כמו בכל היבט בעולם, ישנן נקודות השקפה רבות גם לסכום של 55 מיליון דולר. עבור הרוב המוחלט של האנושות, מדובר בפנטזיה שלעולם לא תתגשם; עבור המיליארדרים הכבדים, מדובר בדמי כיס חודשיים לילד; והחל מאתמול, 55 מיליון דולר נחשבים כ"גניבה" בכל הנוגע לדני אבדיה.
זו הדעה הרווחת ברשתות החברתיות. בקיץ האחרון, כולנו הסתנוורנו מהחוזה שהישראלי קיבל בוושינגטון, אבל גם הייתה הבנה שבאופן יחסי לזינוק המטורף בכסף שמתגלגל ב־NBA, מדובר בחוזה סטנדרטי וחביב. כעת, אחרי שאבדיה ניפץ את שיא הקריירה שלו עם 43 נקודות בהפסד 133:126 בניו־אורלינס, גולשים ואוהדים מכל העולם מסכימים ביניהם שהוויזארדס עשו את עסקת חייהם. אבדיה של פברואר 2024 הוא השחקן הטוב ביותר בוושינגטון, ונכס ענק שיכול להשתלב בכל קבוצה בליגה מבחינה מקצועית וכלכלית, למרות שהוא מפגין יכולת ששווה חוזה של תשע ספרות.
"אני צעיר בחיים, אבל במשחק הזה מתבגרים מהר", אמר אבדיה אחרי המשחק, שהוציא את וושינגטון לפגרת האולסטאר במאזן מחפיר של 45:9. "ארבע שנים בליגה הזו מבגרות אותך, אבל אני עדיין צעיר – ולכן אני כל כך נרגש. יש לי עוד המון מקום לצמיחה, המון דברים לעבוד עליהם. העונה ארוכה, הלוואי שגם הקריירה שלי, ואני מקווה שזו רק ההתחלה".
מה שאבדיה עשה בארבעת המשחקים האחרונים – 28.2 נקודות בממוצע זו רק גולת הכותרת – שייך לשחקנים מיוחדים. הוא הראשון בתולדות וושינגטון שהשיג 43 נקודות, שש שלשות ו־15 ריבאונדים במשחק אחד. יש המון כשרונות בליגה, אבל מעטים מסוגלים להיות מגוונים וחדים מספיק בהתקפה כדי לרשום מספרים כאלה. היו אינספור הבלחות, שחקנים שנדמו כסנסציות ונעלמו במהירות. ג'רמי לין למשל, שדעך כלעומת שבא. אבדיה זכה להרבה פחות פרסום משמות כאלה, אבל שורד יותר מהם בזכות המכלול. הוא השחקן העשירי בחמש העונות האחרונות שרושם משחק של לפחות 43 ו-15 ריבאונדים, כשהאחרים הם ג'ואל אמביד, יאניס אנדטוקומבו, לוקה דונצ'יץ', ניקולה יוקיץ', ג'יימס הארדן, ראסל ווסטברוק, אנתוני דייויס, קארל-אנתוני טאונס וניקולה ווצ'ביץ'. חתיכת רשימה.
הכדורסל הנוכחי שלו הוא גרסת ה"אמרנו לכם" המורחבת, עם קטעים שנחתכו בעריכה וסאונד מוגבר. כשוושינגטון בחרה בו היא ידעה שבפנים מסתתר דני אבדיה של 2024, אבל גם כאשר נתנה לו קרדיט, היא לא נתנה לו צ'אנס לבוא באמת לידי ביטוי, בעיקר בגלל מאמן איום ונורא וחבורה של שחקנים אגואיסטים שלקחו את הקבוצה יותר ויותר לאחור עם הזמן. עכשיו יש לו פנאי לקלוע, לשחק, לא לפחד מייבוש, לא להירתע מחברים מתוקשרים שמשחקים בשביל עצמם. וההופעה הזו, 43 הנקודות, היא סך כל הדברים שאבדיה – בגיל 23 בלבד – מסוגל לעשות בליגה הטובה בעולם אם רק נותנים לו. אסור להתבלבל – אבדיה עדיין נלחם, שוחה נגד הזרם, אבל מה שהפך אותו לכוכב ה־NBA שהוא כיום זה הניצחון שלו בקרבות שבעבר היה מפסיד בהם.
