השכנות שלנו כבר בחוץ – ירדן, מצרים ולבנון לא עלו לשלב הבתים השני בגביע העולם בכדורסל, שהוא למעשה שמינית הגמר, והשיגו במשותף ניצחון אחד בלבד כשהפרעונים הביסו את מקסיקו (איראן, אגב, לא עזרה למצב עם שלושה הפסדים משלה); גם שתיים משלוש המארחות, נבחרות יפן והפיליפינים, יסתפקו במשחקי הדירוג (השלישית, אינדונזיה, לא השיגה את התוצאות שפיב"א דרשה כדי להעפיל אוטומטית ולא השתתפה בטורניר); ההפרשים האסטרונומיים יפנו כעת את מקומם לארבעה בתים, שלב שיתחיל מחר, כששתי הראשונות בכל אחד יעפילו לרבע הגמר.
בכל הבתים החדשים שתי הראשונות סוחבות מאזן 0:3 ואלו שאיתן עם 1:2, לפי הסדר: בית 9: סרביה, הרפובליקה הדומיניקנית, איטליה, פורטו ריקו. בית 10: ארה"ב, ליטא, מונטנגרו, יוון. בית 11: סלובניה, גרמניה, אוסטרליה, גיאורגיה. בית 12: קנדה, ספרד, ברזיל, לטביה. בגלל שכל בית מורכב משני צמדים שכבר נפגשו, ייערכו בו רק שני מחזורי משחקים, והקרב עכשיו הוא גם על הבטחת כרטיסים לטורניר האולימפי, לפי מכסות לכל יבשת, כשהיחידה שכבר עשתה זאת השבוע היא אוסטרליה.
האופי של ארה"ב
עדיין קשה להאמין שנבחרת ארה"ב סיימה במקום השביעי בגביע העולם הקודם. גם אם הכוכבים הגדולים ביותר מה־NBA לא הגיעו, הסגל ההוא עדיין היה עדיף ברמת הכישרון על כל היריבות. העניין הוא הגישה – כמו נבחרת ארה"ב במונדיאל הנשים האחרון, היה שם שילוב של זחיחות וחוסר מוכנות לשדרוג הגדול ברמה של יריבות מהעולם. הפעם סטיב קר לא נתן שזה יקרה. הגאון מאחורי השושלת של גולדן סטייט בחר גם בשחקנים אנונימיים יחסית, והתרכז בתמהיל ואופי נכון.
אין אף אמריקאי שנמצא גבוה מדי ברשימות הממוצעים המובילים, הדקות מתחלקות וכך גם הנקודות. מי שנחשב לנשק המסוכן ביותר, הסקורר אנתוני אדוארדס ממינסוטה, גם הבהיר שאין על השחקנים לחץ: "אני פשוט אוהב כדורסל, אנחנו באים ועושים את העבודה". רמת הקושי עולה כעת, אבל האמריקאים מתנהלים בצורה בריאה ובטוחים בעצמם. מי שייקח אותם במסע לפודיום הם לא לברונים למיניהם, אלא שחקנים קשוחים כמו בובי פורטיס וג'וש הארט שמבינים את הסגנון הדרוש כדי לשרוד טורניר כזה.
המפלה של צרפת
יכול להיות שצרפת היא מישהי שאיבדה את ההבנה הזו. מדליסטית הארד מגביע העולם הקודם, הכסף מאולימפיאדת טוקיו 2020 והכסף מהיורובאסקט האחרון לא הצליחה להגיע לשמינית, ולא מדובר סתם בכישלון, אלא בכזה שהכניס את המערכת להיסטריה לקראת משחקי פריז בקיץ הבא, בהם הקהל הביתי ידרוש לקבל תוצאות – וכנראה מול יריבות שיגיעו בסגלים הרבה יותר חזקים.
