כולם דיברו, ובצדק, על 40 הנקודות של ג'יילן בראון ב-110:126 של בוסטון על אינדיאנה במשחק מספר 2 בגמר המזרח, אבל בואו נתייחס גם לאושיי בריסט. בריסט, שהגיע לבוסטון מאינדיאנה, שיחק עד עכשיו בפלייאוף רק ברגעים שבהם המשחק היה גמור. שיא הדקות שלו: חמש. הלילה (בין חמישי לשישי) הוא החליף ברוטציה את לוק קורנט הפצוע, נכנס למשחק בתחילת הרבע הרביעי, כשהסלטיקס היו בפיגור של שתי נקודות, והיה חלק מריצת 0:20 של קבוצתו, שנתנה לה את היתרון, אותו לא שמטה עד סוף המשחק.
בריסט הוא לא בראון ולא ג'ייסון טייטום, ואפילו לא ג'רו הולידיי או דרק ווייט. אם אנרגיה הייתה נכנסת לסטטיסטיקה, הוא היה בראש הרשימה. מה שבראון או טייטום מצליחים לעשות, יודעים רק מעטים. האנרגיות של בריסט הן מחלה מדבקת.
ומי שבכל זאת מתעקש על סטטיסטיקה יבשה: 12 דקות, שתי נקודות, שלושה ריבאונדים, שלוש חטיפות. המאזן הפלוס-מינוס כשהוא על המגרש: 18+. מאזן הפלוס-מינוס של ג'יילן בראון: 18+.
מילה טובה בנושא הזה גם לג'ו מאזולה, מאמן הסלטיקס. הוא הימר על בריסט אולי מחוסר ברירה ופציעות, אבל הלך על הרכב נמוך עם טייטום בעמדה חמש. כששחקן כמו בריסט עולה משום מקום לדקות משמעותיות, כשהמשחק רחוק מלהיות מוכרע, ומתפקד ככה, מוכן פיזית ומנטלית למרות שהוא בקושי שיחק עד עכשיו, אז זה גם קשור לאימון ולמאמן שדואג שכל שחקן בסגל שלו מוכן לתרום כשהוא נקרא לדגל. "כדי לשחק בתוך הכאוס, אתה חייב לחבק את הכאוס", אמר מאזולה אחרי הניצחון. כאוס בשליטה, של אינדיאנה. בריסט הוא מחולל כאוסים.
פשוט אי אפשר
אפשר לנצח ביום שחור של מיילס טרנר (8 נקודות, מספר זהה של ריבאונדים ואיבודי כדור), ואפשר לנצח כשהיריב שלך מגיע לצבע מתי שהוא רוצה וקולע שם 20 נקודות יותר ממך. אפשר לנצח כשאתה מפסיד בעמודת הסטטיסטיקה של נקודות מהזדמנויות שניה, ואפשר לנצח כשאתה מפגר בריבאונד התקפה. ואפשר אפילו לנצח כשאתה שוב לא שומר על הכדור עם איבוד טיפשי אחרי איבוד לא זהיר.
אבל אפילו עם משחק מופתי של פסקל סיאקאם (שלא הלך לקו אפילו פעם אחת), אי אפשר לנצח כשאתה מפגר בכל הקטגוריות הללו יחדיו, בחוץ, נגד הקבוצה שסיימה את העונה עם המאזן הטוב בליגה.
הליברטון נגד שריר הירך
יום לאחר שלא נמצא עבורו מקום בין 15 השחקנים הכי טובים בליגה (החמישייה הראשונה, השנייה והשלישית של העונה), בראון קלע 40 נקודות באחוזים נהדרים ושוב רמז שבפלייאוף הזה מדובר בקבוצה שלו לפחות באותה מידה שזו קבוצה של טייטום.
3 צפייה בגלריה
אם הפציעה של הליברטון חמורה כמו שהיא נשמעת, זו כבר קארמה
(צילום: David Butler II-USA TODAY Sports)
אבל הפעם הסיפור הוא לא בראון (שהיה ה-סיפור של משחק מספר אחד), אלא הפציעה של טייריס הליברטון, השחקן הכי חשוב באסטרטגיית ההתקפה של ריק קרלייל. הפציעה של הליברטון היא פציעה בעייתית, שיכולה להחמיר אם שחקן משחק כשהוא פצוע, וזו פציעה שאתה לא חוזר אליה בכושר של 100 אחוז בזמן כל כך קצר. הנראטיב לקראת המשחק השלישי לא יהיה בוסטון נגד אינדיאנה, אלא הליברטון נגד שריר הירך.
אם הפציעה של הליברטון חמורה כמו שהיא נשמעת, זו כבר קארמה. בוסטון ניצחה את מיאמי בלי ג'ימי באטלר (ועוד כמה פצועים), את קליבלנד ללא דונובן מיצ'ל (חלקית) וג'ארט אלן, ועכשיו אולי מול אינדיאנה בלי כוכבה הגדול.
לוקה דונצ'יץ' ואנתוני אדוארדס צריכים מאוד להיזהר בכל מגע, בכל חדירה, בכל ניתור ונפילה שלהם בימים הקרובים. מאוד להיזהר.
הרגע המביך שהשאיר את לוקה דונצ'יץ' בהלם
(ONE)
