"אדם סילבר הוא גאון ולכן זה עובד, זה באמת כזה פשוט" (לברון ג'יימס)
בשנת 2009 פיתח יועץ חיצוני ל-NBA רעיון מהפכני אבל פשוט, ולהפך. במצגת תחת הכותרת "Midseason Classic" הציע היועץ האנונימי תוכנית לטורניר של 30 קבוצות, בשיטת נוקאאוט, בסגנון טורניר המכללות, שישוחק בינואר ופברואר ויסתיים עם משחק אליפות במהלך סוף השבוע של האולסטאר. ההצעה נולדה מההבנה שעונה של 82 משחקי ליגה רגילה היא אכן ארוכה מדי ויש בה יותר מדי תקופות מתות לגמרי. זה היה סוף עידן דייויד סטרן, ה-NBA נראתה אחרת לגמרי מהיום, והחשש השמרני לגעת באיזושהי צורה בסטטוס קוו המקודש שלח את ה-Midseason Classic למגרה.
חמש שנים אחר כך סטרן פרש והוחלף בקומישנר צעיר ומתוחכם, שנראה כמו חייזר ואולי בגלל זה אין בו פחד והמוח שלו לא מפסיק לחפש רעיונות חדשים. יחד עם כניסתו של אדם סילבר לתפקיד, עבר אוון וואש, כוכב המחלקה העסקית של ה-NBA, לחטיבת אסטרטגיית הכדורסל, והשניים החלו לעבוד על רעיונות ריענון. אחד מהם, הפליי-אין, כבר מיושם, ולמרות שהתקבל בהתחלה בעיקום פרצוף, היום יש קונצנזוס על כך שהכניס חתיכת עירוי לחודש האחרון של העונה הרגילה.
עכשיו נשאר לעשות משהו עם חודשי הזומבי האחרים של העונה: נובמבר-דצמבר. התוצאה: הצאצא של ה-Midseason Classic, ששמו אמנם סקסי הרבה פחות - In-Season Tournament (טורניר אמצע העונה). גם הוא התקבל בהתחלה בעיקום פרצוף, גם הוא הפך להצלחה גדולה.
מתברר כי כל מה שהיה צריך כדי לעורר את החלק הרדום ביותר של העונה הרגילה ב-NBA הוא לשים מול שחקנים חפץ נוצץ, גם בדמות חצי מיליון דולר בונוס, אבל גם בדמות תואר. "בכל שנה באביב קבוצת NBA אחת הולכת הביתה מנצחת, בעוד ש-29 האחרות מרגישות מפסידות ואין להן עוד אפשרויות לזכות בתארים", אמר סילבר בתחילת העונה לעיתונאים סקפטיים מאוד. "בסופו של דבר השחקנים רוצים לנצח, הם רוצים תארים, אני בטוח שזה יעבוד". זה עובד.
השחקנים אהבו את הבייבי החדש
כשאינדיאנה פייסרס ולוס אנג'לס לייקרס יעלו הלילה (בין שבת לראשון, 3:30) לגמר הטורניר החדש, שייערך בלאס וגאס, סילבר יסדר את המשקפיים במה שכנראה תהיה הבעת שמחת הניצחון הכי גדולה שאפשר לראות ממנו. סילבר ידע שהוא לא יכול לקצר את הליגה כי זו אמריקה ובסיס ההכנסות של ה-NBA הוא חוזי טלוויזיה, והוא כמובן לא יכול לעשות ההפך, גם ככה העונה ארוכה מדי, אבל היה לו ברור שצריך לעשות משהו לפני שתרדמת תחילת העונה תפגע במותג ה-NBA עצמו. ואין דבר שחשוב לסילבר יותר ממותג ה-NBA עצמו.
הוא החליט לייבא פתרון מאירופה, יבשת שמאוד חביבה עליו, לקח הימור גדול - והצליח. למרות שגם עכשיו הרבה אוהדים לא לגמרי מבינים את השיטה, וגם עכשיו אנשים מתווכחים על צבעי המגרשים, ההוכחות נמצאות, כמו שסילבר אוהב, במספרים. הרייטינג בשידורי משחקים בערוצים מקומיים עלה ב-20% בהשוואה למשחקי NBA בנובמבר שעבר. הרייטינג של משחקי הטורניר ששודרו מחוף לחוף זינק ב-26%. מספר הצפיות ב-League Pass בשבעת ערבי משחקי הבתים גדל ב-25%. ממוצע הקהל (18,206) היה הגבוה ביותר עבור נובמבר. האפליקציה והערוצים החברתיים של ה-NBA השיגו 3.9 מיליארד צפיות בסרטונים - הכי הרבה בהיסטוריה של החודש הראשון של העונה.
