מעבר לעומק הרוטציה, מידת הכשירות, החוזק המנטלי, המצ' אפים ויכולת האימון - מה שעוד יכריע את הפלייאוף הזה הוא מידת הבגרות. הלילה (בין חמישי לשישי) קיבלנו עוד הוכחה שג'ייסון טייטום, הכוכב של בוסטון, הוא שחקן עצום שכבר מימש את הפוטנציאל שלו, אבל נשאר סוג של נער מתבגר בכל מה שקשור לאופי, וליכולת לראות קבוצה בצרה, במצוקה, לעשות פסק זמן, ולקחת את המשחק על הגב שלו. כוכב הניקס ג'יילן ברנסון מוכיח השנה שיש לו את זה. טייטום, לעומת זאת, כבר כמה שנים ברציפות מראה בפלייאוף שאין לו את החוזק הזה. הוא לא זכר אלפא בכדורסל. הוא יצרן נקודות פנטסטי ואתלט על. אבל הוא לא זכר אלפא. וכדי לזכות באליפות אתה חייב זכר אלפא.
אחד הדברים היפהפיים בפלייאוף של העונה זה ההתבגרות של קיירי ארווינג. הכישרון שלו אף פעם לא עמד בסימן שאלה. יש הסכמה מקיר לקיר שאף אחד לא שולט בכדור כמוהו ושאף אחד לא מסיים ליד הסל כמוהו, אבל הוא תמיד היה תאונה שרק חיכתה לקרות. השנה הוא נרגע, הוא נותן ללוקה דונצ'יץ' להוביל, ומשתלט על משחקים כשצריך. ובכלל, דאלאס היא אולי הסיפור הכי מרתק בפלייאוף: שני הכוכבים הראשיים שלה הם שחקנים שלא ממש ידועים ביכולות ההגנתיות שלהם, אבל ההחתמות שביצעה במהלך העונה עיצבו והגדירו אותה כקבוצת הגנה. ארווינג ודונצ'יץ' לא התמרדו, לא ניסו לשנות את ההגדרה החדשה. הם פשוט התחילו לשחק הגנה הרבה יותר מחויבת.
אוקלהומה תעבור בפלייאוף הזה מבחן בגרות. היא טובה מספיק מקצועית, אבל מנטלית היא צריכה ששיי גילג'ס אלכסנדר יעשה את מה שטייטום אמור לעשות בבוסטון. ככה גם דונובן מיצ'ל בקליבלנד. רק את מינסוטה צריך להוציא מתוך הדיון על בגרות. אל תאמינו למה שכתוב בתעודת הזהות של אנתוני אדוארדס, הוא נולד בן 30.
מתכון כמעט בטוח לניצחון
בחמשת משחקי הפלייאוף הראשונים שלה, ההגנה של אוקלהומה אפשרה ליריבה רק 453 נקודות, קצת יותר מ-90 למשחק. בלי מקסי קלבר ועם דונצ'יץ' על ברך ורבע, לא הייתה שום סיבה לחשוד שדאלאס תתפוצץ עם 119 נקודות. אבל זה בדיוק מה שקרה.
אוקלהומה הימרה: היא סגרה את הצבע ונתנה לדאלאס לזרוק שלשות. דאלאס קלעה 18 מהן באחוזים נהדרים (18 מ-37) , וזה עוד בערב מאוד אנמי של ארווינג. אבל יש סטטיסטיקה אחרת שהכריעה את המשחק. דאלאס הייתה במקום הרביעי בליגה מבחינת איבודי כדור בעונה הרגילה, עם 12.52 למשחק בלבד. אוקלהומה הייתה במקום הראשון בליגה מבחינת איבודי הכדור של היריב, כשהכריחה 16.7 כאלה למשחק. דאלאס ניצחה הלילה כי היא איבדה רק 10 כדורים במשחק חוץ. אם תוסיפו לכך את העובדה שהיא מסרה 30 אסיסטים, תקבלו מתכון כמעט בטוח לניצחון קריטי.
החולשה המסתמנת של בוסטון
אין לי ספק שבוסטון תעבור את קליבלנד, ואני גם די בטוח שהיא תגיע לגמר. אבל כבר ברור שההיעדרות של קריסטפס פורזינגיס היא משמעותית, פחות בהתקפה אלא דווקא בהגנה. הלטבי הוא שומר בינוני ביום טוב, אבל הגודל ובעיקר האורך שלו הופכים אותו לשחקן ששומר על הטבעת, וההיעדרות שלו הפכה את רחבת העונשין של הסלטיקס לטיילת. שם בדיוק השתלט מיטשל על המשחק בחצי השני. אני חושב שבכל שלב, כמו קילוף של בצל, כל יריבה של הסלטיקס תחשוף עוד חולשה שלה. כשהיא תגיע חשופה לגמר נגד נציגת המערב, השמיכה שלה כבר תהיה קצרה מדי.