2 צפייה בגלריה
יש שיפור מאז שהוא מונה, אבל וושינגטון היא עדיין קבוצת כדורסל מביכה. קיף
(צילום: Geoff Burke-USA TODAY Sports)
רוב הקרבות הללו פנימיים, כמו הראשון שבהם – המשחק הקבוצתי הלוקה בחסר. אמנם ישנו שיפור בנקודה הזו מאז שבראיין קיף החליף את ווס אנסלד ג'וניור, אבל עדיין מדובר במועדון כדורסל מביך. קחו לדוגמה את ההפסד בבוסטון בשבת, בו אבדיה קלע 24 נקודות. הישראלי היה פנטסטי במשחק בו הוויזארדס נתנו במפתיע פייט עד הסוף, הוביל את הקבוצה בקליעה יחד עם קורי קיספרט – ועשה זאת כשחמישה שחקנים לוקחים יותר זריקות ממנו. זה מטורף לחלוטין. שחקני וושינגטון ראו שהוא חם וחד, אבל אחד אחרי השני ניסו לבד ולא חיפשו אותו. למה להם? בילאל קוליבאלי היה זוועתי באותו המשחק, ולא הפסיק לזרוק באחוזים גרועים, אבל בגלל שבסופו של דבר גרף 21 נקודות הוא זכה למחמאות מקיר אל קיר. אבדיה הבין איך לשחק בתוך המציאות הזו. זה אומר הרבה פחות מסירות, אבל זה בטל ב־43 אם התוצאה היא שחרור מחשבתי.
כן, קוליבאלי. השינוי הגדול ביותר תחת קיף הוא שנראה שהמאמן קיבל הוראה ברורה מלמעלה – דחוף אותו קדימה. הפורוורד הצרפתי בן ה־19 שנבחר שביעי הקיץ התברר כבינגו, וההצלחה הראשונית באחוזים משלוש ומספרי חסימות וחטיפות הסעירה את ההנהלה. מאז שקיף מונה, הקרדיט הבלתי נגמר שמקבל הצרפתי הגיע לרמות של סגידה, למרות שהתרומה שלו הולכת ופוחתת. במקרים רבים זה בא על חשבון אבדיה, בעיקר בדקות סיום של מחציות. זה עלול להיות מאבק שיימשך בעונות הבאות, כי קוליבאלי נתפס כסופרסטאר בחלונות הגבוהים (ואולי באמת יהיה כזה יום אחד), אבל ברצף המשחקים האחרונים אבדיה הותיר אותו בצל. באופן כמעט קבוע, ישנה תנועת מאזניים, וכשהאחד מצטיין וקולע, השני הרבה יותר שקט. לא פשוט לשרוד מציאות כזו כשאתה משחק מול נער הזהב, אבל החדשות הטובות הן שוושינגטון תבחר גבוה בדראפט הקרוב, ואולי גם החידוש של קוליבאלי יתיישן.
עניין היעילות משמעותי גם הוא. האחוזים של אבדיה מכל הטווחים לא היו טובים בשלוש העונות הראשונות, ולא רק משלוש. הזינוק אדיר השנה, וקריטי לעליית המדרגה של אבדיה – הוא לא זקוק למספר זריקות מופרז כדי להשיג נתונים מעולים, כפי שהוכח כאמור במשחק בבוסטון. עלייה מ־29.7 ל־40.5 אחוזים משלוש היא מפתח קסמים לקריירה ב־NBA, אבל זה קורה גם ליד הסל: האחוזים מהשדה שופרו מ־43.7 ל־52.1. אבדיה יודע כיום איפה האזורים החמים שלו, איפה הוא מרגיש נוח. וכשהוא מגיע לטבעת בזכות השילוב של המהירות והכוח, אותו שיכלל השנה, הכדורים לרוב נכנסים.
שני הנושאים האחרונים מדברים זה עם זה, מאחר שהם מתייחסים לכבוד. אבדיה שידרג את עצמו באופן פנומנלי בכל ההיבטים המקצועיים, אבל גם הצליח לשנות את האופן בו הסביבה רואה אותו ומתייחסת אליו. כן, הוא ממשיך להתעסק בצורה מוגזמת עם השופטים, וכבר יצא לו שם של שחקן שמתלונן על הכל, אבל מצד שני הם התחילו להעריך אותו – דבר שאתה מרוויח אחרי תשלום ממושך של שכר לימוד – ונותנים לו יותר שריקות כשהוא חוטף מכות בדרך לסל. זה לא עוד רוקי זר שמטריד אותם, אלא שחקן מוביל במעמד גבוה.
