באופן מעשי, לברון ג'יימס כבר עבר לקטגוריית האבא הדוחף. הבן שלו, ברוני (17), מטריף את ארה"ב עם הביצועים שלו בתיכון, והאתרים עוסקים באובססיביות בשאלת העתיד שלו - כלומר, באיזה קולג' יבחר.
בימים האחרונים עלה דיווח חם על כך שהיעד המועדף של ברוני הוא אורגון, והכותרות עסקו בהכחשה של לברון שאמר שהילד עוד לא ביקר באף קמפוס ורק קיבל כמה טלפונים ממאמנים שמעוניינים בו. זה רק כמעט מעניין, אבל לכו תשכנעו אותם. למרבה המזל, אמש קרה משהו באמת מסעיר ששינה את הכיוון של דיווחי לברון.
על פי מומחה ה-NBA אדריאן ווז'נרובסקי, לברון החליט שהוא עוד לא מוותר על הפרויקט בלייקרס, וחתם על הארכת חוזה לשנתיים בשווי 97.1 מיליון דולר – לא רע בכלל עבור שחקן בן 37 שהבן שלו כבר בדרך להצטרף אליו על הפרקט. בלוס־אנג'לס היו להוטים להבטיח את החתימה, לאור העובדה שג'יימס נכנס לשנה האחרונה בחוזה שלו, בה היה אמור להשתכר 44.5 מיליון דולר. מעבר לסיפור הסטנדרטי של סופרסטאר ברמה היסטורית שזוכה לאמון מהקבוצה, לברון גם קבע בכך שיא חדש: עם 532 מיליון דולר מובטחים בחוזים שלו לאורך הקריירה, הוא עלה למקום הראשון בכל הזמנים בטבלת המשכורות והוריד משם כוכב אחר, קווין דוראנט.
המהלך מצביע על מחויבות של שני הצדדים, אבל לברון הוא זה שבעיקר מראה פה נכונות לעבור לשלב הבא בהתפתחות שלו. ב־NBA מנתחים בשבוע האחרון את התוכניות של המאמן החדש דרווין האם, שבמוקד עומדת הכוונה לבנות את ההתקפה סביב אנתוני דייויס (בהנחה שיהיה כשיר מספיק זמן כדי להוביל את הקבוצה). ב"יאהו ספורטס" טענו כי האם שוחח על כך עם לברון, ושניהם הסכימו שהפיכתו של דייויס לשחקן המרכזי היא הצעד הנכון עבור הלייקרס, בזכות תקופת הכנה מעולה לאורך הקיץ בה הפגין כושר משחק גבוה. באל־איי מאמינים שיוכלו להעמיס יותר על הסנטר המעולה בלי חשש שיושבת שוב.
פחות אולסטאר, יותר צעירים
לברון בלייקרס כבר משנת 2018, וזה הסתכם באליפות אחת בעונת הבועה. השנה שעברה הייתה הקטסטרופה האמיתית, כשהקבוצה שדורגה שנייה ביחסי ההימורים לזכייה באליפות אחרי ההחתמה של ראסל ווסטברוק סיימה במקום ה-11 במערב, אפילו בלי מקום בפליי-אין. מכת הפציעות ושיתוף הפעולה הלקוי בין ווסטברוק לשאר הכוכבים גמרו את הסיכויים ואת הקדנציה של המאמן פרנק ווגל.
מה שקרה הקיץ עם האם שונה מאוד מהמסלול הקבוע של לברון. כשהפורוורד בונה את הקבוצות שלו (וכולנו יודעים שהוא זה שמקבל את ההחלטות), הוא אוהב להקיף את עצמו בשחקנים ותיקים ששמחים לבוא ולעזור. הבעיה היא שככל שהוא מתבגר, הוא קולט שהוא לא צריך סתם צוות תומך, אלא כזה צעיר שיחזיק מעמד פיזית ויוכל לשחרר מהעומס שיש על השחקנים המובילים. אם בקיץ שעבר הוא הלך על נבחרת אולסטאר מהעשור שעבר, עם כרמלו אנתוני, דווייט האוורד, דיאנדרה ג'ורדן וראז'ון רונדו, הפעם מרגישים שיש דגש על שחקנים דינמיים יותר, שמסוגלים לתת הרבה יותר דקות טובות ולהחזיק מעמד אל תוך הפלייאוף. השמות פחות נוצצים, אבל טרוי בראון, תומאס בראיינט ולוני ווקר יוצרים רוטציה איכותית.
לא יהיה קל למצוא דרך להפוך את ווסטברוק הבלגניסט ליעיל, עד כמה שהוא נחוש לקחת אליפות ראשונה. דייויס, כאמור, שברירי ולא נהיה צעיר יותר. אבל על הנייר, אם כולם בריאים ומשחקים יחד, אין סיבה לחשוב שהלייקרס לא יכולים לתת פייט אמיתי לגולדן סטייט. לברון מאמין בזה מאוד. הוא אפילו חותם על כך, תרתי משמע.
