פילדלפיה ממשיכה להיות הקבוצה הכי חסרת מזל ב־NBA: עד שפול ג'ורג' כבר החלים והתחיל לתת תפוקה, ג'ואל אמביד חזר לרשימת הפצועים עם אף שבור. גרוע מכך, הרוקי המפתיע ג'ארד מקיין שסחב את הקבוצה בתחילת העונה קרע ביום שישי את המניסקוס ויעבור ניתוח. הסיקסרס הם הדוגמה הקיצונית, אבל לא היחידה.
טיילור הנדריקס, שהיה אמור לעשות קפיצת מדרגה בעונתו השנייה ביוטה, שבר את הרגל במשחק השלישי של העונה ולא יחזור ב־2024/25; דאנטוני מלטון, שגולדן סטייט הביאה כדי להוריד עומס מסטף קרי בקו האחורי, גמר את העונה ואילץ את הווריורס לפעול מהר ולהביא השבוע את דניס שרודר; גם כוכב ברוקלין קאם תומאס מושבת בגלל מתיחה בשריר הירך האחורי, לצד חברו בויאן בוגדנוביץ' שסובל מפציעה בכף הרגל; שני סנטרים משמעותיים של אינדיאנה, אייזיאה ג'קסון וג'יימס ווייזמן, קרעו את גיד האכילס ולא יחזרו השנה, ושחקן החמישייה ארון ניסמית' עדיין מחלים מפציעה בקרסול; העונה של ניו־אורלינס הוחרבה בגלל מכת פציעות שכוללת כרגיל את זאיון וויליאמסון, פציינט קבוע אצל הרופא ממש כמו קוואי לנארד שבקליפרס כבר לא יודעים אם בכלל יחזור למה שהיה (לא שיחק כבר 234 יום); כוכבים נוספים כמו פאולו באנקרו, צ'ט הולמגרן וסקוטי בארנס יחזרו רק בעוד זמן רב.
עומס תנועה
על פי בדיקה של מומחה הסטטיסטיקה ג'ף סטוטס שהתפרסמה ב־USA טודיי, ב־NBA מתמודדים עם החמרה חריגה בתופעה: מהרגע הראשון נרשמה עלייה במספרים לעומת העונה שעברה, והשבוע שעבר היה השיא – שחקני הליגה החמיצו 310 משחקים בסך הכל במהלכו בגלל פציעה או מחלה, לעומת 127 לפני שנה. טום הברסטרו מיאהו ספורטס בחן את היעדרות הכוכבים – שחקנים שבשלוש השנים האחרונות הופיעו באולסטאר או נכללו באחת מנבחרות העונה – וגילה גם הוא זינוק אדיר: כבר אחרי עשרה משחקים, 49 השחקנים הנכללים תחת הגדרה זו החמיצו יחד 83 משחקים, וכמובן שהמספר התנפח מאז.
החשוד המיידי הוא עומס המשחקים, עליו השחקנים מתלוננים באופן מוגבר בעשור האחרון. 82 משחקים בעונה הסדירה, בלו"ז צפוף שכולל לא מעט הופעות של שני לילות רצופים, שלא לדבר על טיסות ארוכות – גם הכנה פיזית מושלמת ואורח חיים ספורטיבי לא מבטיחים שמירה על הבריאות במציאות כזו. הקבוצות ניסו להתחכם ולייצר מנוחה פה ושם עבור הכוכבים, אבל הליגה הגיבה בקנסות כלפי מועדונים ששחקניהם המובילים נעדרו בלי סיבה רפואית מוצדקת, והגדילה לעשות כשקבעה שרק מי שהופיע ב־65 משחקים לפחות יוכל לעמוד לבחירה לאחד מפרסי או נבחרות העונה.
גילברט ארינאס, שאוהב להביע את דעתו הנחרצת בדיוק כפי שאהב לשחק עם אקדחים בחדר ההלבשה, תופס דווקא את הצד של הליגה ומאשים את השחקנים והקבוצות בהתנהלות לקויה: "הסיבה שהם סובלים מפציעות מטומטמות היא המעבר מאפס ל־100 במהירות", הוא אמר לפני מספר ימים. "במשחקי ההכנה הם לא עובדים על כושר משחק, נותנים 10 דקות פה, 12 דקות שם, ואז במשחק הראשון של העונה מתחילים עם 38 דקות בשיא הכוח. הגוף לא מוכן לזה
ארינאס הצטרף לכוכבי עבר נוספים ותהה אם אכן הקבוצות נוטות לוותר על אימונים כדי להקל על השחקנים, ובכך הן פוגעות במוכנות הפיזית שלהם. מעבר לכך, בבלוג LWOS הצביעו על היבט בעייתי דומה נוסף: תקופת ההכנה של קבוצת NBA אורכת שלושה שבועות, הקצרה ביותר בספורט המקצועני בארה"ב, פחות מחצי מאשר בענפים האחרים.
שינויים בהרגלי הקפיצה
בתקופתו של ארינאס בתחילת המילניום אכן הליגה התמודדה עם כמות קטנה בהרבה של פציעות ממושכות, אבל יש זווית נוספת לסיפור: אפשר לטעון באמת שהשחקנים עבדו נכון יותר מבחינה מקצועית בעבר, אבל אפשר גם לומר, כפי שעשה סטיב קר, שהכדורסל השתנה ולא מאפשר יותר לצלוח 82 משחקים בלי פציעות.
מאמן גולדן סטייט, בעל קריירה מפוארת גם כשחקן NBA, הסביר: "משחקים היום בליגה הרבה יותר חזק ומהר מאשר בעבר. הקצב עלה לעומת משחקים מסדרות הגמר באייטיז, למשל. השחקנים חייבים לכסות בהגנה שטח עצום, ואנחנו מבקשים מהם לתת הכל ערב אחרי ערב. אני יודע שהוותיקים לא משתכנעים מזה, אבל בתקופתם היה משחק אחר, פנימה־החוצה. לא היה את אלמנט הזינוק האנכי לגבהים כאלה, כשעכשיו שוהים יותר באוויר בזמן שעושים הגנה".
הפרשן ביל סימונס המשיך באותו הקו: "כדורסל היה משחק על שתי רגליים בעבר. איך ג'מאל מארי קרע את הרצועה הצולבת? עם יורוסטפ, זה מהלך על רגל אחת שלא היה קיים לפני 25 שנה".
ואולי, כפי שהתחלנו עם פילדלפיה, מדובר סתם בחוסר מזל. אבל ההרגשה אחרת – הרצון של הליגה להוציא כמה שיותר מהשחקנים, ממש כפי שפיפ"א ממשיכה להעמיס על כדורגלנים, לא מתכתב עם האינטנסיביות הצומחת של משחק שממילא מאתגר את השלד של אנשים בגובה של יותר משני מטר שקופצים ונוחתים ללא הרף.
מתי יגיע השינוי? כשב־NBA ירגישו את זה בכיס, בבריחה של אוהדים וצופים.
