"לא מעניין אותם לשמור עלינו. אם אנחנו נעשה הגנה, ננצח במשחק הזה!"
כך נפתחה עונת ה-NBA של וושינגטון וויזארדס: הקבוצה יצאה למשחק חוץ באינדיאנה, ובנקודה מסוימת הרכז של הפייסרס, טי-ג'יי מקונל, קלט מול מי הוא מתמודד וצרח לחברים שלו במהלך אחד מפסקי הזמן מה דרוש כדי לחייך בסיום. הם לא עשו את זה. וושינגטון ניצחה.
שלשום הסתיימה העונה. שתי הקבוצות שהתחילו אותה זו מול זו סיימו באותה נקודה: מקומות 12-11 במזרח, עם מאזן שלילי זהה, 47:35. אין פלייאוף, אין אפילו פלייאין, יש כרטיס פתוח לכל השחקנים לצאת מוקדם לחופש. אבל זו לא בדיוק הנקודה: מקונל הבין כבר במשחק הראשון ב-100 אחוז את מה שהנהלת הוויזארדס לא קולטת כבר שנים - זו קבוצה מפונקת, לא מאומנת, מלאה באגו, שמעטים השחקנים בה שהופכים את החברים לטובים יותר. זו השנה החמישית ברציפות שמסתיימת במאזן שלילי, רק באחת מהן וושינגטון הגיעה לפלייאוף, וכל הסימנים מעידים על כך שגם בשנה הבאה יהיה כיף לשחק נגדה.
שינוי מהותי אחד כן התרחש: דני אבדיה, ששידרג כמעט את כל הממוצעים שלו, הפך סוף-סוף למה שהיה אמור להיות - גבוה מוביל כדור שמשלב הרבה יותר איומים על הסל עם הגנה מעולה. באופן מוצהר, המועדון שלח "פרויקט" אחר בדמות רוי האצ'ימורה ללייקרס כדי שזה יקרה, והשינוי אצל הישראלי היה ניכר ברגע שהבין שנעשים צעדים משמעותיים לעזור לו (ביניהם גם ההודעה כבר בתחילת העונה לפיה המועדון מממש את האופציה עליו גם לשנה הבאה, הרביעית והאחרונה בחוזה שלו).
אבל לא הכל ורוד. לקראת השנה החשובה בקריירה שלו, עונת 2023/24 שבה ישחק עבור החוזה הבא שיכול להגיע לעשרות מיליוני דולרים אם הכל יילך כמו שצריך, דברים חייבים להשתנות. ניקיון פסח אכזרי דרוש בשביל קפיצת המדרגה הבאה.
לשמור: ובכן, את השמירה
אבדיה קיבל מעט יותר כבוד מהשופטים בעונתו השלישית, דבר שצוברים עם הזמן. זה איפשר לו לשחק חזק מאוד בהגנה, אפילו יותר מבעבר, ולשפר את ההתמודדות עם שחקני פנים מאסיביים. הוא התקרב מאוד לחטיפה אחת בממוצע למשחק (0.9, הנתון הטוב בקריירה), והחיבור עם שחקן הגנה נפלא בדמות הרכז המחליף דלון רייט הדליק את שניהם ודחף אותם להיות ניידים ולשלוח ידיים לאוויר בכל הזדמנות. הרגליים עדיין טריות וחוכמת המשחק נמצאת שם, ואין סיבה שהאלמנט הבטוח ביותר במשחק של אבדיה מאז שנחת בוושינגטון יתערער.
לזרוק: נפילות מנטליות וצניחה בקליעה
אלו שתי הבעיות הכי גדולות של אבדיה ב-NBA - וגם הקריטיות ביותר לעתידו בליגה. שתיהן קשורות זו בזו, כפי שעלה מניתוח של פרשן הקבוצה קווינטון מאיו. העניין הוא, כפי שכל אוהד שצפה בכמה דקות של אבדיה ידע לומר מיד, הוא שהראש שלו מציב בפניו מכשולים ומחסומים ומונע ממנו להפוך לכוכב אמיתי.
מאיו ירד לעומק הקליעה הבעייתית של אבדיה מבחוץ, שהידרדרה השנה עוד יותר - מ-31.7 ל-29.7 אחוזים. הוא בחן את הזוויות והסטטיסטיקה, והגיע למסקנה פשוטה: "יש לדני מנהג מקולקל של סידור הרגליים מחדש לפני הזריקה, במקום להאמין בעמידה שלו ולעלות ישר לקליעה". אבדיה עובד הרבה עם מומחים על הקליעה, ולעתים, כשהוא נכנס לשטף, היא מצוינת, אבל נראה שהבעיה היא פחות בטכניקה וביכולת - ויותר במחשבה. catch and shoot, תפוס וזרוק, אלמנט בסיסי שהפך קריטי בכדורסל של היום. אבדיה הולך לאיבוד בתוך המחשבות, ובמקום לפעול באופן אוטומטי, הוא מתחיל להתארגן, לנתח, לזוז. זה עניין של שבריר שנייה, אבל הוא משנה את הזריקה והשחרור.
