24 הוא מספר מאוד יחסי. כבר אי־אפשר להשתמש במונח "יופי ילד" החביב על האוהד הישראלי, אבל זה עדיין צעיר נורא עבור רוב הספורטאים. דני אבדיה, שיחגוג מחר (שישי) 24, כבר בעונתו החמישית ב-NBA ומדובר בניסיון משמעותי, אבל הוא חלק מהקבוצה הצעירה ביותר בליגה – ממוצע של 24.6 בלבד – ויש עוד המון מקום להתפתח. אז קודם כל מזל טוב, ושנית, מוטיב הזמן הוא קריטי עבור אבדיה של עונת 2024/25. אם פתיחת העונה הייתה מדאיגה מאוד, וניכר היה שהוא עובר הסתגלות קשה לקבוצה חדשה, אז ההתאוששות הייתה מדהימה, ואחרי שהתאקלם הפך בבירור לאחד מהשחקנים המובילים של פורטלנד.
אחרי 32 משחקים, הבלייזרס נמצאים בדיוק איפה שהם אמורים להיות: 11 ניצחונות, מקום 13 במערב, בלי יותר מדי סיכוי לפלייאין ועם התפרקות פה ושם, בהתאם לגיל השחקנים – וגם במגמת שיפור. מי שעוקב רק אחרי תוצאות ודאי שואל את עצמו איך בדיוק אבדיה השתדרג, מאחר שעבר מוושינגטון – קבוצת תחתית במזרח – לכזו ממעמקי המערב? מי שצופה במשחקים יודע את התשובה.
פורטלנד עומדת להיות קבוצה מצוינת תוך שנתיים-שלוש. היא בשלב הפריחה המוקדמת, צריכה רק עוד בחירה או שתיים איכותיות בדראפט ולהיפטר מג'רמי גרנט שתוקע את המשחק, ואז אפשר לדבר על פלייאוף. היא פשוט משחקת כדורסל, כזה עם כדור שזז מיד ליד, החלטות חכמות, בעיקר הרבה הגנה, ההפך המוחלט מהוויזארדס שנועלים את הליגה עם חמישה ניצחונות בלבד. כמובן שהזינוק עוד רחוק ורוב המשחקים יסתיימו בהפסדים, אבל זה אופק חיובי שאבדיה מעולם לא ראה ב-NBA.
המסלול המהיר
אפשר לראות את הביטחון שצבר אבדיה במספרים, למשל העלייה ל־35.4 אחוז משלוש אחרי שבשלבים מוקדמים עמד מתחת ל-20 (ב־12 המשחקים בדצמבר קלע ב־50 אחוז מחוץ לקשת!). גם ממוצע הנקודות התייצב ומתחיל להתקרב ל־14.7 של העונה שעברה – הוא התקדם ל־13.4, עם 16.8 בחודש האחרון. אבל הדבר החשוב ביותר שקרה הוא שאבדיה חזר לבצע, וטוב מתמיד, את הדבר שבשבילו פורטלנד הביאה אותו, מה שהוא מצטיין בו. המהירות. לא סתם הכינוי "טורבו", לו זכה בימיו בוושינגטון ומעט נשכח, חזר להיות שגור בשבועות האחרונים.
הגעה לרמה מסוימת של תרומה ואז יציבות לאורך זמן הן תכונות הכרחיות להשתלבות ארוכת טווח ב־NBA, הרבה יותר מכישרון לבדו. ואם שחקן מחבר אותן עם ייחודיות, היבט שמבדיל אותו מערימות הסקוררים האתלטיים שגדלים בכל העולם, המעמד שלו בליגה יכול להשתנות לגמרי. ולאבדיה יש את זה.
פורטלנד עדיין משתרכת מאחור בגלל שהיא קבוצה שמשחקת כדורסל איטי מאוד, התקפות בהן התרגיל יוצא לפועל באיחור או סתם נתקעות. 108.1 נקודות קולעץ פורטלנד בממוצע למשחק - רק חמש קבוצות קולעות פחות. חוץ מהיותה הקבוצה הצעירה בליגה, כאמור, היא גם הקבוצה הגבוהה בליגה (2.04 מ' בממוצע לשחקן), עם לא מעט שחקנים כבדים ולא זריזים. היא לא בנויה לעמידה בסקור גבוה וחזרה מפיגור גדול, ולא תמיד יודעת גם לצאת להתקפות מתפרצות. הבוסים של הבלייזרס הצהירו שאחת הסיבות המרכזיות לסימון של אבדיה הייתה היכולת שלו להרים את הקצב, ולאחרונה זה קורה יותר ויותר.
אין בפורטלנד אף שחקן, ובליגה אין רבים כאלה, בגודל של אבדיה (2.06 מ') שיכול לקחת ריבאונד ואז לדהור את כל המגרש עד לסל בצד השני. בגיל 24, ואחרי שנראה היה שהטיקט שלו ב־NBA יהיה ההגנה, מתבהר שזה כרטיס הביקור האמיתי שלו, שיכול לסדר לו קריירה ארוכה ומצליחה. הג'נרל-מנג'ר ג'ו קרונין אמר אתמול בסיכום שנת 2024: "דני הפך לכל מה שקיווינו כשהחתמנו אותו. אפשר לבנות קבוצה סביבו".
