כמו הסופרבול, טורניר אליפות המכללות בכדורסל - March Madness בשמו המיתולוגי - הוא אירוע שיוצא מגבולות הספורט בארה"ב. אמנם לא נוצץ או יקר באותה מידה, אבל מלא בנשמה מהסוג שהסופרבול יכול רק לחלום עליו. ספורט המכללות הוא המקום בו האמריקאים נותנים לאוהד האירופאי-דרום אמריקאי-אפריקאי-מזרח תיכוני שבהם לצאת החוצה. האווירה, הרעש, העידוד, הכל כל כך שונה מהליגות המקצועניות.
אהדת מכללות היא גם הנאמנות האמיתית היחידה בספורט האמריקאי. לא חשוב לאן החיים לוקחים אדם ברחבי היבשת הענקית, הוא תמיד נשאר אוהד המכללה שלו. אז כש-64 מכללות נכנסות לחודש אחד של טורניר נוקאאוט שמוביל לפיינל-פור, כל שאר ענייני הספורט באמריקה זזים לצד. וכשכל משחק יכול להיות האחרון של נער במכללה שלו, זה מתכון בטוח להפתעות גדולות, סיומי משחקים מטורפים והרבה מאוד דמעות צעירות.
4 צפייה בגלריה
המועמדת המובילה לזכייה שנייה ברציפות באליפות המכללות. שחקני קונטיקט חוגגים
(AP Photo/Mary Altaffer)
אלופת השנה שעברה, אוניברסיטת קונטיקט, היא המועמדת המובילה לזכייה נוספת ב-March Madness שיצא לדרך אתמול. זה כמובן לא אומר כלום - הרי המשפט 'במשחק אחד הכל יכול לקרות' לא הפך במקרה לקלישאה - אבל להאסקיז היו העונה רגעים בהם נראו כמו קבוצה שיכולה להתמודד על מקום בפליי-אין של המזרח ב-NBA. אם לא תקרה להם קטסטרופה, הם אמורים לפחות להגיע לפיינל-פור ומשם אולי לזכייה שישית באליפות ה-NCAA.
וגם אם לא יזכו בה, זה לא ישנה את העובדה שמדובר באימפריית כדורסל מכללות, שכמה מהאבות המייסדים שלה היו ישראלים. את הקריירה של דורון שפר בקונטיקט כולם עוד זוכרים, בעיקר כי ממש ראינו אותה בטלוויזיה, אבל אם תסתובבו בקמפוס בעיר הכפרית הקטנה סטורס, כ-150 קילומטר מדרום לבוסטון, תוכלו לשמוע את הקירות לוחשים שם אחד: נדב הנפלד.
כמו אלביס והביטלס
אוניברסיטת קונטיקט, יוקון, אוניברסיטה ציבורית מוערכת מבחינה אקדמית, נוסדה ב-1881 ושיחקו בה כדורסל כמעט מההתחלה, אבל אף אחד לא שם לזה לב. לקח מאה שנה לשנות את זה. כמו כל סיפורי האגדה, גם זו התחילה לגמרי במקרה. השנה היתה 1989, ונדב הנפלד, בן 21, שגדל ב-א.ס. רמת השרון לפני שעבר להפועל גליל עליון והוביל אותה לזכייה בגביע המדינה, החל לבדוק את האפשרות לנסוע ללמוד ולשחק במכללה בארה"ב.
הוא לא היה הישראלי הראשון שעושה זאת - מיקי ברקוביץ', למשל, שיחק במכללת נבאדה-לאס וגאס - אבל נדב הנפלד היה משהו שונה. חד-קרן. שחקן הגנה מהסוג שאירופה לא ראתה עד אז, עם איי.קיו כדורסל שהיום היו משווים אותו לזה של ניקולה יוקיץ'. מצד שני, בכל זאת רמת השרון וגליל עליון בישראל. הנפלד שלח מכתבים לעשרות קולג'ים, ולא יצא מזה כלום.
הישועה הגיעה ממקום אחר. המאמן היהודי-אמריקאי מרווין קסלר - זכר מאמן מיוחד ואדם מיוחד עוד יותר לברכה - שהכיר בערך כל שחקן בעולם, התקשר למאמן קונטיקט, ג'ים קלהון, ואמר לו שהוא חייב לנסוע לראות את 'לארי בירד של ישראל'. נדב היה הרבה דברים טובים, אבל הוא לא היה לארי בירד. מאידך, יחסית לשמות התרבותיים שהוא עוד יושווה אליהם בהמשך, 'לארי בירד של ישראל' היה כמעט כינוי מאופק. קלהון אכן נסע לישראל וראה את הנפלד במשחקי המכביה. לא בדיוק ליגת הביג-איסט, אבל קלהון היה מאמן גדול ומה שראה הספיק לו.