זה קרה גם כי השחקנים, אפילו בניגוד לציפיות שלהם עצמם, אהבו את הבייבי החדש. האווירה הייתה של פלייאוף. זה מה שסילבר חיפש, הוא רצה שלמישהו יהיה אכפת מ-20 המשחקים הראשונים של העונה. "כשהתחלנו אנשים שאלו: 'מה ייחשב בעיניך הצלחה'", אמר סילבר, "ועניתי שהכי חשוב הוא לראות את התחרותיות של השחקנים, ההתלהבות על הפרקט, התגובה של הקהל. קיבלנו את זה מעבר לציפיות".
בדמיונו רואה סילבר עתיד שבו טורניר אמצע העונה יהיה המקבילה של גביע המדינה המוכר באירופה, וקבוצות ממש ישאפו לזכות בדאבל. למרות ההתחלה הטובה, הדרך לשם כמובן מאוד ארוכה, כי מסורת כזו נבנית בהרבה שנים, בוודאי בארה"ב.
ולא שאין מה לשפר ולתקן, יש ויש. לא כל דבר שמגיע מאירופה מתאים לתרבות של ה-NBA. למשל, קביעת מיקום לפי הפרשי סלים הוא משהו שהמאמנים והשחקנים שונאים, גם כי זה הוביל לכמה רגעים לא נעימים שפשוט לא מוכרים להם. מאמן בוסטון ג'ו מאזולה נאלץ להסביר למאמן שיקגו בילי דונובן מדוע הסלטיקס שולחים את אנדרה דראמונד שוב ושוב לקו העונשין ביתרון 32. אף אחד ב-NBA לא רוצה להשפיל שחקן בן 30 שקולע בפחות מ-60 אחוז מהקו כשהמשחק גמור כבר מזמן. סילבר כבר הבטיח לשנות את זה.
והיה כמובן נושא צבעי המגרשים והיצירתיות הקצת מוגזמת שלהם. משטחים אדומים לגמרי הם אכן לא משהו שרופאי עיניים ימליצו לצופי טלוויזיה. אפשר להניח שהליגה לא תוותר על המשטחים האלה - בצדק, רובם נהדרים! - אבל כן תצטרך לעשות התאמות. ובכל מקרה המטרה הושגה: כולם דיברו על המגרשים. "לפעמים לא זכרנו שזה משחק בטורניר עד שראינו את המגרש", אמר לברון.
3 צפייה בגלריה
המשטח האדום היה קצת מוגזם. ג'ואל אמביד מנסה לחסום את גארט אלן
(צילום: AP Photo/Matt Slocum)
המבחן הגדול של הפורמט מתחיל בעצם עכשיו, והשאלה היא האם יש לטורניר רגליים אמיתיות כדי להפוך באמת למקבילת גביע המדינה. האם אוהדים יתרגשו לראות את הקבוצה שלהם מניפה בדצמבר גביע שהוא לא אליפות ה-NBA ביוני.
התשובות הסופיות יגיעו בעוד כמה שנים, אבל סילבר יודע טוב מאוד איך להעביר את השחקנים לצד שלו כמעט בכל החלטה גדולה שקיבל בעשור האחרון - לפעמים כל מה שצריך זה לקבוע שהפיינל-פור של הטורניר יהיה בלאס-וגאס. אף אחד לא אוהב את וגאס יותר משחקני NBA, וההזדמנות לבלות בה כמה ימים בדצמבר היא לבדה תמריץ גדול. אחרי שבוסטון הפסידה לאינדיאנה ברבע הגמר, ג'ייסון טייטום נראה כועס במיוחד. לא כי לא יזכה השנה בתואר שעדיין לא ברור איזו חשיבות יש לו, אלא כי "פאקינג רציתי לנסוע לווגאס".
ובגלל זה לברון ג׳יימס חושב שאדם סילבר גאון.