אז מה שמתכננים בצרפת זו נבחרת חלומות מקומית. הבחירה הראשונה בדראפט האחרון, הפנומן ויקטור וומבניאמה מסן־אנטוניו, כבר אמר שמבחינתו אין שום אפשרות אחרת וכל מה שהוא רוצה לעשות בקיץ 2024 זה לשחק עם צרפת באולימפיאדה.
זו כבר תוספת כוח עצומה, אבל הקרב האמיתי יהיה על ה־MVP של ה־NBA, ג'ואל אמביד מפילדלפיה. נראה שהסנטר הפנטסטי שנולד בקמרון ישחק בכל מקרה בטורניר, אבל איפה? בתוך חודשיים בשנה שעברה, אמביד קיבל אזרחות גם בצרפת וגם בארה"ב. הצרפתים לוחצים חזק כדי שיתחייב להם, אבל המסורת האמריקאית של חיבור השמות הגדולים ביותר באולימפיאדה עשויה לקרוץ לו יותר.
המסיבה של דונצ'יץ'
בגיל 24, לוקה דונצ'יץ' התמודד כבר עם כל סיטואציה אפשרית, עם מתחים וציפיות לא פרופורציונליים. כשהיה בן 18 בלבד סחף את סלובניה לזכייה באליפות אירופה, כל התקוות של דאלאס תלויות בו, וכשמשהו משתבש הוא חוטף. לפעמים לא בצדק – מישהו חשב שקיירי ארווינג האנוכי יעזור לו להתקרב לאליפות? – אבל ביורובאסקט בשנה שעברה הוא היה ראש הכנופייה שחגגה כל הלילה עם אלכוהול לפני משחק רבע הגמר מול פולין והגיעה לא מוכנה.
את שלב הבתים הראשון הפעם סיים דונצ'יץ' כקלע המוביל של האליפות, 30 נקודות בדיוק למשחק. כרגיל, לסלובניה אין את הסגל החזק או הנוצץ ביותר מכולן, אבל לאף אחת אחרת אין שחקן כמו דונצ'יץ', שמעבר לדומיננטיות יוצאת הדופן שלו בכל אלמנט של המשחק, גם מבין בצורה מדויקת, כזו שאחרים לא תופסים, את הכדורסל האירופי והאמריקאי באותה מידה ויודע מה דרוש בכל משחק נתון. הוא לבדו שווה מדליה כשהוא מרוכז בצורה הזו. רק שיוותר על מסיבות.
הסערה של קנדה
באמצע העונה ה־13 של משפחת סימפסון, שנת 2002, בארט ומילהאוס בני ה־10 מוצאים את עצמם בטורונטו בחוסר מעש. כדי להעביר את הזמן, הם מצטרפים לאימון של נבחרת קנדה בכדורסל. בארט מעיף כדור שפוגע בקרש, וקנדי נלהב אומר לו: "זה היה ממש קרוב! אתה תהיה הסנטר שלנו". הילד מסתובב למצלמה וסוגר את הפרק במילים: "כן, זה עד כדי כך קל".
הסצנה תאמה למציאות עד לאחרונה. קנדה לא שיחקה בחמש אולימפיאדות רצופות, והרקורד שלה בגביע העולם מזעזע, וזה עוד בפעמים שהיא מעפילה. מה שקורה כרגע הוא הסערה המושלמת: אחרי מספר שנים של כניסת כוכבים קנדים ל־NBA, הנבחרת מפוצצת באיכות בדיוק כשחלקם נמצאים בשיא.
כולם מתרכזים באולסטאר שיי גילג'ס־אלכסנדר, אבל החבילה השלמה של קלעים, שומרים ושחקנים משלימים נמצאת שם, וקנדה היא הנבחרת שעד כה שיחקה את הכדורסל הטוב ביותר באליפות. זה יכול להיגמר במיקום היסטורי בפודיום, אחרי שקנדה מפרקת לגזרים את אחד הבתים הקשים בטורניר.
