בשנייה הראשונה שראיתי מה קיבלה פילדלפיה בטרייד על ג'יימס הארדן, הייתי בהלם. זה הכל? על הארדן? אבל אחרי שהמידע התברר, התחושה שזה טרייד שטוב לשני הצדדים, ויודעים מה: בכלל לא ברור מי המרוויחה הגדולה - פילי או לוס אנג'לס קליפרס.
נתחיל בקליפרס. ראיתי אותם לפני כמה ימים. האמת, אחת הקבוצות היותר מהנות לצפייה. קוואי לנארד ופול ג'ורג' עשו הכל מהכל, ראסל ווסטברוק נע הרבה וקיבל מהם מסירות בדרך להטבעות קלות, או שחדר והוציא להם כדורים. כדורסל כיפי. אבל היה ברור שזו לא קבוצה לאליפות. היה חסר שם עוד כוכב וגם די היה ברור שהעניין עובד על זמן שאול: בשלב כלשהו מישהו ייפצע, כנראה לנארד, ואז הכל יקרוס ויסתיים בעוד אכזבה.
אז מה יש שם עכשיו? ראשית, אפשרות לתת לכוכב לנוח בלי לצנוח לבינוניות. זה נכון מבחינת חלוקת דקות בתוך המשחק וזה נכון מבחינת העונה כולה, כשיהיה צורך בחלוקת עומסים וכאשר יהיו פצועים. שנית, יש שם הרבה כוח אש. המון. לצד השלושה שצוינו קודם לכן, הקליפרס הצליחו לשמור על טרנס מאן, נורמן פאוול ובונז היילנד. עם הארדן, תמיד יהיה מי שיקלע שם.
שלישית, פי.ג'יי טאקר הגיע גם, ולקבוצה הזאת הוא נכס. כרגע מי שנושא במשימות ההגנתיות הקשות הוא קוואי. אבל לקוואי יש כוחות מוגבלים. כבר הרבה שנים הוא לא שחקן שיכול לסחוב עונה שלמה אם הוא צריך לשחק במלוא האינטנסיביות בשני צידי המגרש. כשטאקר יופקד על השחקן הכי טוב של הקבוצה השנייה, ובמקרה שלו לא משנה באיזו עמדה השחקן הזה משחק כי הוא יודע לנטרל את כולם, קוואי יוכל להתמקד בצד ההתקפי ולנהל טוב יותר את מאגרי האנרגיה שלו. מאחר שהמטרה הכי חשובה של הקבוצה הזו היא להביא אותו בריא ורענן לפלייאוף, זה מאוד משמעותי.
אבל זה החלק הברור. רובכם שואלים בוודאי: אבל למה האירוע הזה טוב לפילדלפיה? אז ככה: ראשית, הם נפטרו משחקן שלא רוצה לשחק אצלם. אז בעצם במידה מסוימת הם נתנו כלום. שנית, הם נתנו שחקן מבוגר עם היסטוריה של בעיות אישיות. אין שוק מי יודע מה גדול לכאלה, בעיקר עם חוזה מכביד. מעבר לכך, הארדן שחקן איטי, שרוצה את הכדור אצלו כל הזמן, ודי תוקע את המשחק. כשהוא במגרש אין מתפרצות שבהן מעורבים אחרים. הוא אולי לוקח את הכדור באחד על אחד (או אחד על שלושה) במגרש פתוח ויוצר ככה נקודות (והוא כנראה אחד הגדולים באספקט הזה), אבל הוא לא יטיס את האחרים במסירות מהירות במשחק המעבר. וזה בדיוק הסגנון שלא מתאים למי שנמצא איתו בקו האחורי, טייריס מקסי, שהוא איש מהיר שאוהב לדחוף את הקבוצה קדימה, וגם לא לטוביאס האריס הנייד.
מערך חזק
המחשבה של פילדלפיה כשהביאה את הארדן הייתה ברורה. יחד עם אמביד זה ייצור מערך של אנשים חזקים, שקשה לשמור עליהם, והם ידרסו את דרכם פנימה וירמסו את ההגנות. בפועל, הקבוצות המהירות היו גדולות על הסיקסרס. הסגנון הזה יכול לעבוד כשיש לך קו קדמי חזק, גבוה ומוכשר כמו בדנבר, עם ניקולה יוקיץ', מייקל פורטר ג'וניור ואריק גורדון, אבל לא כשיש לך גבוה רציני אחד.
