"תמיד יהיה צד שלא מרוצה ותמיד יהיו אלו שיתלוננו וינסו להכפיש את השם", אומר הפסל הישראלי עומרי עמרני, שאחראי על הסערה הכי גדולה בשבוע הראשון של עונת ה-NBA החדשה – והיא אפילו לא קשורה לכדורסל.
ביום ראשון נחשף פסלו של הכדורסלן לשעבר דוויין ווייד מחוץ לאולמה של מיאמי היט. ווייד, שנכנס להיכל התהילה של ה-NBA בשנה שעברה, שיחק כמעט כל הקריירה במיאמי, נחשב לסמל הגדול ביותר שלה (יותר מאגדות כדורסל כמו לברון ג'יימס ושאקיל אוניל ששיחקו בקבוצה) וזכה איתה בשלוש אליפויות. הוא גם הפך לשחקן הראשון שזוכה לפסל בדמותו מחוץ לאולם שלה, קאסייה סנטר.
אלא שמיד לאחר חשיפת הפסל החלו הרשתות החברתיות לגעוש. מעריצים טענו שהדמיון בין השחקן לבין הפסל קלוש במיוחד ולעגו לו. היו גולשים שגרסו כי הפסל בכלל דומה לשחקן הקולנוע לורנס פישבורן, ואחרים השוו את הפסל לזה הידוע לשמצה של רונאלדו באי הולדתו מדיירה. גולש אחד אפילו כתב: "הנה פסל של איך היית יכול להיראות אם היית סיני בן 75".
האיש שעומד מאחורי הפסל – המתנשא לגובה של 2.10 מטרים, לא כולל האדן שעליו הוא ניצב - הוא עומרי עמרני הישראלי. יחד עם אשתו ג'ולי, הוא הבעלים של הסטודיו רוטבלט-עמרני בשיקגו, שבו הספיק לעצב יותר מ-300 פסלים ביניהם של מייקל ג'ורדן, מג'יק ג'ונסון, קובי בראיינט, שאקיל אוניל וג'קי צ'אן. במשך השנים הוא הפך לפסל הכמעט רשמי של ספורטאים אמריקאים, והכתובת הראשונה שאליה פונים בכל פעם שרוצים להזמין פסל שינציח אגדת ספורט.
בריאיון ל-ynet מספר עמרני כי העבודה על הפסל החלה בדצמבר האחרון ונעשתה על פי תמונה שבחר השחקן לשעבר בעצמו. לדבריו, הוא עבד עם ווייד באופן צמוד על הפסל, ו-ווייד אישר את הפסל עוד בשלביו המוקדמים.
8 צפייה בגלריה
יותר מ-300 פסלים עוצבו בסטודיו רוטבלט-עמרני. הפסל של קובי בראיינט שנחנך השנה באולס של לוס אנג'לס לייקרס
(צילום: AP Photo/Eric Thayer)
8 צפייה בגלריה
גם הוא יצירה של עמרני. הפסל המפורסם של מייקל ג'ורדן מחוץ לאולם של שיקגו בולס
(AP Photo/Charles Rex Arbogast)
"הסיפור של הפסל הוא הרגע שבו דוויין קפץ על השולחן במשחק נגד שיקגו, והכריז שזה הבית שלו, this is my house", אומר עמרני. "צריך להבין, בגיל 11 אביו של דוויין הביא אותו לראות את הפסל המפורסם של מייקל ג'ורדן מחוץ לאולם בשיקגו (שאותו עיצב עמרני עצמו), שרק נחשף אז ב-1994, ומאז דוויין הציב לעצמו אתגר להגיע ל-NBA, למרות כל הקשיים, למרות שלא רצו אותו ושאמרו שהוא לא מספיק טוב. בסוף הוא הביא את מיאמי לשלוש אליפויות ושם אותה על המפה כקבוצה מנצחת. המומנטום הזה היה הכי חשוב בשבילו, ולכן הזעקה הזאת היא זעקה של ילד שגדל בשכונות הדרומיות של שיקגו והגיע להיות אלוף NBA. זה היה רגע מאוד חשוב עבורו, ולכן הוא בחר אותו".
לאחר שווייד בחר את התמונה האיקונית, הוא ביקר ארבע פעמים בסטודיו של עמרני בשיקגו, בכל פעם בילה בו ארבע שעות, וליווה את היצירה לכל אורכה. "הוא עבד איתנו פנים אל פנים", מספר עמרני. "החימר מתאים במילימטרים לפרצוף שלו. לפעמים קשה לאנשים לזהות פנים של אדם שצועק בהשוואה לאדם שמחייך אליהם מתמונה בעיתון. אלו שתי פנים שונות לחלוטין".
