אם לפני עשור הייתם ניגשים לאוהד הכדורסל האירופי הממוצע ומספרים על המהפכה מרחיקת הלכת שתעבור על היורוליג, הוא היה מתקשה להאמין. שינוי הפורמט, החל מהמעבר לליגה ללא בתים ועד לסדרות הפלייאין, שמות גדולים מה־NBA שיציפו את היבשת, עליית השכר המשמעותית וכעת – חוקי תקרת השכר החדשים עליהם הכריזה הנהלת המפעל.
מדובר בעוד צעד של הנהלת היורוליג במסגרת חוקי ה"פייר־פליי" שהנהיגה החל מעונת 2014/15, כשהמטרה היא ליצור יציבות כלכלית לצד הגברת התחרותיות לאור השתוללות הקבוצות הגדולות בכל הנוגע לשכר שהן משלמות, לא רק לשחקנים שמגיעים מהליגה הטובה בעולם, אלא גם לכוכבים של קבוצות הביניים אותם הן מפתות באמצעות הכסף הגדול.
הכסף הגדול. פנאתינייקוס ואולימפיאקוס רשמו בקיץ האחרון החתמות מרשימות כמו צ'די אוסמן ואוון פורנייה, אך זה כמובן לא התחיל השנה. ברצלונה, ריאל מדריד, מילאנו, פנרבחצ’ה, אנאדולו אפס ובשנתיים האחרונות גם מונאקו העמידו תקציבי שחקנים גבוהים שיצרו מדרגה בינן לבין הקבוצות האחרות. אמנם הכסף הגדול הוא לא בהכרח ערובה להצלחה, ולראיה בעונה שעברה מילאנו ואנאדולו אפילו לא מצאו את מקומן בפלייאוף. שאר הקבוצות ברשימה סיימו בין שש הראשונות וארבע מהן גם הגיעו לפיינל־פור. פנתאינייקוס שפכה סכומים רבים בקיץ הקודם ובנתה סגל חלומות שהביא לה אליפות ראשונה מאז 2011.
שכר השחקנים האמיר משמעותית. בעונה שעברה לא פחות מ־14 שחקנים השתכרו 2 מיליון דולר ומעלה לעונה, והשנה אפשר להוסיף אליהם את וזנקוב, פורנייה, אוסמן, פורקאן קורקמאז (מונאקו) וג’ורדן נוורה (אנאדולו).
נראה שביורוליג לא רוצים לראות מועדונים כמו פרטיזן, הכוכב האדום, ז’לגיריס וכן, גם מכבי ת"א – בעלי מסורת וקהל רב – משתרכים מאחור בגלל חוסר היכולת להתמודד עם הסכומים שמציעות הקבוצות העשירות יותר, וחוקי השכר החדשים אמורים לתת מענה לפערים שנוצרו.
איך זה יעבוד? הרעיון כמובן יובא מה־NBA, וגם כאן תקרת השכר תהיה גמישה ולא אחידה לכל הקבוצות בגלל ההבדל בין השווקים בהם פועלות הקבוצות ונתוני הרווח וההפסד השונים. ביורוליג החליטו כי אחרי תקופת מעבר בעונת 2025/26 חוקי השכר החדשים יגיעו ליישום מלא ב־2027/28. כל קבוצה תוכל להוציא בין 32 ל־60 אחוז מההכנסה הממוצעת של מועדונים בעלי רישיון A על שחקנים, כשהקבוצות יחולקו למדרגות שונות בהתאם לחלק היחסי של המשכורות שישולמו. תקרת השכר תתבסס על חישוב שיכלול את ההכנסות מחסויות, כרטיסים והסכמים מסחריים שונים. אלה שיפרו את החוקים ישלמו קנסות בהתאם לגודל החריגה.
החלוקה למדרגות. המדרגה הראשונה תדרוש מהקבוצות לשלם משכורות מינימום של 32 אחוז מממוצע ההכנסות. שש הקבוצות שלא מחזיקות ברישיון A יוכלו להוציא סכום נמוך יותר. לצורך העניין, אם תקציב של קבוצה מסוימת יעמוד על 10 מיליון יורו, היא תצטרך להוציא לפחות 3.2 מיליון על שכר השחקנים.
תקרת השכר במדרגה השנייה תעמוד על 40 אחוז מהתקציב, אך הסכום לא יכלול שחקנים מתחת לגיל 23, שני שחקני "עוגן" (המשתכרים הבכירים של הקבוצה), שחקנים פצועים ושחקנים שנמצאים יותר משלוש שנים במועדון. בנוסף, בדומה ל־NBA, תהיה אפשרות לחריגת שכר.
במדרגה השלישית תקרת השכר תעמוד על 60 אחוז. בדומה למדרגה השנייה, שחקנים עד גיל 23 ושחקנים עם ותק של שלוש שנים במועדון לא נכללים בחישוב, אך שני השחקנים עם השכר הגבוה ביותר כן נכללים. המצב יוצר תמריץ לקבוצות להחתים שחקנים לטווח ארוך.
3 צפייה בגלריה
בהחלט ייתכן שאולימפיאקוס תצטרך לחשב מסלול מחדש. פורנייה
(צילום: אתר הרשמי של אולימפיאקוס)
האם זה יכול להצליח? המועדונים כמובן יתאימו את עצמם לחוקים החדשים, אך מוקדם עדיין לדעת אם הקבוצות הגדולות יעדיפו לשלם קנסות כדי להמשיך במרוץ החימוש מהשנים האחרונות. לאולימפיאקוס, למשל, יש תשעה שחקנים שמשתכרים יותר ממיליון יורו, ובהחלט ייתכן שהיא תצטרך לחשב מסלול מחדש.
החוק עשוי לשחק לידיהן של קבוצות כמו מכבי ת"א, באסקוניה ושתי הקבוצות מבלגרד, שנוטות לשלם סכומים גבוהים לשניים־שלושה שחקנים בכירים, והוא יאפשר להן לשמור טוב יותר על כוכביהן. כזכור, הצהובים איבדו הקיץ את שלושת שחקניהם המרכזיים, לורנזו בראון (עזב לפנאתינייקוס) ווייד בולדווין ובונזי קולסון (עברו לפנרבחצ’ה).
חשוב לציין שהקנסות הגבוהים נועדו למקרים של קבוצות עשירות מספיק בשביל לחרוג מתקרת השכר, מה שיהיה רלוונטי במיוחד אם וכאשר תיכנס הקבוצה מדובאי, שאמורה להשתלב ביורוליג בשנים הקרובות ולהיות בעלת תקציב גבוה.
כך או כך, מדובר בניסיון מעניין של היורוליג לאמץ אלמנט שהפך את ה־NBA לליגה תחרותית, ונותר רק לקוות שהפערים בין הקבוצות העשירות לאחרות אכן יצטמצמו.
פורסם לראשונה: 01:30, 20.09.24
