כחצי שנה לאחר שנגעה בפיינל־פור של היורוליג, אך הודחה בסופו של דבר בידי פנאתינייקוס ברבע גמר הפלייאוף, מכבי ת"א תפגוש הערב (שלישי, 21:15) שוב את הקבוצה שניצחה אותה בסיום אותה סדרה דרמטית והמשיכה עד לזכייה בגביע. הרבה דברים השתנו מאז, אך המשמעותי ביותר הוא שלורנזו בראון, מי שהיה הכוכב והמנהיג של הצהובים בשתי העונות הקודמות – ילבש הפעם את מדי היריבה.
תמיר בלאט, רוקאס יוקובאיטיס, סייבן לי – כל אחד מבין השלושה הראה ניצוצות של מי שעשוי לרשת את תפקידו של בראון כבעל הבית בקו האחורי של האלופה הישראלית, אך פציעות (בלאט ויוקובאיטיס), חוסר יציבות (יוקובאיטיס ולי) ומחסור באימונים עקב חוסר נכונות להגיע ארצה (לי) לא איפשרו לאף אחד מהם באמת לתפוס פיקוד. מה גם שאחרי שנתיים באמת נפלאות, בראון השאיר נעליים גדולות לכל מי שיגיע אחריו.
עונתו הראשונה של בראון הייתה מהחלומות. כזו שבמכבי ת"א, ואולי אפילו הוא, לא פינטזו עליה. ממוצעיו ביורוליג עמדו על 16.4 נקודות (הגבוה ביותר שלו בכל שנותיו במפעל) לצד 5.5 אסיסטים למשחק, והיה ברור לכולם שגם אם הוא חלק מצמד הכוכבים בראון־בולדווין – הוא האיש שאצלו עודד קטש שם את המפתחות.
גם בעונה שלאחר מכן, במהלכה סבל מפציעות ומחוסר יציבות, הוא השווה את ממוצע האסיסטים הגבוה ביותר בקריירת היורוליג שלו (6.1) וקלע 13.2 נקודות למשחק. מעבר לכך, במאני טיים הוא הגיע בענק, כאשר זכורה תצוגת השיא שלו במשחק הפליי־אין נגד באסקוניה.
יחד עם בראון מכבי ת"א חזרה להיות קבוצה שיכולה לנצח כל יריבה ובשתי העונות איתו היא הייתה כפסע מחזרה לפיינל־פור, דבר שהיא לא הייתה באזור החיוג שלו מאז שהיורוליג עברה לפורמט של ליגה. אחרי שנים, פתאום היה למכבי מנהיג בקו האחורי שעם כל הכבוד לסקוטי ווילבקין – עושה את אלה שמשחקים לצידו טובים יותר.
3 צפייה בגלריה
איתו, מכבי ת"א חזרה להיות קבוצה שיכולה לנצח כל יריבה. בראון
(צילום: Dragan Tesic and Djordje Kostic)
בראון, בדומה לווייד בולדווין, החזיק בחוזה לעונה נוספת במכבי ת"א, אך כפי שהעיד בריאיון לאתר "יורוהופס", מלחמת חרבות ברזל גרמה לו לקבל את ההחלטה לא להישאר. לא הייתה לו בעיה למצוא קבוצה שתקפוץ על המציאה, ובסוף הייתה זו פנאתינייקוס ששילמה עבורו 600 אלף יורו אחרי שטעמה מנחת זרועו בסדרת רבע הגמר.
הרכז בן ה־34 שיחק בעונת 2020/21 בפנרבחצ'ה, כך שהוא יודע מה זה להיות חלק ממועדון צמרת ביורוליג, אך אז הוא היה שחקן משני יחסית (פתח בחמישייה ב־12 פעמים מתוך 37 משחקים) והעונה הוא הגיע אחרי שמיצב את עצמו כאחד הגארדים הבכירים במפעל וגם אחרי שכיכב במדי נבחרת ספרד בזכייה ביורובאסקט 2023 ובהשתתפות בטורניר האולימפי בקיץ האחרון.
בניגוד למכבי ת"א, בראון לא הגיע כדי להיות בעל הבית הבלעדי של פאו, אלא לתפוס את המושכות לצד ולפעמים אפילו כגיבוי לקוסטאס סלוקאס וקנדריק נאן. לצד הופעות טובות שהזכירו את הימים בצהוב, הוא סיים פעמיים ללא נקודות, כשבאחת הפעמים האלה, נגד ריאל מדריד, הוא שיחק 3:39 דקות בלבד. מאמנו, ארגין עתמאן, הסביר זאת בכך ש"לורנזו וסלוקאס לא יכולים לשחק יחד". עתמאן גם לא חסך בביקורת על היכולת ההגנתית שהציג בראון נגד פאוק סלוניקי בליגה היוונית, ומכאן אפשר לראות עד כמה בניגוד לימיו במכבי ת"א – המקום לטעויות מבחינתו קטן עד לא קיים.
כעת, אחרי שבמחזור הקודם ביורוליג סיים עוד משחק ללא נקודות – הפעם נגד אולימפיאקוס השנואה (נגדה דווקא הצטיין בליגה) – בראון מגיע למשחק נגד האקסית כשיש לו הרבה מה להוכיח, גם לקבוצתו וגם לעצמו. אבל לא למכבי ת"א. היא יודעת היטב למה הוא מסוגל.
פורסם לראשונה: 01:30, 12.11.24