המהלכים הללו הם היפים ביותר של אבדיה, ואלו שהופכים ויראליים ברשתות החברתיות. בניצחון על יוטה, בו קלע שיא עונתי של 27 נקודות (אגב, הכי הרבה נקודות שקלע ב־NBA במשחק בו יצא מנצח), הוא חסם בצד אחד, אסף את הכדור וטס לליי־אפ קל בצד השני. הקהל והצוות המקצועי משתגעים על זה.
אבל החדירות עד לטבעת מתבצעת גם במרחקים קצרים יותר. בתחילת העונה אבדיה היה מהוסס מאוד בכך, דווקא אחת מהנקודות החזקות שלו. הוא שידר לשחקני ההגנה לחץ, נחסם, החטיא או מסר ברגע האחרון ואיבד. כעת, ניכר שהוא סיגל לעצמו מהלך חדש – סוג של צעד וחצי בהילוך איטי, בו הוא לא מסיים את הקליעה מקרוב בתנועה אחת רציפה, אלא ממתין, כמעט עוצר, ומתאים את הגוף לזריקה. והמהלך הזה הפך לאפקטיבי מאוד עבורו.
מותח קו
ריבוי המהלכים עם מגע מתחת לסל הוביל את אבדיה לקפיצה יפה בנתון מעניין במיוחד: הישראלי מדורג במקום ה־30 ב־NBA בהליכה לקו, לפני כל חבריו לקבוצה, עם 4.2 זריקות עונשין למשחק. כל צמרת הרשימה הזו עמוסה בכוכבי ה־NBA השונים, מיאניס אנדטוקומבו (11.4 זריקות), דרך שיי גילג'ס־אלכסנדר, ניקולה יוקיץ' ומי שלא תרצו, ואבדיה מקדים סופרסטארים רציניים ושחקנים שמשלבים חדירות במשחק שלהם. מעבר לכבוד המוגבר שהוא מקבל מהשופטים בתור שחקן עם ותק בליגה, אבדיה גם מהווה בעיה שהיריבות לא מצליחות לפתור: הכניסות שלו לסל חזקות ומהירות, הוא מקשה בתנועה שלו על חסימה, והמגע שהוא יוזם מוביל לשריקה אחר שריקה. לא כדאי לזלזל בנתון הזה, כי הוא מציב את אבדיה גבוה מאוד בליגה בקטגוריה שמייצרת נקודות ומוכיח את היעילות של דרך ההתקפה שלו.
וכך, למרות שברוב המקרים הוא עולה כשחקן השביעי (כשאין פצועים), ומקבל את מספר הדקות השישי בגובהו בקבוצה, אבדיה מדורג גבוה בפורטלנד: חמישי בנקודות, שלישי בריבאונדים, שלישי באסיסטים. הוא גם שני באיבודים, לא מעט בגלל שיא הקריירה של עשרת הכדורים שברחו לו בהפסד האחרון לפילדלפיה... (לא הכל ורוד, אתם יודעים). כל הממוצעים האלה היו הרבה יותר גבוהים אם אבדיה, היחיד בפורטלנד שעוד לא החמיץ העונה משחק, היה מצליח למחוק את החודש הראשון של הליגה.
עוד משהו שקרונין אמר אתמול היה: "אבדיה מוכשר מאוד. שילוב של גודל, אתלטיות, יכולת, לב וקשיחות. זה לא משהו שאפשר למצוא בכל יום". ולא רק בפורטלנד מודעים לזה – רק היה דרוש זמן.
כמו חדש
עבר זמן מאז נקודת השפל של אבדיה העונה, והיא עדיין מהבהבת. הביטחון העצמי הוא מה שמכתיב את היכולת של הישראלי, והתנודות בו קיצוניות מדי לפעמים. ההבדל בין מה שכתבנו עליו לפני פחות מחודשיים למה שקורה עכשיו הוא מטורף. עכשיו רק אפשר לקוות שהקסם הנוכחי יימשך, ושלא יצוץ עוד מכשול בדרך שיגרום לו להוריד את הראש. בגיל 24, הוא כבר לא צריך להשפיל מבט מול אף אחד.
המספר הנוסף: 32
בקבוצה חדשה אין לך אפשרות למצמץ, אתה חייב להתנפל על כל הזדמנות ולא להשתרך מאחור. אבדיה בהחלט מקפיד להראות שהוא עומד בדרישות הפיזיות ותמיד מוכן למלא את מקום הפורוורדים הפצועים: הישראלי הוא השחקן היחיד בפורטלנד שהופיע בכל 32 המשחקים העונה ולא נעדר.
רק רשת
"שחקנים כמו קמארה ואבדיה יאבדו במהירות סבלנות מרמת המחויבות של הקבוצה לניצחונות. אחרי שהגיע מוושינגטון, אני בטוח שדני כבר מרגיש שביזבז יותר מדי זמן במועדונים מגוחכים. חביבי הקהל הם אלה שעוזבים ראשונים" (הגולש אריק ג'וטילה מודאג מרמת ההישגיות של הבלייזרס)
מה אתה אומר?
"הוא לא צריך להתנצל, הכל טוב" (סקוט הנדרסון עשה טעות בהגנה, חטף צרחות מאבדיה, ולא לקח ללב)
פורסם לראשונה: 01:30, 02.01.25
