55 מיליון דולר בארבע שנים. וואו וואו וואו. סאחה על דני אבדיה, והרבה כבוד לסוכניו: זה חוזה יפה. האם הוא מוצדק? האם הוא מופרך? תלוי מאיזה כיוון מסתכלים על זה. את המשכורת שאבדיה יקבל בכל עונה, קצת פחות מ-14 מיליון דולר, ירוויחו בעונה הקרובה שחקנים כמו דוריאן פיני סמית', דאג מקדרמוט ורג'י בולוק. כולם טובים, אבל הם לא ליגה אחרת מאבדיה.
נכון, קצת למטה מזה בסולם השכר יש שחקנים כנראה יותר משמעותיים, לפחות בשלב זה של הקריירה של אבדיה, למשל סטיבן אדמס, גרנט וויליאמס, אוסטין ריבס וקלי אוליניק. יש גם כאלה שנעשקים כמו אל הורפורד עם 10 מיליון בלבד, זאק קולינס שהולך לתת עונה גדולה בסן אנטוניו לצד וומבי עם 7.7 מיליון, אובי טופין עם פחות מ-7 מיליון למרות שנבחר בדראפט צמוד לדני ובטח לא שיחק עד היום הרבה יותר גרוע ממנו, אם בכלל, וה-MVP של היורוליג, סשה וזנקוב, מרוויח פחות מ-7 מיליון.
מצד שני, דאוויס ברטאנס מרוויח שלושה מיליון יותר לעונה, יקוב פולטל מתקרב ל-20 מיליון בעונה, ודיאנדרה האנטר מקבל מאטלנטה מעל 20 מיליון בשנה, והוא שחקן שאבדיה נראה כמו פוטנציאל להיות די ברמתו.
בערך 120 שחקנים בליגה מקבלים משכורת גבוהה יותר מהסכום אותו יקבל אבדיה. זאת אומרת שזה מה שמגיע לשחקן הרביעי בטיבו בקבוצה. קוזמה ופול יותר טובים מאבדיה. טיוס ג'ונס כנראה השלישי בדירוג, אבל לדני יש יותר ותק במועדון. גלינרי נוטה לפציעות, גאפורד יעיל אבל מוגבל, ושאר השחקנים שאינם על חוזה רוקי די שוליים. האם אבדיה הצלע הרביעית בחשיבותה במועדון? בהחלט יכול להיות.
אבל יש כאן עוד נקודה. וושינגטון קבוצה מחורבנת שלא הולכת לקחת אליפות בשנים הקרובות, וכנראה גם לא תגיע לפלייאוף. החשש שם כנראה היה שאם יחכו, ואבדיה ייתן שנתיים סבירות אפילו, לא ממש טובות, יהיו לו הצעות בסדר גודל דומה, ואז הוא יעדיף ללכת כמעט לכל מקום אחר. למעשה, אם קבוצה ממש אטרקטיבית הייתה מציעה לו גם 10 מיליון בעונה וזה היה אפשרי, סביר להניח שהוא היה עובר אליה. סן אנטוניו של פופוביץ'? ברור. גולדן סטייט? איך לא. לוס אנג'לס? כן, לשתי הקבוצות שם. והרשימה ארוכה.
בתום העונה הקרובה וושינגטון עוד הייתה יכולה להשוות כל הצעה שאבדיה היה מקבל, אבל זה כבר סיכון. אחרי עונה טובה היו אולי מגיעות הצעות גבוהות יותר. אחרי עונה בינונית אבדיה פשוט היה מחכה עוד שנה ופותח את עצמו לשוק החופשי.
חשוב להבין: אבדיה הוא שחקן שכל שנה ישתפר. הסיבה לכך היא שהבעיה הגדולה שלו אינה חוסר כישרון, אלא חוסר ניסיון בכדורסל האמריקאי. כנער בישראל אתה זורק הרבה מבחוץ, או חודר פנימה ולא נתקל בכמעט שום מגע כי השופטים שורקים על הכל. בארה"ב - בשכונה, כנערים, ובליגות בתי הספר, אף אחד כמעט לא זורק מבחוץ.
המשחק מבוסס על חדירה שמסתיימת בעלייה לקליעה מקרוב מול שומר, שנותן לך "באמפ" - מגע גופני מסיבי שאמור לגרום לתוקף לאבד שיווי משקל ולמגן להגיע לאפשרות לעשות גג. מי שגדל ככה לומד מגיל צעיר להתמודד עם המגע הזה, לשמור על שיווי משקל ועדיין לקלוע מדויק. מי ששיחק עם אבדיה והיה אמן בזה הוא בראדלי ביל. לא גבוה מדי, לא נראה נורא חזק, אבל יכול לספוג אין סוף מגע ועדיין לעשות סלים בקלות.
אבדיה לא בא עם היכולת הזאת מהארץ, אבל זה משתפר אצלו כל שנה. כשהוא יגיע לרמה של האמריקאים בעניין של לספוג מגע, הוא יכול להיות שחקן נהדר. ואז הדיל פתאום יראה מאוד הגיוני.
דווקא הקליעה הלא יציבה מבחוץ שכולם מדברים עליה היא העניין הלא מדאיג. זו מיומנות שמשתפרת אצל הרוב המוחלט של השחקנים ככל שעוברות השנים, וכך יהיה גם אצל אבדיה.
האם אפשר היה לקבל אותו גם ב-12 מיליון בשנה? כנראה שכן. אבל סך המשכורות הנוכחי בוושינגטון די נמוך, ויכול להיות שלבעלים גם חשוב לא לזכות בתדמית של קמצן. תהא הסיבה אשר תהא, אבדיה גילה שלפעמים פשוט צריך להיות במקום הנכון, בזמן הנכון.