ויש את ההערכה מהיריבים. זאיון וויליאמסון נראה במשחק מול וושינגטון כמו אותו ילד פלא שאמור היה לכבוש את ה־NBA לפני הפציעות וההשמנה. אבל אחרי ההופעה הגדולה שלו, בחר דווקא לתת את הסימן לכך שאבדיה שייך, שהוא חלק מהעלית, כשדיבר עליו בהתפעלות: "מההתחלה ועד הסוף הוא שיחק נהדר בשני צידי המגרש", אמר זאיון. "אפילו כשהקבוצה שלו הייתה בפיגור, הוא שמר על אנרגיות גבוהות. חייבים לתת הרבה כבוד לשחקן כזה". כשמדברים עליך, כששמים אליך לב, כשההגנות מתחילות להתכונן אליך, אתה יודע שהגעת לטריטוריה חדשה שמקנה זכויות משלה.
עם תום מועד ההעברות, השחקן היחיד שוושינגטון נפרדה ממנו, וזה היה מעט בלתי צפוי, היה דווקא הסנטר דניאל גאפורד שהגיע כשחקן לא ממומש והתפתח מצוין בבירה. הוא נחת בדאלאס, שעל פי כל ההערכות, ניסתה להביא דווקא את קייל קוזמה, כביכול הכוכב של הוויזארדס. קוזמה אישר את השמועות השבוע, וטען כי הבחירה ניתנה לו והוא העדיף להישאר בוושינגטון כדי להמשיך בבנייה שהתחילה במועדון. עם כל הכבוד לקייל, זה נשמע כמו קשקוש: קוזמה יודע שבחיים לא ימצא עוד קבוצה שתשלם לו 25 מיליון דולר לעונה בשביל שיעשה מה שמתחשק לו ויהפוך את המשחקים לשכונה אחת גדולה. בדאלאס הוא היה צריך לוותר על הזריקות, אולי אפילו לעלות מהספסל. מי צריך את זה בכלל.
אבל הוא כן צודק בכך שהבנייה, שהתחילה באיחור משמעותי, מתחילה לתפוס כיוון – רק שיכול להיות שזה הכיוון ההפוך ממנו. כדי להגיע לנקודת הפתיחה ולא ליצור הכל מאפס, הוויזארדס היו זקוקים להתעלות של אחד מחברי הסגל הצעירים, שיהפוך לכוכב NBA ויהווה אבן פינה. אולי אין לו יכולת קליעה כמו של קוזמה או ג'ורדן פול (אגב, שיאי הקריירה שלהם הם 41 ו-43 בהתאמה, אז זה מה ששווה האנוכיות שלהם), אבל אבדיה יעיל מהם, חכם מהם, אכפתי מהם – ופעם אחר פעם הקבוצה נראית טוב יותר כשהכדור אצלו ולא אצלם. הוא עבד קשה מאוד בשביל זה. עכשיו הזמן ליהנות – והזמן שלנו ליהנות ממנו.
המספר הנוסף: 3.7
בתחילת העונה המצב עוד היה בסדר, אבל הכוכבית שמלווה את התקופה האחרונה של אבדיה דבוקה לאיבודים. בפברואר הוא מאבד 3.7 כדורים למשחק, כמעט פי שלושה מממוצע הקריירה (1.3). עם האחריות באה אחריות: בתור מי שמוביל יותר את הכדור, הוא חייב לשים לב למספרים האלה, ולהימנע מדברים שקורים לו יותר מדי, כמו המסירות לאורך כל המגרש בהן התמחה והיום נוחתות יותר ויותר בידיים של הקבוצה השנייה.
רק רשת
"אשתי לא התלהבה מהתוכנית שלי לצפות במשחק של הוויזארדס ביום האהבה, אבל אז השחקן האהוב (דני) קלע 43 נקודות ויצאתי גדול" (הגולש ג'וזף סוואם חוסך בוולנטיינס דיי)
מה אתה אומר?
"עם הופעה שלא ראינו משחקן וושינגטון כבר עשורים, דני אבדיה הציב את שמו לצד חלק מהגדולים ביותר בתולדות המועדון" (הכתב צ'ייס יוז יוצא מגדרו)
פורסם לראשונה: 01:30, 16.02.24