שנים אחר כך, בראיון ל'ידיעות אחרונות', אמר קלהון: "התאהבתי בנדב תוך שניות ואחרי שיחה אחת גם ידעתי שהוא ישנה את הקבוצה. הוא הביא שקט נפשי ואפס אנוכיות למערכת שמורכבת מילדים בני 18 שחולמים על ה-NBA, והתכונות האלה לא תמיד נמצאות אצלם. הוא עדיין אחד השחקנים החכמים ביותר שאימנתי. הוא ראה מהלכים קדימה, היו לו עיניים בגב, היו לו תכונות נדירות מאוד".
הנפלד אכן החליט לנסוע לעיר קטנה במרכז מדינה שהיא בעיקר חדר השינה של ניו יורק מצד אחד ובוסטון מצד שני. קונטיקט הוציאה מתוכה מוחות גדולים, פוליטיקאים ושופטים, אבל עד אותו רגע לא היה לה שום דבר ספורטיבי להתגאות בו. כמה חודשים מאוחר יותר, זה השתנה לגמרי. הנפלד סיים את העונה עם ממוצעים של של 11.6 נקודות, 5.6 ריבאונדים, 2.8 אסיסטים ו־3.7 חטיפות למשחק, כולל שיא חטיפות לפרשמן במכללות (138), ונבחר ל-'רוקי השנה' בביג-איסט. את העונה הרגילה סיימה קונטיקט במאזן 5:24, לפני שזכתה לראשונה בתולדותיה באליפות הביג-איסט, והמשיכה עד שמונה הגדולות ב-March Madness.
שחקני ההאסקיז הפכו לכוכבי רוק, אבל זה היה הרבה לפני האינטרנט והסמארטפונים. אז מצד אחד לא היתה היציאה מפרופורציות שאנחנו כל כך רגילים לה היום, אבל מאידך פוספס הייפ מוצדק לגמרי. הכי קרוב שעם ישראל הגיע להבנת המאניה סביב מי שקיבל את הכינוי Nadav the Dove, היה כשערוץ 1 שלח את יאיר שטרן המיתולוגי לסטורס, כדי שאפשר יהיה לשמוע את הכרוז שואג: "מרמת השרון, איזראל, נדב הנפלד!".
שטרן חזר עם כתבה שכללה סטודנטיות אמריקאיות מצחקקות על כמה נדב "חמוד", אבל גם מבהירות שהוא "שומר מצוין וחוטף כדורים". כל אמא יהודיה באמריקה רצתה לשדך אותו לבת שלה; שירות הקל"ב שלו קיבל שדרוג ליחידה קרבית; והתקשורת, במעודנות אמריקאית, השוותה את הטירוף סביבו לאלביס פרסלי והביטלס.
ופתאום הכל נגמר.
שברון הלב והפריחה אחריו
כיאה ל-March Madness, הפנטזיה של ההאסקיז התפוצצה תוך אלפית שניה. בדיוק בסוף השבוע הזה לפני 34 שנים, שיחקה יוקון נגד מכללת דיוק על הכרטיס לפיינל פור. 2.6 שניות לסיום ההארכה עשה כריסטיאן לייטנר - ששנה אחר כך נבחר שלישי בדראפט והיה השחקן ה-12 ב'דרים טים' המקורית באולימפיאדת ברצלונה - את מה שהפך אותו לאחד משחקני המכללות השנואים בכל הזמנים: קלע סל ניצחון מפרק לב.
(סל הניצחון של כריסטיאן לייטנר נגד קונטיקט ונדב הנפלד)
הפגנת רגשות במגרש היתה משהו שהנפלד כמעט בז לו, אבל עכשיו הוא נותר עומד על הפרקט, לא באמת נלחם בדמעות. בקיץ החליט לחזור לישראל ולחוזה גדול במכבי ת"א. קונטיקט - המדינה, לא רק האוניברסיטה - נותרה שבורת לב, והשאלה מה היה קורה אם נדב הנפלד היה חוזר לעוד עונה במכללה, שייכת לפנתיאון ה'מה אם'.
אחר כך כבר באו לקונטיקט דורון שפר וריי אלן, ריצ'רד המילטון וקמבה ווקר, אנדרה דראמונד וקארון באטלר. היא זכתה בחמש אליפויות מאז 1999, והאפקט זלג גם לכדורסל הנשים באוניברסיטה, שהנבחרת שלה זכתה ב-11 אליפויות וגם בה שיחקה ישראלית - אורלי גרוסמן, שהגיעה לפיינל-פור.
הכדורסלן הישראלי עשה דרך ארוכה מאוד מאז נחת נדב הנפלד בחורף של קונטיקט. היום הוא כבר ב-NBA, הוא משחק בקבוצות צמרת באירופה, הוא לא צריך לשלוח מכתבים למכללות ולבקש שיבואו לראות אותו. אבל גם היום, אין עוד ישראלי שיכול להסתכל על מעצמת כדורסל מכללות, ולדעת עמוק בלב שהיא עומדת לא מעט על כתפיו.
פורסם לראשונה: 18:01, 22.03.24
