לוקה דונצ'יץ' הוא גאון כדורסל. אני מודה על היום שבו זכיתי לראות אותו משחק, עוד במדי ריאל מדריד, ואין ספק שכבר היום הוא בין השחקנים הטובים בעולם. אבל כמו שאמר פעם דוד בן ב"ספיידרמן": עם כוח גדול באה אחריות גדולה. האם העדויות שמצטברות בימים אלה מלמדות שהכוכב הסלובני פעל באופן אחראי באליפות אירופה שהסתיימה לאחרונה? קשה לומר כך.
למעשה סימן בולט לבעיות מקצוענות צץ כבר באוגוסט, בדיווח קטן ב-Süddeutsche Zeitung הגרמני, שלפיו שדונצ'יץ' שיחק בקלפים, שתה קולה ועישן סיגריה לפני המשחק מול גרמניה במוקדמות גביע העולם. זה הסתיים בהפסד 90:71, כשדונצ'יץ' קולע 23 נקודות. ביורובאסקט לוקה אמנם נקם בגרמנים על ההפסד הזה, אבל הדיווח ההוא היה נורת אזהרה ראשונה.
מאמן נבחרת צ'כיה, ננו גינזבורג, נתן הצצה לאופן שבו הכוכב הסלובני התנהל באליפות אירופה. "צריך לראות את לוקה במלון, הוא דוגמה איך לא להיות שחקן כדורסל", סיפר בריאיון לערוץ הספורט. "הוא אוכל, שותה ומעשן נרגילה. ב-14:00 הוא בא למגרש, נותן לכולם להתחמם, וב-15:30 הוא מתחיל לפרק אותך".
המאמן הישראלי היה מבודח כשהוא סיפר על כך, אבל האמת היא שזה די מטריד. נבחרת סלובניה הגיעה ליורובאסקט כאלופה המכהנת ועם תקוות גדולות לשמור על התואר. דונצ'יץ' ראה את הפייבוריטיות הגדולות, סרביה ויוון, הולכות הביתה – ובמקום להנהיג את הנבחרת בדרך להישג, מתברר שהוא וחבריו בילו ושתו עד 5 לפנות בוקר בלילה שלפני המשחק מול פולין. כנראה בסלובניה ניסו לטייח את מה שקרה, אבל דיווח ב-Bhbasket הבוסני חשף את הפרשה.
איש לא צפה את ההפסד של סלובניה לפולין הבינונית, וייתכן מאוד שהרגלי הבילוי של שחקני הנבחרת שופכים אור על ההתפרקות הבלתי-מוסברת. סלובניה פיגרה ביותר מ-20 הפרש ונראתה כמו צל של עצמה לאורך המחצית הראשונה.
דונצ'יץ' חשף שלא היה כשיר ב-100 אחוז ואף קיבל זריקה במהלך המשחק, אבל לפחות לקח אחריות אחרי ההפסד וההדחה: "שיחקתי נורא ואכזבתי את הקבוצה שלי, וזה עליי". הוא סיים עם 14 נקודות ב-5 מ-15 מהשדה, והתווכח רבות עם השופטים, במקום להתמקד במאמצים להוביל את נבחרתו לניצחון.
הרגלי השתייה באזור הבלקן אולי שונים מארה"ב, ושחקני עבר אירופיים כמו ולאדה דיבאץ ודינו ראדג'ה נהגו לעשן, אבל לוקה הוא לא עוד שחקן. הכישרון העצום בוודאי יספיק לו כדי להישאר בצמרת, אבל מי שצפה בו קולע 47 נקודות מול צרפת, יודע שהוא מסוגל ליותר מזה. האהבה אליו וההתפעלות מיכולותיו מסנוורות אותנו, ואולי הן גורמות לכך שסולחים לו על הכול.
דבר לא ימנע מהכוכב של דאלאס מקום בהיכל התהילה, אבל הביקורת צריכה להישמע. מדובר בשחקן עם פוטנציאל היסטורי, שבסוף הקריירה אמור להיזכר בנשימה אחת עם הגדולים ביותר. אם ימשיך להזניח את בריאותו ולא להתנהג כמו ספורטאי מקצועני, אנחנו עלולים למצוא את עצמנו בעוד כמה שנים שואלים "מה היה קורה אילו".