הפסל הישראלי, שנולד בקיבוץ אשדות יעקב בעמק הירדן והיגר עם אשתו לארה"ב ב-1989, לא מתרגש במיוחד מהסערה ברשתות החברתיות ומהביקורות על הפסל שלו, שעליו עבד יחד עם אוסקר לאון, אחד הפסלים בסטודיו שלו. "אנשים יכולים להגיד מה שהם רוצים, זה חופש הביטוי האמריקאי", הוא אומר. "אחרי 300 פסלים שהצבתי ברחבי העולם אני יכול להקשיב לאנשים, אבל אני לא הפסיכולוג שלהם. אם הפסל הזה לא היה מדויק לחלוטין, דוויין לא היה מאשר אותו. הוא היה אצלנו ארבע פעמים ועבד איתנו על הפרטים הכי קטנים".
8 צפייה בגלריה
"תמיד יהיו כאלה שיתלוננו". עמרני (בשורה העליונה משמאל) לצד ווייד והפסל
(Rotblatt Amrany studio)
במהלך הטקס שבו נחשף הפסל, ווייד עצמו נראה נרגש מאוד ואמר: "זה מטורף. אני לא יכול להאמין. מי הבחור הזה?". עמרני מסביר מה עמד מאחורי הדברים: "היו כאלה שלא הבינו למה הוא התכוון, כאילו הוא אומר שהוא לא מכיר את עצמו, אבל מה שלמעשה הוא אמר זה: תראו לאן הגעתי.
"החשש הכי גדול של ווייד היה שיפרוץ בבכי בטקס מעוצמת הרגשות. אף אחד לא יודע מה הוא עבר בילדותו. הוא היה ילד עני שגדל בשיקגו, וכשהייתה הפסקת חשמל בבית לא היה להם כסף אפילו להדליק נרות. היום, אחרי קריית כדורסל מפוארת, הוא איש עסקים מצליח ומוביל".
בכל אופן, עמרני כבר מכוון ליעד הבא שלו, וב-13 בנובמבר יחשוף פסל חדש - הפעם בוותיקן.
"זה לא צריך להיראות כמוני. זו גרסה אמנותית"
הקריירה העשירה של ווייד נמתחה על פני 16 שנים, מתוכן 14 במיאמי. הוא זכה, כאמור, בשלוש אליפויות (2006, 2012 ו-2013) ואף הוא הוכתר לשחקן המצטיין (MVP) של סדרת הגמר ב-2006. הוא נבחר 13 פעמים למשחק האולסטאר (ב-2010 היה ה-MVP של המשחק), ב-2009 היה מלך הסלים של הליגה, ואלוף אולימפי עם נבחרת ארה"ב ב-2008. ווייד הוא גם מלך הנקודות, האסיסטים והריבאונדים של מיאמי בכל הזמנים. הוא פרש ב-2019, גופייתו נתלתה באולם במיאמי, שהודיעה כי אף שחקן במועדון לעולם לא ילבש את המספר 3.
8 צפייה בגלריה
"מי זה הבחור הזה?" ווייד והפסל בדמותו מחוץ לאולם של מיאמי, השבוע
(צילום: AP Photo/Michael Laughlin)
לאחר הפרישה הוא הפך לאיש עסקים מצליח, ועורר השראה בקרב רבים כשחשף בריאיון לאלן דג'נרס כי זאיון, בנו בן ה-12, שיתף אותו ואת אשתו, גבריאל יוניון, כי הוא רוצה להיות אישה. "זאיון נולד בתור בן, אבל יום אחד הוא הגיע הביתה ואמר לנו 'אני חושב שאני מסוגל ללכת עם האמת שלי, ורוצה שמעכשיו תתייחסו אליי כאל אישה. אשמח אם מעכשיו תקראו לי 'זאיה'", סיפר. "אני ואשתי מתייחסים להורות שלנו ברצינות. כשאחד הילדים מגיע הביתה עם שאלה כלשהי, התפקיד שלנו בתור הורים הוא להקשיב לו ולתת לו את כל המידע שיש ברשותנו, את כל התמיכה שאנחנו מסוגלים לתת".
על תמיכתו בזאיה נבחר ווייד לרשימת 100 האנשים המשפיעים של המגזין "טיים" ב-2020. כיום זאיה בת ה-17 היא דוגמנית טרנסג'נדרית מצליחה.
ואיך ווייד הגיב לכל פרשת הפסל? למחרת חשיפת הפסל הוא התעורר לסערה ברשתות החברתיות, אבל ענה על הביקורות בנונשלנטיות. "אם הייתי רוצה שזה ייראה כמוני, הייתי פשוט עומד מחוץ לזירה וכולכם הייתם יכולים לצלם אותי", אמר. "זה לא צריך להיראות כמוני. זו גרסה אמנותית לרגע שקרה ושאנחנו מנסים להטביע".
