הסיפור המרכזי: התנגשות האימפריות
גרמניה וספרד מגיעות לקטאר רעבות מאוד. שתיים משש הפייבוריטיות לזכייה לפי סוכנויות ההימורים, שמייצרות שחקנים בקצב אדיר ומייצגות שתיים מהליגות הכי איכותיות שיש, צברו תסכולים רבים בשנים האחרונות. ספרד זכתה במונדיאל לראשונה ב-2010 ומאז הודחה בשלב הבתים ובשמינית הגמר. גרמניה לקחה את הגביע הרביעי שלה ב-2014 ולאחר מכן עפה מרוסיה בבושת פנים (סיימה אחרונה בבית נוח שכלל את מקסיקו, שבדיה ודרום קוריאה). עכשיו לשתי הנבחרות הללו יש הרבה מה להוכיח.
יתר הבתים במונדיאל 2022
ספרד מגיעה עם סגל פחות מרשים מבדרך כלל, אבל עם גאבי ופדרי, היהלומים מברצלונה. נדמה שלגרמניה יש יותר איכות, עומק, כישרון וניסיון, אבל משהו שם עדיין לא באמת מתחבר, וגם ההופעה ביורו האחרון הייתה חיוורת במקרה הטוב. האנזי פליק החליף את יואכים לב, וזו תהיה ההזדמנות הראשונה שלו כמאמן ראשי בטורניר גדול, כך ששתי המעצמות מגיעות עם הדחף האולטימטיבי: להזכיר לעולם מה הן שוות.
יחסי הכוחות: מפלצת דו-ראשית
אלא אם תהיה הפתעה ענקית, ספרד וגרמניה אמורות לטייל מהבית הזה, וכנראה שהמפגש הישיר ביניהן יכריע מי תסיים במקום הראשון ותימנע מבלגיה, אם זו אכן תסיים ראשונה בבית 6.
ספרד של אחרי דור הזהב שזכה ביורו-מונדיאל-יורו היא נבחרת הרבה פחות מנוסה, ומהסגל המיתולוגי ההוא נשארו רק הקפטן סרחיו בוסקטס וג'ורדי אלבה. שני השחקנים שאמורים לסחוב אותה בעשור ומשהו הקרובים, גאבי (18) ופדרי (19), הם שני הזוכים האחרונים בתואר "גולדן בוי" - הכדורגלן הצעיר של השנה בעולם, אבל מן הסתם הם עדיין חסרי ניסיון במונדיאלים.
הבעיה העיקרית של לואיס אנריקה היא שיותר מדי שחקנים מגיעים לטורניר במצב רחוק מאופטימלי: אנסו פאטי, מרקו אסנסיו, פראן טורס, קוקה, אריק גרסיה ואחרים לא בכושר או שלא משחקים מספיק. אלבארו מוראטה, שספג ביורו האחרון מכל כיוון ובעיקר מאוהדי ספרד, יקווה לטורניר מוצלח יותר.
בגרמניה נשארו רק שלושה שרידים מהזכייה במונדיאל ב-2014: מנואל נוייר, תומאס מולר והבלם מתיאס גינטר שלא קיבל אז דקה. פרט לכך מדובר בסגל איכותי מאוד, אבל גם הוא יחסית חסר ניסיון בטורנירים בינלאומיים גדולים. ג'ושוע קימיך, לאון גורצקה, אנטוניו רודיגר, קאי האברץ, סרג' גנאברי, אילקאי גונדואן וג'מאל מוסיאלה הם שחקנים איכותיים שמופיעים בקביעות ברמות הגבוהות ביותר, אבל חלקם היו שותפים לכישלון ב-2018 וליורו 2020 החלש. אף אחד מהם לא טעם טורניר מוצלח או אפילו איזה ניצחון גדול עם הנבחרת, אולי חוץ מה-2:4 על פורטוגל באליפות אירופה האחרונה.