גם אבדיה מודע לזה. אולי מאמן מנטלי יוכל לעזור לו יותר בשלב הזה מאשר מאמן קליעה. "כנראה שאני פשוט לא חושב יותר מדי", אמר אחרי ההופעה המטורפת מול בוסטון (25 נקודות) לא מזמן, אולי משחקו הטוב ביותר ב-NBA. גם המאמן ווס אנסלד ג'וניור התייחס לכך. זה משהו שאפשר לתקן: הגיע הזמן להשליך את המחשבות המיותרות לפח.
לשמור: חדירה לסל
זה השינוי הבולט ביותר מאז שאבדיה קיבל תפקיד גדול יותר. יש לו יתרון עצום על יריבים רבים בזכות השילוב בין זריזות וגובה. הוא מסוגל להוריד את הכדור ולקחת אותו עד הסוף, וגם להטביע יותר מאשר בשנתיים הקודמות. ברגע שהצליח לתקן את בעיית ההחטאות מתחת לסל - הוכחה שאבדיה מסוגל להרים את הרמה כשהוא מתמקד בהיבט ספציפי - כל המשחק שלו השתנה. נכון לסיום עונתו השלישית, זה הנשק ההתקפי המסוכן ביותר שיש לו. אם יתמיד בניסיון לחדור יותר גם משמאל, הקבוצה והוא רק ירוויחו.
לזרוק: חוסר גיוון בהתקפה
כן, החדירות נהדרות, אבל מבחינה מסוימת המשחק של אבדיה הפך לצפוי מדי. רוב הנקודות שלו מגיעות בדרך דומה: הוא מקבל כדור באזור קשת השלוש, נכנס לצבע עם משיכה חזקה לצד ימין וליי-אפ שנכנס באחוזים טובים יותר מבעבר. לא תמיד זה יכול לעבוד. וכשזה לא עובד, הסיפור נתקע - בטח כשהשלשות שלו לא מהוות איום אמיתי על ההגנה היריבה. לא פלא שבחלק האחרון של העונה חלה עלייה ניכרת בכמות עבירות התוקף שביצע. קליעה מחצי מרחק, פלואוטר (מין צעד וחצי בדרך לג'אמפ), אחוזים טובים יותר בזריקות לשלוש - כל אלה הכרחיים כדי שאבדיה יגוון את הכלים ההתקפיים שלו.
לשמור: שיתוף פעולה עם קריסטפס פורזינגיס
אבדיה והכוכב הלטבי של הוויזארדס למדו כדורסל אחר מהחברים שלהם לקבוצה. הם חוו אותו בצורה שונה כילדים ולא התאמנו או שיחקו כמו האמריקאים. את החיבור האנושי ביניהם אפשר היה לראות כבר כשפורזינגיס הצטרף בעונה שעברה לוויזארדס. הם מקפידים להחמיא זה לזה ללא הרף. העונה קיבלנו מישור נוסף, עמוק: שיתוף הפעולה המקצועי ביניהם מרשים, וניכר שיש מהלכים שהם יכולים לבצע רק אחד עם השני, כי האחרים לא מבינים. אבדיה תמיד מעביר לפורזינגיס את הכדור במקומות שהוא אוהב, ולא רק משאיר אותו להפציץ משלוש. הסנטר מזהה מקילומטר את התנועה של הישראלי ומשלים איתו צירופים יפים. זה נראה נהדר כשהם היו שני השחקנים הכשירים הבכירים. אנסלד חייב להפוך את התרגילים הללו לקבועים גם בהרכב מלא.
לזרוק: חוסר יציבות
החודש האחרון חידד את הנקודה: יציבות היא לא רק בין משחקים, אלא גם בין מחציות. בשבוע המדהים שבין ה-22 ל-29 במארס אבדיה סיפק כמה רבעים יוצאים מן הכלל במחצית הראשונה, אך דעך לגמרי עם החזרה מחדרי ההלבשה. על אותו משקל, שני המשחקים הגרועים ביותר שלו העונה הגיעו מיד אחרי הטוב ביותר: ההופעה המרהיבה נגד בוסטון לא שרדה, במשחק הבא הוא סיים עם 2 מ-14 מהשדה, ובזה שאחריו (שהיה גם האחרון שלו העונה לפני שנח בגלל דלקת במרפק) הוא איבד שמונה כדורים. המעברים האלה מתקבלים על הדעת בעונה ארוכה, אבל אצל אבדיה הם קיצוניים מדי.
