קטש: "אנחנו האנדרדוג"
(ONE)
מכבי ת"א במונאקו, פרטיזן בלגרד במדריד. מי משתי הקבוצות האלו, אם תעלה לפיינל־פור היורוליג, תעשה זאת עם ניצחון במשחק החמישי בסדרת רבע גמר הפלייאוף? כל אחת מהן יכולה לרשום היסטוריה ולהיות הקבוצה הראשונה בתולדות היורוליג שמנצחת במשחק המכריע מחוץ לביתה. המאזן נכון להבוקר: אפס ניצחונות מול 16 הפסדים.
ניצחון חוץ זו משימה גדולה בפני עצמה. ראינו את זה לא מעט פעמים העונה עם מכבי ת"א. אבל ניצחון חוץ בפלייאוף עם כל הלחץ זו משימה עם דרגת קושי גבוהה יותר. בטח כשמדובר במשחק של הכל או כלום. ביורוליג זה עדיין לא קרה אבל ב־NBA זה קרה ב־28.4 אחוז מהמקרים.
יש אלמנטים שמסבירים את התופעה: לחץ, קהל ושיפוט ביתי. שחקני הקבוצה האורחת מגיעים אחרי טיסה, נמצאים במלונות מחוץ לבתים ולרוטינה הקבועה שלהם, אבל זה עדיין לא מסביר מאזן עגום שכזה, בעיקר כשמדובר בשחקנים שרגילים לאורח החיים הזה. כפי שמדגים המאמן (בגילומו של ג'ין הקמן) לשחקניו בסרט "ימים של תהילה": קווי האורך והרוחב דומים, היקף טבעת הסל דומה, קו העונשין נמצא באותו מרחק, וזה עדיין חמישה שחקנים מול חמישה שחקנים. אז למה לשחקני הקבוצה האורחת רועדות יותר הידיים?
אין פחד כלל
"זו תחרות הספורט הכי גדולה של הנסיכות מאז שיחקה קבוצת הכדורגל ב־2017 בחצי גמר הצ'מפיונס נגד יובנטוס", מספר העיתונאי אדריאן פאטו שיסקר הערב את המשחק עבור העיתון מונאקו מאטין. "יהיו באולם 5,000 צופים מתוך 36,000 תושבים בנסיכות. המועדון בנה לעצמו בסיס אוהדים שמרגיש שייכות וזהות. זכינו ביורוקאפ והגענו לגמר של הליגה הצרפתית, אבל הסדרה והמשחק הבא נגד מכבי זה הדבר הכי גדול שהיה פה".
"ממה שאני יודע אין ממש לחץ", ממשיך פאטו. "כולם רוצים לנצח וכולם מבינים שיש פה הזדמנות ממשית לעלות לפיינל־פור, אבל כולם זוכרים גם שזו רק השנה השנייה שלנו במפעל. אנחנו בעלייה, שתי סדרות מרהיבות נגד אולימפיאקוס ועכשיו מכבי רחשו לנו הרבה כבוד ביורוליג. אני חושב שצוות האימון לא עשה שום דבר מיוחד מאז שחזר מת"א. ההפך, הם הדגישו לשחקנים לשמור על הרוטינה, להתייחס לזה כמשחק רגיל".
יש פחד מכישלון, ממפח נפש בבית?
"אין פחד בכלל. הפחד היחיד הוא מזה שאנחנו ניתן למכבי יותר מדי כבוד. אנחנו חדשים במפעל, מכבי היא חלק מההיסטוריה שלו".
מה צוות האימון מדגיש כמפתחות למשחק?
"לחץ הגנתי בלתי פוסק, להעמיד את מכבי על הרגליים האחוריות. למנוע ממנה לייצר מומנטום ולגרום לה לרדוף אחרינו. צריך לעצור את ווייד בולדווין ולורנזו בראון, לשלוט ולהגביל את ההשפעה שלהם על המשחק כפי שקרה במשחק השלישי. יש למכבי הרבה שחקנים אחרים, אבל בלי שני אלו יהיה לה מאוד קשה לנצח. זו סדרה ממש מטלטלת. אי־אפשר לדעת מה יהיה".
כשהנפש מתרגשת
באופן כללי נראה ששחקניו של עודד קטש אוהבים להגיע כאנדרדוג, ודווקא כשהם בעמדה הפייבוריטית הם קורסים תחת הלחץ. אפשר היה לראות את זה בגמר גביע המדינה מול הפועל ירושלים וגם במשחק השלישי בסדרה שנערך בבית.
"סיפור העונה של מכבי וגם ספציפית של הסדרה מול מונאקו הוא סיפור מנטלי של פייבוריט מול אנדרדוג", מסביר המאמן המנטלי ארז לב, "כשמכבי עשתה הרבה החתמות גדולות בקיץ והגיעה ליורוליג כסוג של פייבוריטית, בטח בעיני עצמה, היא לא תיפקדה מספיק טוב ובגלל זה הייתה לה פתיחת עונה לא מספיק טובה. באיזשהו שלב הציפיות ירדו, היא נעה לכיוון האנדרדוג, ופתאום שיחקה בלי לחץ והתחילה לנצח. דבר דומה קרה בסדרה מול מונאקו".
