עד לפני ארבע שנים, הכדורסל היווני נראה כאילו שקע בתרדמת, ואיש לא ידע להגיד אם וכיצד היא תסתיים. שתי הגדולות, אולימפיאקוס ופנאתינייקוס, גירדו את מרכז הטבלה ביורוליג ואפילו למטה מזה, כשעל הגעה לפיינל-פור לא היה על מה לדבר בכלל. והנה, בעונה שעברה השתיים הגיעו למעמד השיא של הכדורסל האירופי (עבור אולימפיאקוס היה מדובר בהופעה שנייה ברציפות), כשפאו אף הניפה את הגביע, והקיץ - הן רשמו את ההחתמות הנוצצות ביותר ביבשת עד כה.
מדובר כמובן באוון פורנייה, שהפתיע רבים כשהחליט לעזוב את ה-NBA אחרי 12 שנה וחתם בקבוצה של יורגוס ברוצוקאס, וצ'די אוסמן שהעדיף את הכסף של אלופת היורוליג על פני סגניתה, ריאל מדריד.
מצד אחד, מדובר בשמות גדולים ומרשימים, שמגיעים בשיא הקריירה שלהם (פורנייה בן 31 ואוסמן בן 29), אך בשנים האחרונות התרגלנו לשמות גדולים שעוברים מארה"ב לאירופה - מדוע הפעם זה שונה?
ההתבססות של אולימפיאקוס
אומנם היריבה השנואה היא זו שזכתה באליפות אירופה בהופעתה הראשונה בפיינל-פור מאז 2012, אך התהליך של האדומים נראה בריא הרבה יותר. בין השנים 2016 ל-2021 היא עברה משבר כלכלי, מקצועי ותדמיתי כשהורדה לליגת המשנה בתום סערה גדולה במהלכה סירבה לעלות לסדרת רבע גמר הפלייאוף נגד פנאתנייקוס. בסיום עונת 2021/22 היא חזרה לליגת המשנה, ומיד החלה בגרף עלייה שכלל שלוש עונות במהלכן הגיעה לפיינל פור, תוך כדי שהיא מסיימת במקומות 2, 1 ו-5 (עם ניצחון אחד פחות מפאו שסיימה שנייה).
במהלך שלוש השנים האלה הוכיחה אולימפיאקוס שהיא יכולה לבנות קבוצות שהן שלם הגדול מסך חלקיו, תוך כדי שהיא מתגברת על עזיבות של כוכבים כמו סשה וזנקוב ל-NBA וקוסטאס סלוקאס, שעשה את הבלתי ייאמן בקיץ שעבר כשחתם בפנאתינייקוס, ושמרה על מעמדה כקבוצת צמרת. על אף זאת, באולם השלום והאחווה לא מסתפקים בהגעה לבאר בדמות חצי גמר וגמר הפיינל-פור, ורוצים גם לשתות ממנה - לכן החתמתו של פורנייה כה חשובה.
שורת ההחתמות שרשמה פנאתינייקוס בקיץ 2023 היוו הצהרת כוונות שהבהירו שהירוקים סימנו לעצמם את החזרה לצמרת היורוליג כמטרה שעליה הם לא מוכנים להתפשר. בקיץ הנוכחי, האדומים הלכו על מהלך דומה, כשהחזירו את וזנקוב אחרי עונה אחת בסקרמנטו, רשמו חיזוק מרשים לקו האחורי בדמות קינן אוואנס ופורנייה הוא הדובדבן שבקצפת - השם הגדול, שמעבר להיותו שובר שוויון מבחינה מקצועית, הוא הופך את אולימפאקוס לאחת המועמדות הבולטות לזכייה במפעל.
עד כמה משמעותית היא ההחתמה של פורנייה יעיד הסרטון בו נראים אלפי אוהדי אולימפיאקוס מקבלים אותו בשדה התעופה בשירה אדירה. פורנייה עצמו העיד כי "בשנתיים האחרונות השתעממתי למוות ב-NBA, לא הפסקתי לחשוב על חזרה לאירופה. אחרי האולימפיאדה אמרתי לסוכן שלי שההעדפה שלי היא אולימפיאקוס". הציטוטים הללו הדליקו עוד יותר את האוהדים וחידדו אצלם את האמונה שהגביע יכול לחזור לפיראוס.
עוד נוקאאוט של ינאקופולוס לריאל מדריד
כאמור, פנאתינייקוס נעדרה במשך 12 שנים מהפיינל-פור, אך זה היה הרבה מעבר לכך. הירוקים שקעו בבינוניות ואפרוריות והפכו לעוד קבוצה ביורוליג, כזו שזה לא משנה אם תגיע לפלייאוף או לא - ובלא מעט שנים היא כלל לא סיימה בשמינייה הראשונה. בעונה שעברה שנים של דשדוש הסתיימו בזכות סגל נוצץ, שהגיע לשיאו ממש בישורת האחרונה של העונה הסדירה ואז במאני טיים של רבע הגמר הפלייאוף (כפי שמכבי ת"א יכולה להעיד) והפיינל-פור.
הסגל של פאו היה עמוק עוד בעונה שעברה, והקיץ היא עיבתה את הקו האחורי עם לורנזו בראון, שמיצב את עצמו כאחד הגארדים הבכירים במפעל בזכות שנתיים מצוינות במכבי ת"א (במיוחד בעונה הראשונה בצהוב) והחתימה את הסנטר עומר יורטסבן אחרי שנתיים ב-NBA. אוסמן הוא ללא ספק השם הגדול ביותר שהחתימה עד כה אלופת היורוליג, אך המשמעות של הבאתו היא לא רק מקצועית.
ינאקופולוס מכריז על החתמתו של אוסמן בפנאתינייקוס
עם ניסיון של שבע עונות בליגה הטובה בעולם, במהלכן היה גם שחקן חמישייה בקליבלנד, אוסמן ללא ספק ישדרג באופן משמעותי את עמדת הפורוורד של פאו, אבל אם תשאלו את הבעלים דימיטריוס ינאקופולוס, לא בטוח שזה מה שהיה בראש מעייניו. ראשית, ההכרזה על אוסמן הגיעה מספר ימים אחרי ההכרזה של אולימפיאקוס על פורנייה, והיוותה מעין מענה, אך מעל לכל מדובר בניצחון נוסף על ריאל מדריד (אחרי הניצחון בגמר היורוליג כמובן), שרדפה גם היא אחרי הפורוורד הטורקי.
וכך, בדומה לעונה שעברה, פנאתינייקוס היא שוב מועמדת רצינית ללכת עד הסוף, כאשר הסגל שלה נוצץ אפילו יותר מזה שהיא העמידה בעונה שעברה.
יחד עם ההחתמות הנוצצות, ההתלהבות והמומנטום ובנוסף לכך שריאל איבדה מספר רב של שחקנים - האם פנאתינייקוס ואולימפיאקוס בדרך להשתלט על הכדורסל האירופי?
