דונובן מיצ'ל רושם את אחת העונות הגדולות בקריירה שלו. הוא שיפר את הממוצעים שלו בכל קטגוריה סטטיסטית שאפשר לחשוב עליה. שתי הקטגוריות היחידות שבהן לא השתפר הן חטיפות ועבירות. קליבלנד היא הקבוצה שלו. הוא קלע 50 נקודות במשחק השישי בסדרה נגד אורלנדו, ו-39 נקודות במשחק ההכרעה הלילה (בין ראשון לשני), שבו נקבע: קליבלנד מנצחת סדרת פלייאוף ללא לברון לראשונה מאז 1993. ובעוד לברון כבר יושב בבית, היא ממשיכה לחצי גמר המזרח נגד הניקס.
מישהו, כנראה קליבלנד, יציע למיצ'ל חוזה חדש הקיץ. משהו באזור של 200 מיליון דולר לארבע שנים. ממוצעיו עומדים על 26.5 נקודות למשחק, 6 אסיסטים ו-5 ריבאונדים שמוכיחים שהוא שווה כל סנט. במשחק השביעי נגד אורלנדו הוא לקח את הקבוצה על הגב לקאמבק מפיגור של 18 נקודות, והוא עשה את זה עם פציעה בברך ובלי אוויר בריאות. אבל דונובן מיצ'ל הוא מלכודת דבש מסוכנת.
מי שמחתים את מיצ'ל ככוכב הראשי של הקבוצה, חורץ את דינה. היא תשיג בין 40 ל-50 ניצחונות לעונה, אבל תודח באופן מפואר בסיבוב הראשון, ואם לא אז תמצא דרך להפסיד בסיבוב השני. זו כבר לא דוגמית - זו הקריירה של מיצ'ל. הוא לא מוליך קבוצה לגמרים. הנטייה, והמספרים תומכים בכך, היא להסתכל עליו כאל כדורסלן אלפא, אבל מיצ'ל היה תמיד כדורסלן אלפא בקבוצות גמא.
לא בנוי מהחומר של הגדולים
החתמה של מיצ'ל ככוכב הראשי היא גזר דין לבינוניות. היא משדרת לשחקנים שהקבוצה רוצה להחתים שהשאיפה היא להגיע לחצי גמר המזרח. שהקבוצה תשיג מספר כזה של ניצחונות שתשאיר אותה תקועה באזור הדמדומים של ה-NBA: לא טוב מספיק כדי לנצח, לא רע מדי כדי להשתפר דרך הדראפט. יש שחקנים שיכולים לבוא לשוק קטן ולהפוך את הקבוצה לאבן פינה של הליגה, כזאת שהאליפויות עוברות דרכה. טים דאנקן עשה את זה בסאן אנטוניו. לברון עשה את זה בקליבלנד. מיצ'ל לא בנוי מהחומרים האלו.
מיצ'ל הוא שחקן גדול לקבוצות קטנות. אני לא חושב שהוא חושב על עצמו ככה. המספרים אומרים שהוא כדורסלן אלפא, אבל העובדות הן שאסור לו להישאר בקליבלנד. אם הוא רוצה למצות את הקריירה שלו, הוא צריך להיות כן עם עצמו וללכת לקבוצה גדולה ולהיות מספר 2.
הגורל של הסדרה בין קליבלנד לבוסטון ידוע מראש. התסריט כבר כתוב. מיצ'ל ייתן איזה משחק של 57 נקודות שיעניק לקאבלירס ניצחון של כבוד. אחרי ההדחה, הוא יצטרך לשבת עם עצמו ולחשוב מה הוא יכול לעשות כדי שבכל דרך בעונה הבאה הוא ישחק לצידו של ג'יילן ברנסון בגארדן. זה הייעוד שלו.