו תעביר אותו לפיניקס.
אחד מהג'נרל מנג'רים בליגה התייחס בשנה שעברה לנושא כשאמר: "יש שיגידו שזה שוק בשר, אני חושב שזה עניין של ניהול סיכונים ובניית קבוצה. בסופו של דבר, כל אוהד רוצה שתהיה לו הקבוצה הכי טובה שיש".