לירוי סאנה, שנשאר מחוץ לסגל לרוסיה בהחלטה מעוררת מחלוקת של לב, זומן כמובן הפעם. הוא נמצא בכושר נהדר בבאיירן מינכן, אבל לטורניר יגיע אחרי פציעה ואצלו אף פעם אי אפשר לדעת אילו תנועות גוף ופרצופים הוא יעשה ברגעי האמת והלחץ. התפקיד של פליק הוא לנסות להפוך את השלם הזה לגדול מסך חלקיו, או לפחות לא לקטן ממנו.
הנבחרת השלישית באיכותה בבית היא כמובן יפן. הסמוראים הכחולים עלו בקלות לגביע העולם בפעם השביעית ברציפות וחולמים על עלייה בק-טו-בק לשמינית הגמר, אבל ברור שהפעם זה יהיה הרבה יותר קשה מאשר ב-2018, אז כלל הבית את קולומביה, סנגל ופולין. הסגל היפני חזק מאוד ורוב השחקנים מגיעים מאירופה, הרבה מהם מהבונדסליגה, נדידה שהחלה אחרי ההצלחה הגדולה של שינג'י קגאווה בדורטמונד בעבר. קשה להאמין שזה יספיק ליותר ממקום שלישי.
קוסטה ריקה יודעת דבר או שניים על הגרלות אכזריות. ב-2014 היא שובצה עם לא פחות משלוש אלופות עולם במיל', איטליה, אנגליה ואורוגוואי, הדהימה עם המקום הראשון והמשיכה עד רבע הגמר. ב-2018 "לוס טיקוס" כבר חזרו לממדים הטבעיים וסיימו אחרונים בבית, אבל למרות זאת נראו ממש לא רע והפסידה רק 1:0 לסרביה ו-2:0 לברזיל משני שערים בתוספת הזמן. מול שווייץ הם אפילו סיימו ב-2:2. בסגל אין יותר מדי שמות מוכרים, חוץ מקיילור נבאס, בראיין רואיס ואקס ארסנל ג'ואל קמפבל. בקיצור, מקום שלישי יתקבל בברכה.
אתם עוד תשמעו עליו: דאיצ'י קמאדה (יפן)
האמת, סיכוי טוב שרובכם כבר שמעתם עליו. הקשר ההתקפי בן ה-26 עזר לפרנקפורט לזכות בליגה האירופית בעונה שעברה עם חמישה כיבושים, והעונה יש לו כבר שבעה שערי ליגה ועוד שלושה בצ'מפיונס, הופעה טובה במונדיאל עשויה להקפיץ אותו כיתה ולסדר לו חוזה שמן במועדון גדול יותר.
אסור להחמיץ: ספרד – גרמניה
כל אוהד כדורגל חייב לסמן ביומן את ה-27 בנובמבר ב-21:00 - המשחק היחיד בשלב הבתים שיפגיש שתי אלופות עולם לשעבר. מה עוד אפשר לבקש?
מותר להחמיץ: יפן – קוסטה ריקה
אותו יום, רק הרבה יותר מוקדם (12:00) והרבה פחות מעניין. עדיף לשמור את הפיצוחים לערב.
קחו מספר: 80
הפעם הראשונה שבה גרמניה סיימה מונדיאל מחוץ לטופ-8 הייתה בשנת 1938. עברו שמונה עשורים עד שזה קרה לה בפעם השנייה – ברוסיה 2018.
והרי התחזית: בלי הפתעות
1. ספרד – גרמניה יותר מדי לא צפויה, והספרדים ינצלו את זה כדי לסיים במקום הראשון.
2. גרמניה – עדיף על עוד הדחה מביכה, אבל עלול לסדר מפגש עם בלגיה בשמינית הגמר.
3. יפן – סדר יש, ארגון יש, יכולת יש, קמאדה יש, אבל פערי הרמות משתי המעצמות גדולים מדי.
4. קוסטה ריקה – רבע הגמר בברזיל הוא זיכרון מתוק ורחוק. שחזור הנקודה ברוסיה הרבה יותר סביר.
