כל כך הרבה דברים קרו בדרך, שקצת קשה להאמין שדני אבדיה רק בן 21. נכנס ל-NBA בגיל 19, שיחק בקורונה, עבר חילופי מאמנים ומהפכות בסגל, חווה עליות ומורדות ביכולת, התבלט כשחקן הגנה נפלא והתקשה לתרום בעקביות בהתקפה – וכל זה בשתי עונות בלבד.
עכשיו הוא מתחיל את עונתו השלישית בוושינגטון, וכרגיל, כמו בכל פתיחת שנה, הוא מגיע מעמדה שונה. בעונת הרוקי היו הרבה ציפיות והתרגשות סביב הכוכב הישראלי, הבחירה מספר 9 בדראפט, ועוד לא היה ברור לגמרי לאן זה הולך; בשנה שעברה, כשהתפקיד שלו בקבוצה התבהר יותר, הדיבורים היו על הקפיצה המפורסמת שעושה שחקן NBA בעונתו השנייה, והתקווה שישדרג את המספרים; עונה שלישית היא עולם אחר, גם אם מדובר בשחקן בן 21 בסך הכל שיש לו עוד שנים ארוכות להתבגר ולחדד אלמנטים.
עוד לא ברור אם הוא יעלה בחמישייה. וושינגטון הביאה חיזוק לא רע בכלל מדנבר בטרייד שערכה, וויל בארטון ומונטה מוריס (שהגיעו במקום איש סמית' וקנטביוס קולדוול-פופ). בעוד מוריס נותן ערך מוסף כרכז הראשון החדש, קיימת התלבטות בין בארטון ואבדיה על המקום האחרון בהרכב הפותח, בעמדה מספר 3: בארטון סקורר טוב יותר מהישראלי, שחקן מנוסה מאוד בליגה, בעוד אבדיה יכול לסייע בניהול המשחק ולשחק הגנה חזקה. הספסל מלא בסימני שאלה ולא מצטיין בקליעה, כך שייתכן שיהיה צורך בכך שבארטון יוביל את המחליפים, אך מצד שני אבדיה לא ערך הכנה תקינה וייתכן שיתחיל בצורה רגועה יותר - מה שלא בהכרח יפגע בו, מאחר שכבר ראינו שכמחליף הוא נוטה לקבל יותר דקות מאשר כשחקן חמישייה. קבלו 9 נקודות קריטיות שמספר 9 צריך לדאוג להן השנה. כבר אין לו הנחת צעיר.
1. לקחת יותר אחריות
מה שקורה עכשיו הוא המשך ישיר לקיץ שעבר אבדיה. הוא היה לראשונה האיש המרכזי של נבחרת ישראל בטורניר גדול, וכעת, עד כמה שזה נשמע מוזר, הוא נחשב באופן יחסי לשם ותיק במועדון, מישהו שמזוהה עם המדים וצריך להיות מוכן לאחריות גדולה יותר. זה אומר להיזהר מבעיית עבירות מוקדמת, לנסות להטריף את הקהל והספסל בתנועות ידיים וצעקות, לקחת את הכדור ברגעים פחות טובים ולחשוב רק על הסל. זה לא חדש לו, זה מה שעשה ביורובסאקט ויש לו מנטליות מתאימה להיות סוג של מנהיג גם בגילו הצעיר, רק שבנבחרת אין מי שיערער על מעמדו ובוושינגטון כל שחקן רוצה את הכדור. גם זו לקיחת אחריות - להשתמש במרפקים ולדאוג שההחלטות יהיו בידיים שלך.
2. לשפר את הקליעה לשלוש
בדרך שבה משחקים היום ב-NBA, הוא לא יוכל להתחמק מהבעיה הזו. הקליעה שלו משלוש בשתי העונות הראשונות לא הייתה טובה, בטח בהתחשב בעובדה שרוב התרגילים שסובבים אותו מסתיימים בכדור שהוא מקבל מחוץ לקשת. 31.7 הוא לא אחוז שמסדר לך עוד דקות וזריקות, וביורובאסקט לא ניתן היה לראות שינוי מהותי עם 33.3. כאמור, לאבדיה יש עוד המון זמן לצמוח כשחקן, אבל זה העניין הבהול ביותר, כי מעברלכל היבט אחר בהתקפה, וושינגטון צריכה שהוא יהיה מדויק יותר מבחוץ.