וזה מביא אותנו לעוד רווח של פילדלפיה. טאקר הוא אגדי, אבל הוא נמוך. וכך נוצר מצב פרדוקסלי שבו קבוצה של ג'ואל אמביד נחותה לפעמים בריבאונד ובהגנה על הטבעת לעומת יריבות עם שחקן ציר קטן ומוגבל בהרבה. בפילדלפיה החליטו לפני הרבה שנים שטוביאס האריס יהיה השחקן שלהם בעמדה מספר 4. זה נעשה מטעמים התקפיים וכדי לרווח את הצבע לאמביד. אבל בגודל האריס מתאים לעמדה 3. טאקר הוא בכלל פורוורד נמוך, והשילוב של השניים גרם לכך שפשוט חסר היה שם גובה. לא היה שם עד עכשיו שחקן אתלטי בעמדה מספר 4 שייקח ריבאונד באופן סדיר וישמור על שחקנים פיזיים בעמדה הזו. טאקר אמנם ידע למנוע מהיריבים לחדור ולקלוע, אבל הוא לא יכול היה לעצור אותם מלטייל מתחת לסל.
התוספות של רוברט קובינגטון, שהוא די תואם האריס; ניקולה באטום, שהוא שחקן גבוה לעמדה שלו; ואפילו מרכוס מוריס הוותיק, שיכול לקלוע מבחוץ ולהוסיף אגרסיביות מתחת סל - כל אלה יכולות לשפר מאוד את ההגנה באזור הצבע ואת הריבאונד. קובינגטון הוא גם שחקן מהיר ונייד בהרבה מטאקר, מה שיאפשר לסיקסרס לרוץ יותר. כאמור, זה סגנון שיתאים למקסי, למלטון שמאייש את העמדה 2, ולהאריס. כשאתה יכול גם להשיג סלים קלים וגם להפעיל את אמביד כשהכל נתקע, מצבך לא רע.
פילי לא קבוצה לאליפות
מצד שני, ברור שהסיקסרס לא נמצאים היכן שהם רצו להיות כשהחתימו את הארדן. חסר שם עדיין כוכב כדי לקחת אליפות. אז האם הם טעו? כאן אנחנו נכנסים לדיון פילוסופי. אחד הרכיבים החשובים שהם קיבלו אלה בחירות דראפט טובות, ובעיקר אפשרות להחליף בחירות בעתיד עם הקליפרס - בשנים שהקבוצה מלוס אנג'לס כבר תהיה כנראה די חלשה לאור הגיל של כוכבי הקבוצה הנוכחיים. זה כנראה מבטיח לפילדלפיה שהיא לא תיפול לעליבות בעשור הקרוב, אלא תהיה לפחות קבוצה סבירה. אז מצד אחד אפשר להגיד: את מי זה בכלל מעניין? הרי אף אחד לא זוכר את הקבוצה שסיימה במקום החמישי בעונה כלשהי. השאיפה היחידה שצריכה להיות למועדון היא לקחת אליפות, וכרגע זו לא קבוצה לאליפות.
אחרים יגידו שיש משמעות להמשכיות ב-NBA, שמועדון מוביל לא יכול להרשות לעצמו להפוך לנמושה – וזה מה שפילדלפיה הייתה יותר מדי שנים. האוהדים פשוט לא יסלחו על עוד שנים מביכות כאלה. בנוסף, בחירות דראפט הן מטבע עובר לסוחר. בהחלט יכול להיות שדריל מורי ישתמש בהן כדי להמשיך לבצע מהלכים שיחזקו את הקבוצה עוד העונה.
בשורה התחתונה, לנו, כחובבי כדורסל, אין מה להתלונן: אין דבר מסתורי יותר מקבוצה של גלקטיקוס מבוגרים. זה יכול להיגמר באופן הירואי, זה יכול להיות גם פלופ נוראי. כך או כך - נוספה עוד קבוצה שאסור להחמיץ את משחקיה. זה טוב לליגה, טוב לקהל, וכיף עבור כל מי שאוהב כדורסל.
