את המשחק הלילה (בין שישי לשבת) נגד האלופה דנבר, וספציפית את הנקודה ה-17 שלו, קווין דוראנט לא יישכח כל כך מהר, אם בכלל. אמנם הוא ופיניקס הפסידו 119:111, אבל אחרי 1,003 משחקים ו-27,410 נקודות, הצליח הפורוורד בן ה-35 להיכנס לרשימת עשרת הקלעים הגדולים בהיסטוריה של ה-NBA. מי שפינה את מקומו מהרשימה הנוצצת הוא לא אחר מאשר מוזס מאלון האגדי (27,409).
את המשחק, אגב, סיים דוראנט עם 30 נקודות (שמעמידות את מספר הנקודות שלו בקריירה על 27,423), 11 אסיסטים, ארבעה ריבאונדים ושלוש חסימות. אל המשחק הוא הגיע עם ממוצע עונתי של 31.3 נקודות למשחק, הנתון הגבוה ביותר שלו מאז שזכה בתואר מלך הסלים של הליגה בעונת 2013/14.
הפרגון מלברון
בכניסה הגדולה הזאת ממשיך דוראנט, פעמיים אלוף NBA, פעמיים MVP של סדרת הגמר וארבע פעמים מלך הסלים (2010-2012, 2014) לבסס את עצמו כאחד הסקוררים הטובים ביותר שהמשחק ראה אי פעם. כן, כולם הבינו את זה לאורך השנים, אבל הלילה הגיעה החותמת הרשמית.
לפני דוראנט ניצבים במקום התשיעי והשמיני כרמלו אנתוני (28,289 נקודות) ושאקיל אוניל (28,596). במקום השביעי, ובמרחק לא מבוטל, ווילט צ'מברליין עם 31,419. אם דוראנט ישמור על כושר גופני ועל הקצב הנוכחי שלו (כ-30 נקודות למשחק), הוא יכול לחלוף כבר בחודשים הקרובים על פני אנתוני ואולי גם אוניל.
מייקל מאלון, מאמן דנבר, לא היה יכול שלא לפרגן לאולסטאר הוותיק: "הוא אף פעם לא ניסה להיות משהו אחר מלבד קווין דוראנט. כששחקנים צעירים מגיעים לליגה, כולם רוצים להגיד שהם הדבר הבא. דוראנט אף פעם לא היה הבא. הוא היה הראשון".
מי שהצטרף למברכים היה לא אחר ממי שמוליך את הטבלה היוקרתית, לברון ג'יימס ("טופ 10 - ברכות"), שהוא השחקן היחידי שקלע מעבר ל-39 אלף נקודות בקריירה. הוא מוליך את הטבלה עם 39,124, וכבש את הפסגה בשנה שעברה כשחלף על פני ענק אחר של לוס אנג'לס לייקרס, קארים עבדול-ג'באר, שמדורג שני עם 38,387 נקודות.
"זה מסע ארוך להגיע עד למעלה, יחד עם השמות הגדולים", אמר דוראנט בסיום. "זה דורש הרבה עבודה, הרבה הכנה, הרבה אנשים שעוזרים לי להגיע לנקודה הזו. מלון (אותו כאמור הוא הדיח מהטופ 10) הוא אחד השחקנים היותר מוערכים בהיסטוריה של הליגה. כשחקן כדורסל, אני חושב שזה התפקיד שלנו לחזור ולהכיר את ההיסטוריה של המשחק ומי סלל לנו את הדרך".
ואז הגיע פייטון ווטסון
זה היה ערב חגיגי עבור דוראנט, אבל לא מושלם. לא רק בגלל ההפסד, אלא גם בשל היכולת ההתקפית שלו מאז שנשלח לשמור עליו פייטון ווטסון. דוראנט פתח את המשחק עם 4 מ-4 מהשדה, אך מהרגע שווטסון עלה מהספסל, הכל השתנה.
במהלכים שבהם שמר ווטסון על דוראנט, הוא עצר אותו על 0 מ-14 מהשדה וגרם לו לאבד את הכדור שלוש פעמים. "הכל קשור לזה שאני צופה בו כל כך הרבה שנים", הסביר ווטסון לאחר המשחק. "אני עושה את המיטב, אי אפשר לשתק אותו לגמרי, הוא אחד מהגדולים בכל הזמנים, עשיתי את מה שאני יכול".
