ביחס למה שהוא עושה בזמן האחרון, לברון ג'יימס לא היה בשיאו אתמול לפנות בוקר: הלייקרס הפסידו 131:126 בניו־אורלינס, והמלך הסתפק ב־27 נקודות באחוזים יבשים – 10 מ־22 מהשדה, 1 מ־7 משלוש. אל־איי עוד לא גמורה למרות שהיא שקועה במקום ה־13 במערב, אבל זה נראה די רע מבחינתה. בדרך כלל, אחרי משחקים כאלה, הסיכוי ההולך וקטן שלה להגיע לפלייאוף עומד בראש הדיון, רק שהפעם זה היה אחרת – מעל הכל כולם חזרו על המספר 36.
36 – זו כמות הנקודות שחסרה ללברון כדי לשבור את אחד השיאים הבלתי אפשריים בתולדות הספורט ולהפוך למלך הסלים בכל הזמנים של ה־NBA. כשקארים עבדול־ג'באר פרש מכדורסל ב־1989, זה אפילו לא היה מצחיק לחשוב שמישהו יכול לדגדג את הנתון הזה, 38,387 נקודות. זה מסוג השיאים שטום בריידי שפרש סופית־סופית־סופית בשבוע שעבר השאיר מאחוריו בפוטבול ואין באמת דרך לדמיין אותם נמחקים. אבל זה קטן על לברון.
3 צפייה בגלריה
36 – זו כמות הנקודות שחסרה ללברון כדי לשבור את אחד השיאים הבלתי אפשריים בתולדות הספורט
(צילום: AP)
המסלול עבר מ"הילד הזה לברון עוד יוכל לשבור את השיא", דרך "עוד כמה שנים הוא ישבור את השיא", אל "וואו, עוד מעט הוא שובר את השיא", ועד המצב הנוכחי – ניסיונות להעריך מתי בדיוק זה יקרה. לאור העובדה שבינואר הוא קלע יותר מ־36 נקודות בשישה מקרים שונים, יש סיכוי מצוין שהוא לא יפרוס את מה שנשאר לו לתשלומים ויגמור את הכל במכה אחת מול אוקלהומה סיטי בין שלישי לרביעי. מי שהשקיע בכרטיס דווקא למשחק הבא בתור מול מילווקי (את שניהם יארחו הלייקרס), יקווה שלברון ייתקע איפשהו בדרך מול הת'אנדר ויגמור את המשימה רק מול יאניס אנדטוקומבו.
מתאמן על סקייהוק
כאמור, השיא יישבר וזו כבר עובדה מוגמרת, אבל כל הדברים הפתוחים שמסביב עדיין מטריפים את האמריקאים, וזה בא לידי ביטוי בשתי צורות. שתיהן, באופן לא מפתיע, קשורות לכסף. באתרי מכירת הכרטיסים יש עדיין כמה מקומות די גרועים לצמד המשחקים, כאלה שצריך צוות של 669 כדי להגיע אליהם, בסביבות 400 דולר. כרטיסים ברמה טובה יותר כבר הגיעו ל־2,000 דולר. באתר "סטאבהאב" כבר יש שני כרטיסים, במקומות הטובים ביותר על הפרקט, שעומדים למכירה עבור 200 אלף דולר לפני דמי טיפול. זו לוס־אנג'לס, מישהו ישלוף בלי בעיה צ'ק בסכום הזה בשביל הזווית הטובה ביותר להיסטוריה, בשביל לומר שלברון הזיע עליך בזמן שהשאיר את קארים מאחור.
ויש כמובן את זווית ההימורים. בארה"ב יצירתיים בקטע הזה, אבל הפעם הם עלו לרמה חדשה. השאלה הבוערת ביותר היא איך לברון ישבור את השיא, כלומר, באיזה סוג של זריקה: כרגע היחס הטוב ביותר הוא לליי־אפ, ואחריו שלשה, "אחר", זריקת עונשין והטבעה. על ה"אחר" הזה שווה להתמקד: כשקארים עקף את ווילט צ'מברליין ועלה למקום הראשון בכל הזמנים, הוא עשה את זה עם המהלך המזוהה איתו, סקייהוק, זריקת הוו האימתנית שנחתה מגובה רב לטבעת. כלי התקשורת המסקרים את הלייקרס כבר מדווחים כי לברון מתאמן פה ושם על הזריקה הקשה הזו, וההערכה היא שיש סיכוי שבתור מחווה לקארים הענק, הוא ינסה להשיג כך את הנקודות שוברות השיא. משהו בסגנון ערן זהבי חוגג כמו מוטל'ה שפיגלר אחרי שעקף אותו בטבלת כובשי נבחרת ישראל.
שיא, ובחזרה למציאות
המסיבה הזו תיגמר מהר. הסל ייקלע והמשחק ייעצר לכמה דקות. הכרוז יגיד משהו, לברון יבכה וידבר גם הוא למיקרופון, הקהל יתחרפן, שחקני היריבה ימחאו כפיים. אחד מהם ייכנס גם הוא להיסטוריה בתור מי שלברון קלע עליו את הנקודות ששברו את השיא. תוך מספר ימים לברון יחזור למציאות העגומה של קבוצתו הקורסת, שלא רוצה לבזבז עוד עונה בה אנתוני דייויס והוא משחקים יחד ולא מוצאת דרך לנצח.
אבל הרגע עצמו יהיה נצחי, וגם מתועד ומצויץ ומדובר הרבה יותר מזה של קארים. ואז לברון, שמתכוון לשחק עוד כמה שנים בשביל לחפש עוד אליפויות, ירים מחדש את הכדור ויצלוף עוד ועוד, להתרחק עוד קצת, כדי שברגע שיפרוש, אף אחד לא יחלום על ההישג הזה.
עוד בליגה. וושינגטון ספגה תוך 24 שעות שני הפסדים אחרי שאיבדה יתרון גדול. פלוס 20 נקודות לא הספיק לה מול פורטלנד בין שישי לשבת, ואתמול היא כבר הובילה ב־23 הפרש בברוקלין וספגה 125:123, מה שהוריד אותה למקום ה־11 במזרח. דני אבדיה, שקלע רק 2 נקודות מהקו מול פורטלנד, התאושש עם הופעה מצוינת של 23 נקודות (כולל 4 מ־9 משלוש), 6 ריבאונדים, 4 אסיסטים ו־4 חטיפות, אבל בלי בראדלי ביל וקייל קוזמה שנפצע ברבע השני, הוויזארדס לא עמדו בקצב בדקות הסיום. גם ברוקלין שיחקה ללא כוכביה, אבל שני גארדים מחליפים התעלו עם שיאי קריירה – קאם תומאס קלע 44, אדמונד סאמנר 29.
