בעוד אנחנו מחכים בקוצר רוח לדראפט ה-NBA הקרוב, כדי לראות היכן בן שרף ודני וולף ינחתו ולאיזו בחירה ייאלצו להמתין, בבית משפחת בוזר בפלורידה היעד הוא קיץ 2026. האבא קרלוס שיחק פעמיים באולסטאר ועבר שנים גדולות ביוטה ובשיקגו, ובעונה הבאה הלב שלו יתרחב כאשר התאומים שלו, קמרון וקיידן, יתחילו לשחק באוניברסיטת דיוק – שאותה האב הוביל לאליפות בתחילת המילניום. הביקור שלהם בקמפוס אמור להיות קצר מאוד, כי שניהם מיועדים להיבחר בסיבוב הראשון בדראפט 2026, בתור כישרונות אדירים שסקאוטים עוקבים אחריהם כבר זמן רב.
יכול להיות שאחרי תקופה ארוכה של שיתוף פעולה – מילדות, דרך תיכון קולומבוס שבו הם משחקים כעת ועד לדיוק שבאופק – הדראפט יהיה נקודת הפתיחה לתחרות על גבול הקנאה. קמרון, פאוור־פורוורד כמו אבא, נחשב כמועמד רציני להיבחר במקום הראשון; קיידן נמוך ממנו, משחק כקלעי ומיועד לאזור המקומות 30־20. עדיין טוב – אבל ההייפ שיהיה סביבו לא יהיה דומה לזה שיקבל אחיו.
פער משפחתי
פעם זה היה עניין יוצא דופן, כשאת זוגות התאומים בהיסטוריה של ה־NBA עד לשנות האלפיים ולתוכן אפשר היה לספור על כף יד אחת. היום, קמרון וקיידן בוזר פשוט עומדים להצטרף למאגר מתרחב. אמנם שני צמדים ותיקים מצליחים נפרדו השנה, כאשר רובין לופז לא מצא קבוצה בזמן שאחיו ברוק ממשיך במילווקי, ומרקוס מוריס פנה לפרשנות בזמן שהתאום מרקיף משחק עם לברון ולוקה בלייקרס, אבל רשימת התאומים הנוכחית לא קצרה: קיגן (סקרמנטו) וקריס (פורטלנד) מארי, כיילב (דאלאס) וקודי (פיניקס) מרטין, ג'סטין (וושינגטון) וג'וליאן (סן־אנטוניו) שמפייני, וזוג התאומים האיכותי ביותר, אמן ואוסאר תומפסון.
זו עונתם השנייה בליגה של האחים הגארדים בני ה־22, שבדראפט 2023 הפכו לתאומים הראשונים בתולדות הליגה שנבחרים בחמישייה הפותחת יחד. אמן מהמקום הרביעי הלך ליוסטון, ועשה השנה יחד עם הרוקטס קפיצה אדירה – הוא לשחקן מפתח והיא לצמרת המערב. אוסאר מהמקום החמישי, שחקן הגנה מעולה, עוזר לדטרויט לחזור לאט־לאט לימיה היפים.
התומפסונים בשיאם, אבל מה קורה כשנוצר פער משמעותי בין התאומים? זה המקרה במשפחת מארי. קיגן התפתח כשחקן מהר יותר מקריס, ונבחר רביעי ב־2022. הוא אחד מהשחקנים המרכזיים של סקרמנטו, שבעונות האחרונות חזרה להלהיב. גם קריס הוא פורוורד, נבחר שנה לאחר מכן במקום ה-23, וישנה סכנה אמיתית שהקריירה שלו לא תגיע לשום מקום. הוא רק בן 24, אבל עונת הרוקי שלו בפורטלנד הייתה חלשה, והשנה הוא נדחק כמעט לגמרי מחוץ לרוטציה אחרי ההגעה של דני אבדיה. הוא נופל מאחיו התאום בכל פרמטר.
אביהם סיפר בעבר על התחרותיות: "אם תשאל כל אחד מהם מי טוב יותר, הם יבחרו בעצמם. קריס תמיד אומר שהוא יכול לנצח את קיגן באחד על אחד. זה מצוין, כי הם תמיד דוחפים זה את זה להיות טובים יותר". מעבר לכך, גם קיגן הבהיר: "זה כאילו שנתנו לך מלידה את החבר הכי טוב שלך". אבל המציאות מציבה את קריס במצב לא נעים: גם אם הוא מאושר עבור קיגן, מפרגן לו, הקריירה שלו לא מנותחת בזכות עצמה – אלא בהשוואה. למה אתה לא טוב כמו אחיך? וזה גרוע יותר מאשר במקרה של אחים שיש ביניהם הפרש של שנים, כמו סטף קרי שמאפיל על סת'. תאומים נתפסים אחרת לאורך כל חייהם. אמן תומפסון אמר בעבר שהוא ואוסאר שונאים את הנטייה הזו: "אנחנו אינדיבידואלים. ברור שהכי קל להשוות בינינו, אבל אני מנסה לא לתת למה שאנשים חושבים להשפיע עליי".
שומר אחי אנוכי
יש גם צד חיובי לנקודה הזו. בראיון ל־ESPN, הפסיכולוגית ננסי סיגל הסבירה: "אם אחד מהתאומים טוב יותר, השני מבין שגם הוא מסוגל לעשות את אותו הדבר וזה דוחף אותו להשתפר".
בכתבה ב"דה רינגר" שניסתה לרדת לעומק התופעה, חלק קטן מההסבר היה העלייה בלידות תאומים באוכלוסייה הכללית – אבל מאמן הקולג'ים אריק מאסלמן הסביר מדוע היא באה לידי ביטוי רק בזוגות כדורסלנים ולא בענפים אחרים: "מדובר בענף שבו שניים יכולים לעבוד יחד על המשחק שלהם, לעלות זה מול זה כל יום, מה שאי־אפשר לעשות למשל בפוטבול". בציטוטים של תאומי ה־NBA לאורך השנים, באמת ניתן לראות שהם נותנים משקל רב להיכרות האינטימית בכל הנוגע לצורך שלהם לעשות התאמות במשחק כדי להפתיע בכל פעם מחדש. הם יודעים הכל זה על זה, ובפגישות על הפרקט מנסים להוציא את האח משלוותו בדרכים שרק הם מכירים. ואת הביטחון העצמי הם שואבים מהידיעה שמגיל אפס, יש מישהו ששומר עליהם ותמיד יהיה איתם.
פורסם לראשונה: 01:30, 17.03.25