לשמור: ניהול משחק
האיבודים נובעים גם מהעובדה שאבדיה מנהל יותר התקפות, ולכן אפשר להבין ולהכיל את העלייה המתונה במספרם. אבדיה אמנם סיים עם 2.8 אסיסטים בממוצע, אבל בחלק השני של העונה, לאחר ששודרג תפקידו, הוא עבר את רף שלושת האסיסטים למשחק, ובחודש מארס הגיע ל-3.6. זה בדיוק מה שוושינגטון קיוותה לקבל. אבדיה הגיע ל-NBA עם היכולת הזו ורק חיכה להזדמנות להציג אותה.
לזרוק: קבוצתיות יתר
הצד השני של ניהול המשחק: בשורה התחתונה, קבוצתיות לא אמורה להיות דבר שלילי, אבל לעתים היא פוגעת באבדיה. אי-אפשר לשרוד בליגה הזו בלי להיות קצת אגואיסט, ואסור לדני להפר את האיזון ולסיים שוב ושוב כניסות לסל במסירה החוצה. הוא צריך גם לחשוב על עצמו לפעמים.
לשמור: התמקדות בעמדה 4
למרות שהוא מסוגל לשחק בכל התפקידים וכבר עשה את זה בעבר, אבדיה נע רוב הקריירה בין עמדות 3 ל-4. בחודשים האחרונים הלך והתבהר שהתרומה הטובה ביותר שלו מגיעה כפאוור-פורוורד: כמוביל כדור גבוה, לצד קלעים שיכולים לממש את המסירות שלו, הוא מסוגל להוציא את הגנת היריבה מתוכנית המשחק שלה. היה לו נוח בחמישיות האלה, שראינו יותר ויותר מאז שהמאמן אנסלד עבר באופן כמעט קבוע למשחק עם שני גבוהים. יהיה טוב עבור אבדיה להתמקצע בעמדה הזו.
לזרוק: יכול להיות שאת הקבוצה
למרות שהוא לא שולט בשחקנים ולא הוביל לשיפור בוושינגטון בשנתיים בתפקיד, במועדון הבהירו לאחרונה שאנסלד ימשיך גם בעונה הבאה. מבחינת הסגל, פורזינגיס וקייל קוזמה מתנדנדים (יש להם אופציית יציאה מהחוזה), ולאור החוזה הענק של בראדלי ביל - סקורר מעולה אבל ממש לא מנהיג - יהיה בלתי אפשרי מבחינה תקציבית לשמור על המשולש ולבנות ספסל ראוי, מה שלא היה לקבוצה העונה. נכון לעכשיו אין סיבה לחשוב שוושינגטון תשתפר משמעותית בעונה הבאה, אולי רק תתברג בעשירייה ותגיע לפלייאין. מבחינה מסוימת זו עמדה טובה עבור המעמד של אבדיה והיכולת שלו לספק מספרים, אבל אם לא יצליח לסכם בחודשים הקרובים על חוזה חדש - ייתכן שעזיבה היא לא אפשרות רעה כל כך. יש קבוצות חכמות ואיכותיות יותר שלהן יוכל לעזור להצליח.
המספר הנוסף: 3
בשבעת משחקיו האחרונים העונה אבדיה רשם שלושה דאבל-דאבלים. מספר האסיסטים חשוב, אבל החשיבות שלו בליגה ובקבוצה תצמח אם יצבור כמה שיותר ערבים כאלה של קליעה סולידית ושאיבת ריבאונדים. מספרים מדברים חזק, מספרים כפולים עושים את זה בווליום גבוה הרבה יותר.
ציוץ
"קניתי כרטיסים למקומות מעולים במדיסון סקוור גארדן כדי לעודד את הכדורסלן היהודי דני אבדיה. לא קלע נקודה ב-11 דקות. כנראה הוא יותר מדי מרוכז בפסח", הגולש אנדרו פרלוף מתבאס על דני. זה נגמר עם תשע נקודות.
ציטוט
"אני אב גאה. דני מתבגר", הכתב צ'ייס יוז צייץ תמונה של אבדיה בתלבושת, בוא נאמר, מזעזעת למדי – וגם הוסיף את התגובה של השחקן שנחשב למלך הביגוד הביזארי של וושינגטון
פורסם לראשונה: 08:19, 11.04.23