"נכון שזה נתון היסטורי", אומר שחקן העבר ליאור אליהו, "אבל מכבי זו קבוצה היסטורית. וחלק מלהיות קבוצה היסטורית זה לרסק נתונים סטטיסטיים כאלו". אליהו, שהיה חלק מהסדרה האפית שבה הצהובים הפסידו במשחק החמישי בחוץ לפנאתינייקוס ב־2012, טוען כי "מכבי, בניגוד להפסד ביד אליהו, חייבת לייצר מומנטום של שש־שבע דקות, כמו שעשתה אחרי הפתיחה הטובה של מונאקו במשחק מספר 4. להראות נוכחות מיד בהתחלה זה קריטי כדי לא לרדוף אחרי קבוצה ביתית וכדי להוציא את האלמנט של הקהל. יש הרבה לחץ כי זה משחק של להיות או לחדול. אני זוכר שהייתי מאוד מפוקס, אבל יש גם יובש בפה וכאבי בטן".
הידיים רועדות?
"לא, אבל בהתחלה אתה לא מרגיש את הכדור ביד".
ואיך מתמודדים עם זה?
"אני יודע שיש לי קשר חזק בין הבטן לנפש, ואם הנפש מתרגשת, אז גם הבטן נהיית רגישה. השינה נהיית הרבה יותר חלשה, המון מחשבות, הרצון להצליח והרצון לא להיכשל הם לכאורה אותו דבר, אבל אתה נאבק ביניהם כל הזמן לפני ובתחילת המשחק. היו לי המון טקסים שעשיתי עם עצמי, לשמור על רוטינה כאילו שאני מתכונן למשחק ליגה הכי רגיל. במשחק עצמו אני משתדל לעשות פעולות הכי פשוטות בהתחלה, לקחת ריבאונד, למסור, ורק אחרי זה לעשות פעולות יותר מסובכות".
"לכל משחק יש חיים משלו", אומר יותם הלפרין. "במשחק חמישי בדרך כלל הלחץ הוא יותר על הקבוצה הביתית. כשאתה נכנס לסדרה גם אם אתה לא קולע, לא נראה טוב, אז תמיד במשחק החמישי אתה מבין שזה עכשיו או לעולם לא, זה יכול ללכת לכל הכיוונים. כששחקן עולה בסיטואציה כזו שאתה במרחק של משחק אחד מפיינל־פור יורוליג אז הוא לא ממש מסתכל על ההיסטוריה, אלא על הרבע והפוזשן הראשון ומנסה לראות איך המשחק מתפתח".
4 צפייה בגלריה
הניצחון שלו במשחק מספר 7 בגולדן סטייט בסדרת הגמר העביר אותו לסטרטוספירה אחרת. ג'יימס
(צילום: AFP)
לכתוב את האגדה
כשאתה משחק בחוץ אתה לא באזור הנוחות שלך, אתה עצבני, ויש אפילו אלמנט של פחד. "אתה יכול לתאר לעצמך מצב שבו אתה הולך לעבודה, ואתה חייב לתת תפוקה מעולה ולשמור על קור רוח מול אלפי אנשים ששונאים אותך ל־40 דקות ורק רוצים שתיכשל?", אומר פסיכולוג הספורט כריסטופר יוקמן, "ואם אתה לא מתפקד, אז כל העונה שלך יורדת לטמיון. אלו אווירה ולחץ לא נורמליים. קבוצות שמנצחות במשחקים הללו הן הקבוצות שיש להן את הסופרסטאר היותר גדול. מדובר בתנאי המעבדה שבהם נולדים סופרסטארים או שבהם הם כותבים את האגדות שלהם. לברון ג'יימס היה סופרסטאר עוד לפני 2016, אבל הניצחון שלו במשחק מספר 7 בגולדן סטייט בסדרת הגמר העביר אותו לסטרטוספירה אחרת.
"האמת היא שהרגעים המכריעים של המשחקים הללו הם דווקא לא כשהחמישיות הפותחות והסופרסטארים נמצאים על המגרש, אלא כשהם מקבלים מנוחה. סופרסטארים יתנו תפוקה דומה כמעט בכל מצב, שחקנים מחליפים הם שחקנים שהרבה יותר פגיעים לנתונים כמו קהל עוין".
"אחת הדרכים לדרבן שחקנים לקראת משחק פלייאוף מכריע בחוץ היא לטפח מנטליות של אנחנו נגד העולם", אמר פט ריילי לאחר משחק מספר 7 המכריע שבו התארחה קבוצתו ניו־יורק ניקס ביוסטון בגמר ה־NBA ב־1994. "מה שאתה לא אומר לשחקנים שלך הוא שברוב המקרים העולם הרבה יותר חזק". ריילי הוא מוטיבטור עצום. הניקס הפסידו במשחק.
