להלן רשימת אגדות: קארים עבדול־ג'באר, ריי אלן, אוסקר רוברטסון, ג'ק סיקמה, בוב דנדרידג', סידני מונקריף. כולם שחקנים שהותירו חותם משמעותי על ה-NBA, חלקם על הכדורסל בכלל, אחד על העולם, ושיחקו כמה עונות טובות במילווקי באקס. לכן, זה עניין רציני מאוד כאשר מישהו אומר את הדברים הבאים: "יאניס אנדטוקומבו הוא השחקן הגדול בתולדות מילווקי. אין בכלל תחרות. מה שהוא עשה עבור העיר הזאת... הייתה כאן בצורת, אף אחד לא רצה לשחק בקבוצה הזאת".
האחראי לציטוט הוא ברנדון ג'נינגס, פלופ ענק שבגיל 35 כבר לא משחק כדורסל, מישהו שמילווקי בחרה עשירי בדראפט 2009 ולא הפך לסופרסטאר כפי שציפו ממנו אחרי קריירת תיכונים מפוארת. הוא מכיר היטב את הנפשות הפועלות, ואת המחמאות הנלהבות ליווני חילק אתמול, אחרי אחד המשחקים המדהימים ביותר שיאניס סיפק. לא שזו חוכמה לנצח את וושינגטון, שהצליחה במשימתה בוויתור על דני אבדיה והפכה להרבה יותר גרועה (הפסידה בכל 14 משחקיה בנובמבר, אחרונה בליגה במאזן 16:2), אבל גם קונוסים צריך לדעת לעבור.
בשל לפרידה
לראשונה בקריירה, יאניס רשם טריפל-דאבל של 40 פלוס, עם 42 נקודות, 12 ריבאונדים ו־11 אסיסטים, בדרך לניצחון 114:124. הוא חזר אחרי פציעה קלה של שבוע, והמשיך מאיפה שהפסיק, בקצב בטוח לזכייה בתואר מלך הסלים של ה־NBA (מוביל את הליגה עם 32.9 נקודות למשחק). זו תהיה סגירת מעגל נחמדה – השחקן ההתקפי הטוב ביותר, אחרי שהוכתר בעבר כשחקן ההגנה של העונה. זה מרשים במיוחד לאור העובדה שיכולת הקליעה האפסית שלו משלוש רק החמירה, אבל הוא כל כך פיזי ועוצמתי בדרך לסל שאין דרך למנוע ממנו לקלוע, כמו במקרה של 59 הנקודות שדטרויט כבר ספגה ממנו העונה.
אבל אף אחד לא חושב שזה ייגמר באליפות שנייה. מילווקי אמנם שישית במזרח עם 9:10, אבל זו לא חוכמה במזרח הנוכחי. יש לפחות ארבע קבוצות שחזקות ממנה בבירור – בוסטון, קליבלנד, אורלנדו והניקס – וגם פילדלפיה כשתהיה בריאה ואינדיאנה כשתהיה מאופסת עדיפות עליה. אפשר לומר בוודאות ששני המהלכים הגדולים שנעשו בניסיון להשאיר את החלון של יאניס פתוח נכשלו: הטרייד הענק על דמיאן לילארד והמינוי של המאמן המושמץ דוק ריברס. מילווקי רק נחלשה איתם.
וזה לוקח אותנו בחזרה אל ג'נינגס, והחלק השני של מה שאמר אתמול על יאניס: "הוא עשה את שלו עבור מילווקי", טען רכז העבר, "הוא הביא לה אליפות ראשונה אחרי 50 שנה". זה לא נאמר סתם. ביום שישי יאניס יחגוג 30, והוא נראה בשיאו, אבל אחרי שנתן את הלב והנשמה למילווקי – אולי אין עוד צורך שהצדדים יחושו מחויבות הדדית, בעיקר היווני עצמו, שבעבר הפגין נאמנות מרשימה גם כאשר כל העולם אמר לו שכדאי שיחליף קבוצה. בחודש וקצת שחלפו מאז תחילת העונה, מדובר בשם החם ביותר שהפרשנים בארה"ב מעלים בהקשר של טריידים, מתוך אמונה שמילווקי צריכה להתחיל בבנייה מחדש ויאניס חייב למצוא מקום שיאפשר לו להרחיב את המורשת.
קיץ אירופי
ההצעה שמדברים עליה בימים האחרונים היא זו שהגה כתב "בליצ'ר ריפורט" זאק באקלי, ששיחק עם המספרים והגיע למסקנה שמילווקי תוכל להרוויח בגדול אם תשלח את יאניס לסן אנטוניו. היא תקבל חבילת שחקנים איכותיים ובחירות דראפט, בעוד יאניס ישלב כוחות עם ויקטור וומבניאמה וייצר כוח חדש בליגה. היו דיבורים גם על אוקלהומה סיטי (טרייד שיכול להפוך אותה למועמדת הראשית לאליפות כבר העונה) ויוסטון, אבל בינתיים מדובר רק בפנטזיות של עיתונאים. בעוד התקשורת מאמינה שהגיע הזמן, במילווקי רוצים לעבור עונה אחת אחרונה עם יאניס ולילארד לפני שירימו ידיים. פתיחת העונה האיומה (8:2) הוסיפה לחץ, אבל היווני הוביל לאיזון ורגיעה.
כאמור, הבאקס משלים את עצמם. הגריק פריק, גם בכושר כזה, לא יכול לזכות השנה באליפות. אין מסביבו מספיק עזרה. הוא ככל הנראה יעזוב רק בקיץ, אחרי שיבזבז עוד כמה חודשים בתקוות שווא.
יאניס הוא פטריוט בכל מובן. למרות שדונלד טראמפ אמר בגזענות בוטה ש"יאניס יווני בדיוק כמוני", בן המהגרים מאוהב במולדתו וכבר הודיע שלמרות העומס, ישחק הקיץ באליפות אירופה עם הנבחרת, יחפש הנפה במקום אחר. גם מילווקי ממלאת את הלב שלו, הוא מגיע מתרבות שבה נלחמים עד הסוף ולא נוטשים ספינה טובעת. הוא לא ייזום את זה בעצמו, כנראה, אבל הסוף הזה קרוב, בדרך להתחלה חדשה.