אחת התמונות האייקוניות ב-30 השנה האחרונות בכל הקשור לטורניר ה-NCAA צולמה ב-1996. מיץ' הנדרסון, הגארד התזזיתי (והאלמוני) של מכללת פרינסטון, הניף את ידיו לשמיים אחרי הניצחון המפתיע על UCLA בסיבוב הראשון ונכנס לקלאסיקה.
27 שנים חלפו מאז והנדרסון שוב בראש הכותרות. וכן, בגלל מכללת פרינסטון. הנדרסון (47) הוא היום מאמן קבוצת הכדורסל של האוניברסיטה, זו שגם פורבס דירג אותה כטובה ביותר מבחינה אקדמית בכל ארה"ב. פרינסטון? כדורסל? כן, שילוב שבימים רגילים נראה הזוי עד מוזר, הפך בשבוע האחרון ללגיטימי לגמרי.
4 צפייה בגלריה
פרינסטון
פרינסטון
הפתעת העונה. שחקני פרינסטון חוגגים את הסנסציה מול מיזורי
(צילום: AP)

"אתם יודעים מה בדיוק עשיתם?"

פרינסטון מוכתרת בימים אלה בצדק כ"סינדרלה" הגדולה של טורניר ה-NCAA. הטורניר שמאגד בתוכו את כל קבוצות הקולג'ים בכדורסל הטובות בארה"ב. היא הגיעה מקונפרנס אלמוני, מדורגת במקום ה-15 באזור שלה, אבל בשני משחקיה הראשונים בטורניר היוקרתי היממה את כולם. בסיבוב הראשונה שלחה הביתה את המדורגת 2 אריזונה עם 55:59 דרמטי ושלשום גברה 63:78 על מיזורי התשיעית - הניצחון בהפרש הגבוה ביותר אי פעם של מדורגת מספר 15 בטורניר וכזה ששלח את "השחקנים החכמים בעולם" לשלב הסוויט 16, בו יפגשו בלילה בין חמישי לשישי את קרייטון.
הנדרסון שוב צולם מניף את ידיו אל על ביום ראשון האחרון, והשאלה הראשונה שנשאל בסיום הייתה איך זה מרגיש כעת, 26 שנים אחרי הפעם ההיא כשחקן? "האמת, פי מיליון טוב יותר", אמר הנדרסון. בארוחת הערב הקבוצתית אחרי אותו ניצחון על מיזורי - הנדרסון הרגיש מוזר: "החבר'ה היו פשוט מאופקים. שאלתי אותם: 'אתם יודעים מה בדיוק עשיתם?'. כשחקן אתה נהנה מכל כך הרבה דברים ואתה לא מבין את משמעות הניצחון. כמאמן אתה מודע לגודל ההישג".
4 צפייה בגלריה
מיץ' הנדרסון
מיץ' הנדרסון
התמונה האייקונית מ-1996. הנדרסון מדיח את UCLA
(צילום: AP)
4 צפייה בגלריה
מיץ' הנדרסון
מיץ' הנדרסון
וחוגג 27 שנים קדימה עלייה לסוויט 16
(צילום: AP)
וההישג אכן גדול. זו הייתה הפעם הראשונה מזה 56 שנה שמכללת פרינסטון מגיעה ל-16 האחרונות בטורניר ה-NCAA והיא הקבוצה השנייה בלבד מקונפרנס 'אייבי ליג' שבכלל רושמת הישג שכזה מאז תחילת המילניום. "אנשים מסתכלים עלינו כמו חייזרים", צחק פורוורד הקבוצה, טוסאן אוובומוואן. "אבל אני מרגיש שאנחנו אמורים להיות כאן. יש לנו אמון אחד בשני ובמה שאנחנו עושים".

השקעה בטוחה

אוובומוואן הוא מלך הסלים העונה של הקבוצה עם 14.8 נקודות, קצת מתחתיו נמצא עוד אחד מהכוכבים הגדולים של פרינסטון, ראיין לנגבורג (12.3 נקודות ו-3.1 אסיסטים בממוצע). מול מיזורי, למשל, הצטיין עם 22 נקודות, 6 ריבאונדים ו-4 אסיסטים. רק שכמו שתבינו מיד, הראש שלו בשנים האחרונות לא היה ממש כל כולו בכדורסל. בקרוב הוא אמור לסיים את התואר הראשון שלו בכלכלה ומאוקטובר 2020 ועד מאי 2021 התמחה לנגבורג בחברת ביוטכנולוגיה המתמקדת בגילוי ופיתוח של טיפולי נוירופתיה.
השם הבא, בעולם העסקים. ראיין לנגבורג
לאחר מכן שימש כאנליסט בחברה המעניקה שירותים פיננסיים ולאחרונה היה בקשר עם אחת מחברות ניהול ההשקעות הבולטות בארה"ב. כסף גדול, כמו שאפשר להבין, הוא אמור לעשות בקרוב - ולא מכדורסל. "ועדיין, כיף לי יותר לקלוע לסל", צוחק לנגבורג. "זה חלום להגיע לטורניר הארצי ועוד לא אמרנו את המילה האחרונה. כולנו נרגשים לקראת משחק ומסע חדשים".
אם השם פרינסטון מוכר לכם גם בכל הקשור לכדורסל, אז זה בטח מדייויד בלאט. יו"ר הוועדה המקצועית של מכבי ת"א (ומאמן העבר שלה) שיחק שם 4 שנים בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 לפני שעלה ארצה והפך לשחקן ומאמן מצליח בכדורסל הישראלי.
אגב, מאמנו של בלאט אז במכללה, פיט קאריל, כן הצליח להכניס את פרינסטון לתודעת הענף, כשהמציא את "התקפת פרינסטון" - תרגיל שאפילו בגולדן סטייט מיישמים חלק ממנו בשנים האחרונות. מדובר בהתקפה עם המון חיתוכי back door, תנועה מתמדת ושילוב של חסימות על הכדור. אף אחד ב-NBA לא משחק את ההתקפה הזו בצורה המורכבת ששוחקה אז, אבל חלק ממנה כן מיושם בליגה הטובה בעולם גם היום.
4 צפייה בגלריה
אוהדי פרינסטון
אוהדי פרינסטון
מסע של 4,506 ק"מ. אוהדי פרינסטון
(צילום: AP)
כפי שכבר הבנתם, פרינסטון הגיעה לסוויט 16 רק פעם אחת בהיסטוריה - ב-1967, כשרק 23 קבוצות השתתפו בטורניר. בלייק פיטרס, עוד אחד מהברגים המרכזיים בקבוצה, מתקשה להאמין גם הוא: "אין לי מילים. כשאנחנו יוצאים מחדר ההלבשה ונמצאים יחד, הכל אפשרי. אני יודע שזה יישמע כקלישאה, אבל באמת השמיים הם הגבול".
מי שמתלהבים מההישג הם אוהדי פרינסטון. כן, יש כאלה. רק שהם עשו את כל הדרך - 4,506 ק"מ - מהמכללה לסקרמנטו, שם משחקת הקבוצה - כדי לצפות באלילים החדשים. "הם מפתיעים גם אותנו", סיפר לנגבורג.
אוהדי פרינסטון בעיקר רוצים תמונה עם הנדרסון. "זה נראה כאילו עם בהיסטוריה, פשוט זוחלים אחד על השני כדי להיות לידי", חייך המאמן. "אני אומר לכולם, גם לקהל: פשוט תהנו מהרגע".