3. להפסיק להחטיא ליי-אפים
אם השלשות לא ייכנסו, אבדיה יהיה חייב להשיג את הנקודות שלו בחדירות לסל. החדירות אינן בעיה, הוא אתלטי ונייד מאוד, ויודע להוריד את הכדור גם ממרחק רציני מהטבעת ולקחת אותו כל הדרך לליי-אפ. הבעיה אחרת - הסיומת. בעונה שעברה ראינו אותו מפספס פעם אחר פעם מתחת לסל, כשהוא מתקשה עם שינויי כיוון והתאמות שכופים החוסמים, ועם הפיזיות של הגבוהים שממתינים בצבע - מה שהוביל ל-63.3 אחוז בקטגוריה הזו, מספר רע. ב-NBC דיווחו כי הוויזארדס שמו על כך דגש בשבועות האחרונים, ובאימונים אבדיה צוות לפורוורד אייזיאה טוד מקצה הספסל, בגלל הממדים הדומים שלהם, והתאמן שוב ושוב בניסיון להיכנס לסל מולו. הישראלי סיכם: "אני צריך לספוג את המגע טוב יותר ולדעת איך להשתמש בגוף שלי. אשתפר בזה השנה".
4. לצלוף מחצי מרחק
עוד נקודה שמשלימה את טרילוגיית הקליעה. בפתיחת העונה שעברה אבדיה דיבר על כך שעבד הרבה על שיפור האלמנט הזה, אבל קשה לדעת אם אכן השתדרג בכך או לא, פשוט כי אין לו מצבים כאלה. אם נראה את הכדור בידיים שלו בדקות רבות, יכול להיות מעניין לפתח את החלק הזה במשחק כדי להפוך למסוכן יותר. הטעיה קטנה וזריקה. בהתקפה מסודרת קשה להאמין שיקבל כדורים בעמדות כאלה.
5. להמשיך לנהל את המשחק
מבין השיפורים הקטנים שעשה אבדיה בעונתו השנייה, הובלת הכדור הייתה החשובה ביותר. הוא סוף-סוף קיבל את ההזדמנות לעשות זאת יותר, בתור פוינט-פורוורד, וכמעט הכפיל את מספר האסיסטים שלו לשניים במשחק. זה עדיין מעט נמוך, אבל הצוות המקצועי ממשיך לשדר לאורך זמן שזה מה שהוא מצפה לראות מאבדיה. כאן המנהיגות שלו תוכל לבוא לידי ביטוי בצורה הטובה יותר, אבל סביר להניח שבדקות שבהן ישחק עם ההרכב הראשון הוא לא יוכל לקבל יותר מדי החלטות.
6. להפסיק לדבר עם השופטים
זה משהו שאבדיה כן יכול לשלוט בו. בעונה שעברה הוא קצת הגזים בדיונים איתם, כאשר הגיב בקיצוניות כמעט לכל שריקה נגדו/שריקה שלא קיבל. לא רק שהוא מסתכן בעבירות טכניות, אלא שבאופן ברור אפשר היה לראות שכל מקרה כזה מוציא אותו מפוקוס. גם זה בא עם ההתבגרות - לשתוק, לבלוע את העצבים ולהוציא אותם בהתקפה אחרי תיעול למקום חיובי.
7. להמשיך לפתח את הגוף
זה דבר שלא מסתיים אצל ספורטאי פעיל במהלך הקריירה, בטח שלא בגיל 21. ההבדל עצום בין הילד שנכנס לליגה לבין אבדיה הנוכחי, ואסור לעצור שם. בעיקר בגלל העובדה שאבדיה מצטיין בהגנה והקבוצה זקוקה ממנו לזה, הוא צריך להמשיך להוסיף מסה כדי להרחיק גבוהים פיזיים שמנסים לדחוף אותו בצבע.
8. להיזהר מפציעות
באותו הקשר פיזי - אבדיה היה אחד מחמישה שחקנים בלבד ב-NBA שלא החמיצו אף משחק בעונה שעברה. זה מעיד על מודעות מעולה של אבדיה ליכולות שלו ולניהול עומסים. אבל יכול להיות שהעסק מתחיל להכביד - מקיץ של משימה עם הנבחרת הוא חזר עם פציעה במפשעה (לדבריו, שיחק לאורך הטורניר עם כדורים לשיכוך כאבים), ועכשיו מחכה עונה מלאה ואינטנסיבית. מרתק לראות אם יוכל להתמיד לאורך זמן ולהכין את הגוף שלו למה שמחכה.
9. לתת מספרים
בסופו של דבר, הספורט בעידן הפנטזי וניתוח הנתונים הוא משחק של נתונים. אבדיה עשה התקדמות יפה בעונתו השנייה עם 8.4 ו-5.2 ריבאונדים למשחק. אם יצליח לקפוץ לממוצע נקודות דו-ספרתי, ולהישאר בעמדה מובילה במדדי ההגנה והיעילות של וושינגטון, הוא יבסס את עצמו כשמישהו שהוכיח את עצמו ואפשר לרוץ איתו לטווח ארוך. הוויזארדס אוהבים אותו ומחזיקים ממנו, ואבדיה צריך להצדיק זאת במספרים.
פורסם לראשונה: 07:51, 17.10.22
